חמאס הגיש לממשלת בריטניה בקשה רשמית להסיר את הארגון מרשימת ארגוני הטרור שלה. כך דווח ב"גרדיאן" הבריטי, שהוסיף גם את הטענה הרשמית של חמאס, לפיה מדובר ב"תנועת שחרור והתנגדות איסלאמית פלסטינית, שמטרתה לשחרר את פלסטין ולהתעמת עם הפרויקט הציוני". במשרד הפנים הבריטי לא הגיבו לנושא.
בכיר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, הוסיף הצהרה לבקשה: "החלטת ממשלת בריטניה לא צודקת, והיא משקפת את תמיכתה הבלתי מעורערת בציונות, באפרטהייד, בכיבוש ובטיהור אתני בפלסטין במשך יותר ממאה שנה. חמאס לא מהווה ומעולם לא היווה איום על בריטניה, למרות היותה שותפה מתמשכת לרצח העם של עמנו".
הצוות המשפטי שייצג את ארגון הטרור בבקשה כתב כי "חמאס אינו מכחיש שפעולותיו נופלות בהגדרה הרחבה של 'טרור' לפי 'חוק טרור 2000'. להפך, הארגון ציין כי ההגדרה מכסה גם את כל הארגונים ברחבי העולם המשתמשים באלימות כדי להשיג מטרות פוליטיות - כולל הכוחות הישראליים, הצבא האוקראיני ואף הצבא הבריטי".
ב"גרדיאן" ציינו כי הזרוע הצבאית של חמאס צורפה לרשימת ארגוני הטרור בבריטניה כבר בשנת 2001. ב-2021, 20 שנה לאחר מכן, צורפה לרשימה גם הלשכה המדינית של הארגון. ממשלת בריטניה מסרה אז כי ההבחנה ביניהן היא "מלאכותית", והדגישה כי חמאס הוא "ארגון טרור מורכב אך יחיד".
לפני כחודש וחצי, לאחר שערוריית הסרט התיעודי ששודר ב-BBC ואחד מגיבוריו של הסרט הוא בן של בכיר חמאס, עלתה דרישה מראש המפלגה השמרנית בבריטניה קמי בדנוק לבדוק אם חמאס קיבל תשלום מ-BBC במהלך הפקת הסרט. במכתב ששלחה בדנוק למנהל BBC טים דייבי, תבעה לדעת אם כספי משלמי המיסים בבריטניה - מקור מימון של BBC, אשר נשען בין היתר על דמי אגרת הטלוויזיה של אזרחי המדינה - הגיעו לידי ארגון הטרור.
עוד לפני כן, באוגוסט 2024, חשף עיתון ה"טלגרף" הבריטי כי חמאס תכנן "לחטוף" שרידים של חיילים בריטים הקבורים בעזה, ולסחוט באמצעותם את הממשלה הבריטית. החשיפה הסתמכה על מסמך מפורט שאיתרו כוחות צה"ל ברצועה ונכתב באוקטובר 2022 על-ידי פעיל חמאס, בתגובה לדברי ראש הממשלה של בריטניה באותה תקופה, ליז טראס, ששקלה להעביר את שגרירות המדינה מתל אביב לירושלים.
