הממשלה אישרה הלילה (בין שישי לשבת) סופית את העסקה שהושגה בין ישראל לחמאס, ופרסמה את המתווה הסופי של ההסכם - שבמסגרתו ישוחררו 33 חטופים במהלך 42 ימי הפסקת אש ברצועת עזה. על פי ההערכות בישראל, מתוך 33 החטופים שיוחזרו בשלב א' - לפחות 25 נמצאים בחיים.
פרטי עסקה שחרור חטופים
לפי המתווה שפרסמה הממשלה, במסגרת שלב א' של המתווה ישוחררו 737 אסירים ועצורים ביטחוניים שמוחזקים במשמורת שירות בתי הסוהר, בנוסף ל-1,167 תושבי רצועת עזה שלא היו מעורבים באירועי 7 באוקטובר 2023 ומוחזקים במשמורת שב"ס או צה"ל - כך שמדובר ב-1904 מחבלים בסך הכול.
"בנוגע לאלו המוחזקים במשמורת צה"ל, מנחה הממשלה את הרמטכ"ל, או קצין בדרגת תת-אלוף שהרמטכ"ל הסמיך לכך בהתאם לסמכותו, להפעיל את סמכותו ולהורות על ביטול צו כליאה או הימנעות מהוצאת צו כליאה, בהתאם למקרה; והכול בלבד שכפוף וקודם לשחרורים האמורים, בהתאם להוראות החלטה זו, ישוחררו מרצועת עזה בחזרה למדינת ישראל 33 חטופים חיים וחללים שהם אזרחים או תושבי מדינת ישראל", נכתב בהחלטת הממשלה שפורסמה.
לאחר שהממשלה אישרה את העסקה, משרד המשפטים פרסם רשימה של 735 אסירים ועצירים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במסגרת שלב א' של המתווה שסוכם בין ישראל לחמאס. "שחרור אסירים לפי הפעימה הראשונה לא יבוצע לפני יום ראשון בשעה 16:00", נמסר.
חלק מהשרים שהתנגדו לעסקה הציגו בישיבת הממשלה עמדה ולפיה אומנם אין מצווה גדולה יותר מהשבת חטופים, אבל יש סכנה איומה משחרור של כמות כזאת של מחבלים. שרים שעיינו ברשימת המחבלים שצפויים להשתחרר הזדעזעו ואמרו שהיא כוללת ארכי-מחבלים שאחראים למאות פיגועי טרור. חלק מהדוברים הביעו חשש שלפי המתמטיקה בעסקההזאת, כדי לעמוד בעסקה הבאה ולשחרר את החיילים - ישראל תצטרך לשחרר את כל המחבלים שמרצים מאסרי עולם עד האחרון שבהם.
להחלטת הממשלה שפורסמה הלילה צורפה עמדת המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שהתייחסה לשחרור המחבלים. "החלטה על שחרור אסירים ביטחוניים וכלואים אחרים, ובכללם כאלה שביצעו עבירות חמורות ביותר שהדעת אינה סובלת, כחלק ממתווה לשחרורם של החטופים, אינה החלטה קלה כלל ועיקר", כתב המל"ל. "ממשלת ישראל נאלצת לשקול 'כאב מול כאב'. קרי, מצד אחד, יש להכיר שכאב משפחות נפגעי העבירה אשר המחבל פגע בהם נמצא ברשימת האסירים הפוטנציאליים לשחרור הוא כאב עמוק, כן ואמיתי שלא נקל בו ראש. ברם, מצד שני - החשש לחייהם של החטופים וסבלם היומיומי, לרבות של בני משפחותיהם, גם הוא עמוק, כן ואמיתי. לכאב הצדדים שותף כל עם ישראל".

מכתב הצד של ביידן, ואיוש מעבר רפיח

העסקה שאושרה הלילה בממשלה כוללת גם הישגים מדיניים משמעותיים, ובראשם מכתב צד של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שהוא למעשה תקציר של שיחה שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – והנשיא היוצא חתום עליה. במכתב יש התייחסות לסעיף במתווה שמעגן את זכותה של ישראל לחדש את הלחימה אם אין הסכמה על מעבר לשלב הבא. מכתב הצד הזה הושג בעקבות מגעים שקיים השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר עם אנשי ממשל ביידן.
