בג"ץ דחה היום (ראשון) את העתירות נגד הקפאת הליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. שופט העליון נעם סולברג קבע בפסיקתו כי "בהיעדר החלטה סופית - אין מדובר בצעד בלתי הפיך. ככול שיחול שינוי במצב הדברים העובדתי, ניתן יהיה לשוב ולפנות בבקשה מתאימה".
מוקדם יותר, גורמים משפטיים בכירים ששוחחו עם ynet תקפו את הממשלה על התשובה החריפה שהעבירה הבוקר לבג"ץ בעניין הליך הדחת היועמ"שית. "הממשלה מאיימת באורח חסר תקדים על בית המשפט העליון, ואומרת: 'אם תעצרו את פיטורי היועצת יהיו לכך תוצאות קשות'", טענו הגורמים.
3 צפייה בגלריה
יריב לוין וגלי בהרב-מיארה
יריב לוין וגלי בהרב-מיארה
חילוקי דעות משמעותיים בין הממשלה ליועמ"שית. בהרב-מיארה ולוין
(צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, יואב דודבקיץ')
3 צפייה בגלריה
טקס השבעת 35 שופטים חדשים בבית הנשיא
טקס השבעת 35 שופטים חדשים בבית הנשיא
"לא מדובר בצעד בלתי הפיך". השופט סולברג
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הדברים של הגורמים נאמרו בתגובה לעמדת הממשלה שטענה בתגובתה לבג"ץ כי בית המשפט העליון יפעל בחוסר סמכות אם יעצור את השימוע שאמור להתקיים מחר על הדחת היועמ"שית מתפקידה.
"יש לדחות על הסף את הניסיון לגזור על הממשלה את המשך כהונתה של יועמ"שית פוליטית ולעומתית, הפועלת לסיכול מדיניות הממשלה בעניינים מהותיים ביותר למילוי תפקידה - וכפועל יוצא לגזור על הציבור גזירה המנוגדת למהות הדמוקרטיה של שיתוק ופגיעה אנושה בעבודת הממשלה", נכתב בהודעה בשם הממשלה שעליה חתומים השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי.
הגורמים המשפטיים הפנו תשומת הלב בעיקר לדברים הבאים בתגובת הממשלה, שלדבריהם נתפסים כאיום: "בנסיבות אלה אין להעלות על הדעת כי בית המשפט הנכבד יטה אוזן קשבת לניסיון לכפות על הממשלה את המשך המצב הקיים בנימוקים פרוצדורלים או אחרים, שאין להם כל בסיס בחוק.
"הממשלה תוסיף ותדגיש כי מזה זמן רב ממשלת ישראל אינה זוכה להליך הוגן בתיקים שבהם קיימת מחלוקת בינה לבין 'היועצת' המשפטית שלה. ממשלת ישראל לא רואה כל טעם בהמשך אחיזת העינים בעניין, ומצפה גם מביהמ"ש העליון להביט נכוחה אל גודל האבסורד ועיוות הדין והדיון. היועצת פעלה באופן שיטתי על מנת לקרוע את החבל ואכן קרעה אותו. עתה היא מצפה שבית המשפט הנכבד יקרע אף הוא את החבל, על המשמעויות הקשות הנובעות מכך. ראוי והכרחי להימנע ממצב זה".
בסוף המכתב החריף של הממשלה ציינו השרים - כפי שקרה בסופו של דבר - שדינן של העתירות להידחות על הסף, שכן "הבקשה לצו ביניים למניעת קיומו של שימוע לפני שהוא התקיים היא חריגה ביותר ונוגדת את כלל היסוד שלפיו ביקורת שיפוטית היא בדיעבד, לאחר קיומו של ההליך, ולא בטרם קיומו".
3 צפייה בגלריה
טקס פרישת כבוד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן
טקס פרישת כבוד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן
בחודש שעבר חודש הליך ההדחה. שר המשפטים והיועמ"שית באוקטובר אשתקד
(צילום: שלו שלום)
בתחילת יוני הודיע שר המשפטים לוין כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית, שיעקוף את ועדת האיתור שבראשה עומד שופט העליון בדימוס אשר גרוניס. על-פי הודעתו, "ועדת השרים תערוך שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה". ההליך נדחה בעקבות המלחמה עם איראן, אך לפני כשבוע וחצי בהרב-מיארה זומנה לשימוע לפני הדחה - שאליו הודיעה כי לא תגיע מאחר שההליך אינו חוקי לשיטתה.
גורמים משפטיים בכירים סברו אחרי הודעת לוין בחודש שעבר כי העיתוי להצעתו נבע משלוש סיבות: סירובה של בהרב-מיארה לחוק הפטור מגיוס, תחילת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט המתנהל נגדו וחקירת פרשת "קטאר-גייט". גורמים אחרים טענו: "זה בר-און חברון 2. ניסיון ההדחה נועד להכשיר את חוק השתמטות החרדים", שנמצא בלב האיומים לפרק את הממשלה.

השרים אישרו לקדם את "חוק פוליטיזציית הבכירים"

בתוך כך, ועדת השרים לחקיקה אישרה בצהריים לקדם את הצעת החוק שלפיה כל ממשלה נכנסת תוכל להחליף בכירים בשירות הציבורי, בהם הרמטכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד, המפכ"ל והיועמ"ש. בנוסף, אושר לקדם גם את החוק שיבטל את הוועדה למינויים בכירים, וזאת בזמן שהליך מינוי ראש השב"כ תלוי ועומד ורק היום אושרה בבג"ץ הפשרה בעניינו.
קודם לכן נודע ל-ynet כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לשר המשפטים יריב לוין ולוועדת השרים כי היא מתנגדת לקידום החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שיהפוך משרות בכירות בשירות המדינה למשרות אמון.
בחוות דעתה כתבה היועמ"שית כי "הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי, ולהפיכתם של התפקידים האמורים למשרות אמון של חברי הממשלה. הואיל ומדובר בגופים היררכיים, המשמעות היא פוליטיזציה של המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, שאמונות על אכיפת החוק, שמירת הביטחון, הניהול התקין של שירות המדינה, הכלכלה ועוד".