בין איראן לאזרבייג'ן מורגשת בימים אלה מתיחות גוברת, על-רקע החשדות בטהרן שלפיהם באקו אפשרה לחיל האוויר הישראלי להשתמש במרחב האווירי שלה לתקיפות על מטרות בשטח הרפובליקה האיסלאמית במהלך "מלחמת 12 הימים".
2 צפייה בגלריה
נשיא אזרבייג'ן אלייב עם מקבילו האיראני פזשכיאן
(צילום: חיים צח לע"מ, AP Photo/Vahid Salemi)
טהרן דורשת חקירה מיידית בזמן שהיחסים בין שתי המדינות נמצאים על סף הסלמה חסרת תקדים. במקביל, אזרבייג'ן מחריפה את המתיחות עם רוסיה, תוך ביטול כל אירועי התרבות הקשורים למוסקבה והאשמות ברדיפת "מיעוטים לאומיים" על-רקע אתני.
מקורות באיראן טוענים כי מטוסי קרב ישראליים, שתקפו מטרות בטהרן ובאזורים נוספים בארצם, השתמשו במרחב האווירי של אזרבייג'ן, במיוחד מעל הים הכספי. תקיפות אלו, שבוצעו תוך שימוש בפצצות מונחות, הצביעו על חדירה עמוקה לשטח האיראני. איראן טוענת כי אזרבייג'ן, בעלת קשרים צבאיים וכלכליים הדוקים עם ישראל, סייעה בתיאום התקיפות.
תיעוד מתקיפות חיל האוויר באיראן
(צילום: דובר צה"ל )
טהרן פנתה לבאקו בדרישה לערוך חקירה, אך האזרים מכחישים בתוקף שאפשרו להשתמש במרחב האווירי שלהם לפגוע באף מדינה ובכללן איראן. האיראנים עצמם לא מאשימים ישירות את אזרבייג'ן, אלא מתייחסים לדיווחים בנושא.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן השמיע את הטענות על אותם דיווחים בשיחה עם מקבילו האזרי אילהם אלייב. גם השגריר האיראני בארמניה העלה טענות כלפי ההנהגה בבאקו, ובעקבות כך חלה החרפה במתקפות של התקשורת האזרית על איראן בכלל וגם על מנהיגה הרוחני עלי חמינאי בפרט.
במאמר בכלי התקשורת האזרי "קליבר", נכתב כי "האויב העיקרי של אזרבייג'ן באיראן אינו פקיד בודד או עוד דמות עטיפה דיפלומטית. זהו המנהיג העליון עלי חמינאי עצמו - אדם שבונה בעקביות מדיניות עוינת וחתרנית כלפי באקו במשך שנים רבות. הוא זה שעומד מאחורי כל פרובוקציה אנטי-אזרבייג'נית, כל דליפת מידע, כל קמפיין המכוון נגד ארצנו. אלה אינם אירועים בודדים, וזו לא יוזמה של דיפלומטים זוטרי דרגה, זוהי אידיאולוגיה, שמקורה במשרד אחד. ושם בעל המשרד הזה הוא עלי חמינאי".
לפי דיווחים איראניים, התקיפות על טהרן וכראג' בוצעו דרך נתיבים מעל הים הכספי, שם אזרבייג'ן היא המדינה היחידה שיכלה לאפשר מעבר כזה, שכן ארמניה, רוסיה וטורקמניסטן נחשבות לבנות ברית של איראן. תקיפות על תבריז הגיעו דרך עיראק, בעוד התקיפות על כרמאנשאה ואיספהאן עברו דרך המרחב האווירי של עיראק, לאחר השמדת מערכות ההגנה האווירית האיראניות באזור.
בינתיים, היחסים בין אזרבייג'ן לרוסיה הגיעו לשפל חדש לאחר מבצע של כוחות הביטחון הרוסיים לפני כמה ימים ביקטרינבורג. במהלך המבצע נעצרו נהרגו שני אזרחי אזרבייג'ן ויותר מ-50 נעצרו, רובם בחשד למעורבות ברציחות משנות ה-2000.
אזרבייג'ן הגיבה בחריפות, ביטלה את כל אירועי התרבות הקשורים לרוסיה, כולל קונצרטים של אמנים כמו ליאוניד אגוטין ואנג'ליקה וארום, והופעות כמו "מפצח האגוזים". משרד התרבות האזרבייג'ני כינה את הפעולות הרוסיות "מעשי אלימות" ו"רדיפה על רקע אתני", בעוד התקשורת הממלכתית, בהובלת ערוץ AzTV, השוותה את רוסיה ל"בית כלא של אומות" ואף לגרמניה הנאצית של שנות ה-30.
הפרלמנט האזרבייג'ני ביטל השתתפות בפגישה בין-פרלמנטרית עם רוסיה, וסגן ראש הממשלה הרוסי, אלכסיי אוברצ'וק, לא התקבל בבאקו. יו"ר קרן הידידות בין טורקיה לאזרבייג'ן, פרופ' אייגון עטר, קרא לאזרבייג'נים ברוסיה, המונים כשלושה מיליון איש, לצאת למחאות נגד "טרור ממלכתי" נגד "טורקים אזרבייג'נים". במקביל, חיפושים נערכו במשרד סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק-אזרבייג'ן בבאקו, ופעילותה הושעתה רשמית, מה שמסמן החרפה נוספת במשבר. האזרים גם עצרו שני עובדי ספוטניק בטענה שהם פעילי ביון רוסים.
רוסיה טענה כי המעצרים ביקטרינבורג נועדו לחקור פשעים חמורים שבוצעו על-ידי קבוצה פלילית אתנית, אך אזרבייג'ן רואה בכך התנכלות מכוונת. המשבר עם רוסיה מאיים על פרויקטים כלכליים משותפים, כמו מסדרון צפון-דרום המחבר את רוסיה לאיראן דרך אזרבייג'ן.
עם זאת, מומחים מעריכים כי התלות ההדדית הכלכלית עשויה למנוע הידרדרות מוחלטת ביחסים. במקביל, איראן ממשיכה ללחוץ על אזרבייג'ן בנוגע לשימוש במרחב האווירי שלה, מה שמציב את באקו בעמדה עדינה בין שיתוף פעולה עם ישראל לבין הימנעות מעימות ישיר עם טהרן.
