בצל העתירות העוסקות במינוי אלוף דוד זיני לראש השב"כ, ועל רקע הפרסום ב-ynet על כך שבליכוד מתכוונים לקדם חוק לביטול הוועדה למינויים בכירים - היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פרסמה היום (ראשון) חוות דעת שמתנגדת להצעה. בחוות דעתה נכתב כי "השירות הציבורי נועד לשרת את הציבור, והוא איננו 'מאגר משרות' עבור חברי הממשלה. הוועדות שאותן מבקשים לבטל נועדו לוודא שמינויים בשירות הציבורי ייעשו על בסיס כישורים והתאמה, ולא קשרים".
2 צפייה בגלריה
זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
ההצעה לביטול הוועדה המייעצת צפויה לעלות היום לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, שם גם יציגו את חוות דעת הייעוץ המשפטי. מיד לאחר מכן, תקודם ההצעה בכנסת - וצפויה לזכות לתמיכה של רוב חברי הקואליציה.
במכתב ששלח היום לשר המשפטים יריב לוין המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, נכתב כי "קיים חשש כי הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של כלל הליכי המינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולהפיכתם של כלל התפקידים האמורים, בהם תפקידים עצמאיים ומקצועיים במובהק, למשרות אמון של חברי הממשלה, שהמינויים להן נעשים בהתבסס על שיקולים פוליטיים בלבד ותוך 'הנמכה' של הליך בדיקת טוהר המידות".
עוד נכתב כי "הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באבחה אחת את כלל ההחלטות והנהלים האמורים, מבלי שקדמה לה עבודת מטה מקצועית וסדורה ומבלי שהיא מניחה תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים בה. הקשיים המשפטיים הטמונים בפוליטיזציה של הליכי המינויים הבכירים רלוונטיים כמובן לבעלי התפקידים הבכירים שהממשלה עצמה סיווגה כעצמאיים ומקצועיים, שרכיב האמון בפעילותם איננו דומיננטי, ובהם משרות של שומרי סף מובהקים, כגון שבעת בעלי התפקידים הבכירים הנבחנים על-ידי הוועדה המייעצת, נציב שירות המדינה, היועצת המשפטית לממשלה ועוד".
2 צפייה בגלריה
עו"ד גיל לימון. "תכליתן של הצעות החוק היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת )
המשנה ליועמ״שית הוסיף: "הצעת החוק שבנדון מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ואשר תכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל. משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי כאמור, לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטי, ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך, לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים, ללא בלמים או בקרה אפקטיבית.
"זאת, באמצעות ביטול המנגנונים הקיימים שנועדו להבטיח מינויים ראויים, בהליך תקין, של בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי. מדובר במי שעומדים בראש המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, בשומרי סף מובהקים, ברגולטורים, ובבעלי תפקידים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק. בכך, טמונה פגיעה קשה באיכות השירות שיינתן לציבור על-ידי הממשלה, המשתרעת לכל רוחב היריעה של הפעילות הממשלתית – בביטחון, בכלכלה, בבריאות, באכיפת החוק, בתחבורה, בחינוך ועוד. אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום – לפגיעה קשה במינהל התקין ובשלטון החוק".
הצעת הליכוד: "המינויים יתבצעו על-ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה"
מלבד ראש השב"כ, הוועדה למינויים בכירים אחראית לאישור המינוי של הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. תפקידה של הוועדה המייעצת הוא לבחון את המינוי, להבטיח את טוהר המידות של המועמד ולבחון אם דבק פגם או דופי כלשהו במינוי המוצע.
עימות בין השופטים בדיון על מינוי ראש השב"כ
(צילום: בית המשפט העליון)
הוועדה, שבראשה עומד היום השופט בדימוס אשר גרוניס, אמורה בין היתר לאשר את מינויו של ראש השב"כ הבא - שכידוע, שנוי במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר באלוף דוד זיני, ליועמ"שית שטוענת כי הוא מצוי בניגוד עניינים ועל כן פסול מלמנות ראש שב"כ. בשבוע שעבר, בתום דיון סוער, החליט בג"ץ לאפשר לבהרב-מיארה ולממשלה שבוע נוסף להגיע להסכמות, ובכך לייתר את הצורך בפסק דין.
בדברי ההסבר להצעה לביטול הוועדה למינויים בכירים, שהגיש חבר הכנסת אושר שקלים מהליכוד, נכתב כי "הצעת חוק זו נועדה להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עקרון המשילות. מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת למינויים בכירים מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות".
לפי החוק החדש שמוצע, "מינויי בכירים יתבצעו על-ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך באישור ועדה מייעצת - ובכך תתייעל עבודת הדרג המבצע ויתממש רצון הציבור". בפועל, המשמעות היא שהממשלה תוכל למנות לתפקידים בכירים ביותר דמויות שייתכן שלא היו מאושרות על-ידי הוועדה, ולאחר שזו לא בחנה את טוהר המידות של המועמדים.
לפני שבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שנויה במחלוקת נוספת, של ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד), הנוגעת למינויים. ההצעה שאושרה מבקשת לבטל את המגבלה הקבועה בחוק ונוגעת לזיקה פוליטית במינוי תפקידים בכירים. ההצעה עברה למרות הסתייגות של הייעוץ המשפטי, ותגיע גם היא לכנסת.
