במהלך הלווייתם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל אתמול (רביעי), תועד אב המשפחה ירדן ביבס בתנועה שהתבררה כמחווה לאריאל בן ה-4, שנרצח בשבי. בכל פעם שהיה מושמע שיר רוק ברדיו במכונית, נהג אריאל להרים את האצבע ואת הזרת, ביחד עם אביו ירדן.
הלווייתם של בני משפחת ביבס
(צילום: לע"מ)
בהלוויה אתמול נוגנו כמה שירים שביקש ירדן להקדיש לאשתו ולשני בניו שנרצחו בשבי. אלון, אחיינו - הבן של דנה אחותה של שירי - עשה את אותה תנועה שנהג אריאל לעשות - והקדיש אותה לבן דודו.
בהלוויה אתמול, שלה קדם מסע הלוויה בהשתתפות רבבות בני אדם עם דגלי ישראל, ספד ירדן לשירי, אריאל וכפיר ונפרד מהם לפני שהובאו למנוחת עולמים בבית העלמין בצוחר.
"אני אוהב אותך, את האמא הכי טובה שיש. מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו? איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך? את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו בממ"ד? שאלתי אותך, 'נלחמים או נכנעים?' אמרת לי 'נלחמים', אז נלחמתי. שירי אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מה יקרה, לא הייתי יורה. אני חושב על כל מה שעברנו ביחד ויש כל כך הרבה זיכרונות טובים. אני מתגעגע לזה וזה חסר לי. שירי, הנוכחות שלך חסרה לי מאוד. את החברה הכי טוב שלי. בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק", ספד ירדן לרעייתו שירי.
הוא דיבר גם על ילדיו הקטנים. "אריאל, אני מקווה שאתה לא כועס עליי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה. אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן, ואני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים". לבנו הקטן כפיר אמר: "לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת. אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכל ואנחנו נבהלנו פחדנו שקרה משהו אבל זה היה רק כדי להגיד לנו שיש לנו עוד ג׳ינג׳י. אמא ואני צחקנו ושמחנו", אמר.
ההספד המטלטל של ירדן
(צילום: לע"מ)
דנה, אחותה של שירי ואימו של האחיין אלון, אמרה: "בז, לולו ופורפור, שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל להכין אותי מספיק טוב לפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, אני הייתי האחות המעצבנת, שירי תמיד הייתה התמימה והמתוקה. לולו שלי, ג'ינג'י קטן עם צחוק של שובב, רק ארבע שנים זכיתי להיות דודה שלך. פורפור, איתך הספקתי לצערי ליהנות רק תשעה חודשים, לא היה קשה להתאהב בך מיד, חייכני וטהור וגם ג'ינג'י - לא אכזבת. תהיו בליבנו לנצח נצחים".
לאחותה אמרה: "אני מבטיחה לך, כמו שהבטחתי לאבא ואמא, שהמפלצות מעבר לגדר לא יצליחו במשימה שלהם. הם לא יכניעו אותנו, הם לא ישברו אותנו. להפך, המשימה שלהם נכשלה כי התאחדנו, כי התחזקנו כי נהיינו בלתי מנוצחים, הם הפסידו".