הישג נוסף בעסקה הוא העובדה שישראל שומרת על פרימטר וכן על נוכחות בציר פילדלפי במשך כל השלב הראשון עד היום ה-50. גורמים שנכחו בדיונים אמש אמרו כי כי "ניתן לראות חזרה ללחימה בתום השלב הראשון כמעט בוודאות. זה הישג מדיני גדול שכן בהתחלה היה כתוב שהמתווכות ערבות לזה שהלחימה לא תתחדש, ועכשיו כתוב שהמתווכות יעשו מאמץ שהלחימה לא תתחדש".
3 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
ביידן. להסכם צורפה ההסכמה שלו כי ישראל תוכל לחדש את הלחימה בעזה
(צילום: Mandel Ngan/Pool via AP)
מהסקירות שהוצגו בדיונים עולה כי העסקה התאפשרה עכשיו בגלל חלון הזמן שנוצר בחילופים בין ממשלו של ביידן לזה של דונלד טראמפ, שייכנס לבית הלבן באופן רשמי ביום שני הקרוב. לחמאס היה מה להפסיד כי ביידן מסיים את תפקידו ובמקומו מגיע טראמפ, שמוביל קו התקפי ומאיים עליהם ב"פתיחת שערי גיהינום". לכן, חמאס העדיף לבצע את העסקה עכשיו בדומה לעסקת בני הערובה עם איראן לפני כניסתו של רונלד רייגן לבית הלבן ב-1981. אילו בחמאס לא היו חותמים על העסקה עכשיו, הסיכוי להגיע לאחת כזו תחת טראמפ בבית הלבן היה יורד משמעותית.
ההבנה של השרים היא כאמור שהלחימה בעזה תתחדש, ואז ישראל תצטרך לייצר מספיק מנופי לחץ על חמאס כדי להחזיר את שאר החטופים.
במהלך ישיבת הממשלה, חלק מהנוכחים דיברו מדם ליבם וחלקם אף בכו, למשל מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שדיבר בקול חנוק מדמעות. גורמים שנכחו בדיון אמרו: "אנשים דיברו מעומק ליבם ובכבוד. זה היה בפער הדיון הכי חשוב והכי קשה שהיה בממשלה הזאת. היה ברור דבר אחד - היתה שכינה בישיבה הזאת. אנשים כולם לקחו החלטות ממקום שלשם שמיים וזה היה מורגש. זה לא עניין פוליטי, ימין ושמאל. אף אחד לא חשב שיש עמדה לא לגיטימית. כשמישהו הצביע נגד ידעו בדיוק למה הוא מצביע נגד והפוך. אף אחד לא האשים את השני שהוא מופקר. זה היה דיון מאוד מיוחד".
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי
"הדיונים הכי קשים וחשובים שהיו". ישיבת הקבינט, אתמול
(צילום: קובי גדעון/ לע"מ)
מהפרטים שהוצגו לשרים עולה כי במעבר רפיח יוצבו פלסטינים שאינם אנשי חמאס ויהיו מאושרים על ידי שב"כ. הם יפעלו במסגרת ארגון בינלאומי וכל המעבר יהיה מכותר על ידי צה"ל. אין מדובר ברשות פלסטינית, אך באנשים עם "אוריינטציה רש"פית". כמו כן, נמסר שחברה אמריקנית היא זו שתבצע את הבידוק הביטחוני בציר נצרים כדי להבטיח שלא יחזרו לצפון הרצועה חמושים ואמצעי לחימה.

פרטי המתווה, וחוות הדעת של המל"ל

החטופים שישוחררו בשלב א' כוללים נשים, ילדים (כפיר ואריאל ביבס), התצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז, גברים מבוגרים מעל גיל 50, חולים ופצועים שאינם חיילים וכן את אברה מנגיסטו והישאם א-סייד שנמצאים בעזה כבר מעל לעשור.
המתווה יבוצע בשלושה שלבים ובמספר פעימות. הוא ייכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב, והפעימה הראשונה שבה ישוחררו שלוש נשים לא יחל לפני השעה 16:00 באותו יום. ביום השביעי למתווה ישוחררו ארבע נשים נוספות, והחל מהיום ה-14 למתווה ועד סיומו של השבוע החמישי ישוחררו בכל שבעה ימים שלושה חטופים נוספים. במהלך השבוע השישי שאר החטופים ישוחררו.
