קשה להבין ואסור להסכים בשום אופן עם הודעתו של ראש הממשלה נתניהו ש"ההודעה המחפירה של היועצת המשפטית לממשלה על הכוונה להעמיד לדין את יונתן אוריך, דווקא בעיתוי הנוכחי, היא החלטה אומללה שמעוררת תהיות כבדות". עם כל הכבוד, הודעתו זו מחפירה, אומללה ומעוררת תהיות הרבה יותר מזו שהוא טוען נגדה.
נתניהו הוא ראש ממשלה ואסור לו בתכלית האיסור להתערב בהליכים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים. על אחת כמה וכמה, אסור לו להטיל ספק בהם מהטעם ש"אני מכיר את הפרטים, ואני קובע באופן חד וברור: לא הייתה כל פגיעה בביטחון המדינה. יונתן לא פגע בביטחון המדינה".
ניחא אם היה מדובר בהליך שמכוון כנגדו באופן אישי. איש לא מצפה מנתניהו כנאשם לסכור את פיו ולא להגן על עצמו. מאחר שלמרבה הצער היום כל השחקנים במשחק הפלילי - ובראשם הפרקליטות והמשטרה - עושים שימוש נרחב בתקשורת כאחד מכלי העבודה המשפטיים שלהם כדי להשפיע על ההליך ולזהם אותו לטובתם, ברור והגיוני שגם הוא כנאשם ייאבק בשדה זה. אלא שבפרשה זו, למצער בשלב זה, נתניהו אינו נאשם ולכן אין לו שום עילה להתגולל על המערכת כ"מעסיקו הישיר" של אוריך כי הוא לפני הכל, נזכיר שוב, ראש הממשלה של כולנו.
הדברים שהטיח נתניהו בבהרב-מיארה נכונים כפל כפליים לגביו: "מדובר במהלך מופרך, חסר שחר- שנועד לשרת סדר יום אחר, ולא את טובת הציבור". אבל את מי מכל אלה המתקראים מנהיגינו מעניינת בכלל טובת הציבור? נורא
אמת, יש מחלוקת משפטית האם ראש הממשלה הוא בעל הסוד ומכאן האם הוא רשאי להנחות את אוריך להדליפו, אבל גם מי שסבור (כמוני) שאכן הוא שאחראי על הגדרה זו ולכן גם מוסמך לשחרר מידע ממנה לטובת פרסומו בציבור, לא יסכים שהוא גם יהיה הערכאה המוסמכת לקבוע אם התמלאו יסודות העבירה שקשורות למידע סודי. זו סמכותה הבלעדית של התביעה ואוי לנו אם מישהו, ראש ממשלה או כל נבחר ציבור אחר, יעז להתערב בה ולנסות להשפיע עליה. אם נתניהו סבור שיש פה טעות ואפילו מכוונת של היועמ"שית עליו פשוט לצייד את אוריך בתצהיר בו הוא מגדיר כראש הממשלה שאין פה כלל מידע מסווג מאחר והוא החליט להתירו. די בכך כדי להפיל את אחד מיסודות העבירה ו"לשחרר את אוריך". דווקא ההצהרה הפומבית והמתריסה הזו פוגעת בסיכויי אוריך לצלוח את השימוע בהצלחה. הוא מקשה על הנפש מנגד להיות באמת חפצה.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי נתניהו מבין היטב את מושכלות יסוד אלה ולכן לא ברורה התנהלותו. זאת במיוחד אחרי שאתמול היועמ"שית ספגה מהלומה אחרי מהלומה אחרי מהלומה בבג"ץ: גם בעניין מינוי זיני, גם בעניין הדיון הנוסף לגבי מינוי נציב שירות המדינה וגם - במיוחד - בדחיית בקשתה להקפיא את הליך השימוע להדחתה. נדמה לי שלא יד המקרה היא שהובילה כמה שעות מאוחר יותר לפתיחת הרעשה מכיוונה באמצעות ירי הודעה אחר הודעה על כוונה להגיש כתבי אישום הן בפרשת קובי יעקובי והן בפרשת אוריך.
בפרשנות לחומרא ייאמר שההרעשה יצרה תחושה של אובדן שליטה ובפרשנות לקולא של רצון להסיט את תשומת הלב הציבורית מכישלונותיה. כך או כך, זה רק החמיר את מצבה הציבורי הקשה גם כך של היועמ"שית. כמי שנחשב לאחד המוחות המבריקים בעולם (מקום שישי לפחות) בתורת הספינולוגיה, נתניהו הרי ער לכך ולכן עוד יותר תמוהה החלטתו להוציא את ההודעה המחפירה הזו שרק מסייעת ליועמ"שית להשכיח את אתמולה הרע. וכך, שוב, הדברים שהטיח נתניהו בבהרב-מיארה נכונים כפל כפליים לגביו: "מדובר במהלך מופרך, חסר שחר - שנועד לשרת סדר יום אחר, ולא את טובת הציבור". אבל את מי מכל אלה המתקראים מנהיגינו מעניינת בכלל טובת הציבור? נורא.