בכל הפעימות של שלב א', החל מהיום ה-14 למתווה, ישוחררו קודם נשים שנמצאות בחיים (אזרחיות וחיילות), וכן כלל החטופים ההחיים, לפני שחרור החללים. שחרור חללים ייעשה במהלך השבוע השישי למתווה. הסמכות להחליט על סיום שלב א' תהיה בידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
3 צפייה בגלריה
33 החטופים שברשימת המשוחררים בשלב א' של העסקה
33 החטופים שברשימת המשוחררים בשלב א' של העסקה
33 החטופים שצפויים להשתחרר בשלב א' של העסקה
עבור כל חטופה חיה או ילדים חטופים חיים ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים מתחת לגיל 19 או אסירות ביטחוניות; עבור כל חטוף חי מעל גיל 50 ישוחררו 30 מחבלים מעל גיל 50 או חולים; עבור תשעת החטופים החולים או פצועים שאינם חיילים ישוחררו 110 אסירים ביטחוניים בהתאם לתנאי המתווה שסוכמו ובאופן יחסי; עבור כל חיילת ישוחררו 50 אסירים ביטחוניים; עבור אברה מנגיסטו והישאם א-סייד – ביחס לכל אחד מהם - ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים; ובנוסף ישוחררו 47 מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ב-2011 ומאז נעצרו מחדש.
עבור שחרור כלל החללים החטופים ישוחררו באופן יחסי כל המחבלות והמחבלים מתחת לגיל 19 שנמצאים במשמרות שב"ס או צה"ל ולא היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. בהחלטת הממשלה מודגש כי בכל אחת מפעימות שלב א' ישוחררו אסירים ביטחוניים רק לאחר שהחטופים הישראלים של אותה פעימה הועברו לידי כוחות הביטחון הישראליים.
אסיר ביטחוני שמיועד לשחרור במסגרת שלב א', שהורשע ברצח או בייצור אמל"ח ששימש לרצח או שילח מחבל לפיגוע עם הרוגים, ישוחרר רק בתנאי שהוא יועבר לרצועת עזה או לחו"ל ובתנאי שלא ישוב לישראל או לשטחי יהודה ושומרון, לצמיתות או לפרק זמן של שלוש שנים, בהתאם לסיכום בין ישראל לחמאס.
אסיר ביטחוני שהועבר כאמור לרצועת עזה או לחו"ל לפרק זמן מוגבל של שלוש שנים, יוכל לשוב בתום תקופה זו למקום התושבות הקבוע שלו - למדינת ישראל או לשטחי יו"ש - לפי העניין ובתנאים המצטברים הבאים: בתנאי שלא ביצע עבירה שהיא מעשה טרור בהתאם לדין הישראלי בפרק הזמן האמור, שניתן על כך אישור שב"כ וכן אישור של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
עוד צוין במתווה כי כל כניסת משאית לרצועת עזה בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם תהיה בכפוף לבידוק ישראלי מלא, לפי תו תקן משטרת ישראל בהתאם לאיום ייחוס עזה.
בחוות הדעת של המל"ל שצורפה להחלטת הממשלה שאושרה נכתב: "בחוות הדעת המסווגות הוצגו השיקולים, ההזדמנויות והסיכונים הביטחוניים והמדיניים השונים לאישור המתווה, לרבות ההשלכות שעלולות להיות על השגת מטרות המלחמה ובמישורים נוספים. כך, למשל - אישור המתווה עשוי להביא להשלכות שליליות על המצב הביטחוני ביו"ש. על מנת לתת מענה לכך, קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה ביום 17.1.2025 שמטרתה חיזוק הביטחון ביו"ש, בדגש על צירי התנועה והיישובים.
"בנוסף, על פי עמדות גורמי הביטחון קיימת חשיבות ודחיפות לביצוע המתווה בעת הנוכחית. כמו כן, לפי עמדות גופי הביטחון, משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים, המתווה יחזק את יחסי החוץ של מדינת ישראל וישרת אינטרסים רחבים הרלוונטיים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. יודגש כי עמדות צה"ל, השב"כ, המוסד, המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד החוץ הן לתמוך באישור המתווה לשחרור החטופים הישראלים.
"לסיכום, עמדת המטה לביטחון לאומי, על בסיס עמדות גורמי הביטחון (שב"כ, מוסד, צה"ל), משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים, שתומכות באישור המתווה לשחרור החטופים הישראלים, ולאחר שהובאו בחשבון השיקולים הביטחוניים והמדיניים, היא שיש לתמוך באישור המתווה האמור, אשר מהווה חלק ממטרות המלחמה ומתחייב מטעמים של ביטחון מדינת ישראל וניהול יחסי החוץ".