המהפכה המשפטית נמשכת: בליכוד מתכוונים להעלות כבר בדיון הקרוב של ועדת השרים לחקיקה, שיתקיים ביום ראשון, את הצעת החוק לביטול הוועדה המייעצת למינויים בכירים. מיד לאחר מכן, תקודם ההצעה בכנסת - וצפויה לזכות לתמיכה של רוב חברי הקואליציה. בתוך כך, הבוקר (שלישי) בג"ץ החל לדון בעתירות העוסקות במינויו של אלוף דוד זיני לראש השב"כ, תפקיד שבין היתר הוועדה אחראית על אישור מינויו.
מלבד ראש השב"כ, הוועדה אחראית לאישור המינוי של הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. תפקידה של הוועדה המייעצת הוא לבחון את המינוי, להבטיח את טוהר המידות של המועמד ולבחון אם דבק פגם או דופי כלשהו במינוי המוצע. הוועדה, שבראשה עומד היום השופט בדימוס אשר גרוניס, אמורה בין היתר לאשר את מינויו של ראש השב"כ הבא - שכידוע, שנוי במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר באלוף דוד זיני, ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה שטוענת כי הוא מצוי בניגוד עניינים ועל כן פסול מלמנות ראש שב"כ.
"הצעת חוק זו נועדה להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עקרון המשילות", נכתב בדברי ההסבר להצעה שהגיש חבר הכנסת אושר שקלים מהליכוד. "מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת למינויים בכירים מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות".
לפי החוק החדש שמוצע, "מינויי בכירים יתבצעו על-ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך באישור ועדה מייעצת - ובכך תתייעל עבודת הדרג המבצע ויתממש רצון הציבור". בפועל, המשמעות היא שהממשלה תוכל למנות לתפקידים בכירים ביותר דמויות שייתכן שלא היו מאושרות על-ידי הוועדה, ולאחר שזו לא בחנה את טוהר המידות של המועמדים.
ביום ראשון האחרון אישרה ועדת שרים גם הצעת חוק נוספת ושנויה במחלוקת, של ח"כ ניסים ואטורי, הנוגעת למינויים. ההצעה שאושרה מבקשת לבטל את המגבלה הקבועה בחוק ונוגעת לזיקה פוליטית במינוי תפקידים בכירים. ההצעה עברה למרות הסתייגות של הייעוץ המשפטי, ותגיע גם היא לכנסת.
בסוף חודש מאי הודיעה היועצת המשפטית כי נתניהו נגוע בניגוד עניינים בעניין מינוי ראש שב"כ, בהמשך לפסיקת בג"ץ על פיטורי רונן בר. היועצת הבהירה לראש הממשלה כי בשל כך הוא "אינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ", על אף שכבר הודיע על בחירתו בזיני. "ספק ממשי אם ניתן יהיה למנות את האלוף זיני לתפקיד", הדגישה אז.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה: "ספק אם ניתן יהיה למנות את האלוף זיני לתפקיד"
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
נוכח ניגוד העניינים של נתניהו, בהרב-מיארה גם הדגישה כי על הליך המינוי להתבצע מחדש, וציינה כי "במבט צופה פני עתיד, על ראש הממשלה להימנע מלעסוק בכל דרך שהיא - בין ישירות ובין בעקיפין - במינויו של ראש השב"כ הבא או ממלא מקומו, לפחות עד לסיום החקירות הנוגעות לפרשות הרלוונטיות".
היא פירטה: "כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של שב"כ, ואת מינויו התקין של ראש השירות, הפתרון המשפטי המתבקש הוא העברת סמכות המינוי לידי שר אחר, שיביא מועמד בפני הממשלה – שהיא הגוף הממנה". עם זאת, הבהירה לנוכח "הפגמים המשמעותיים שכבר דבקו בהליכי הפיטורים והמינוי, ולנוכח החשש הכבד כי השר שיסמוך עליו המינוי ישמש בפועל כ'ידו הארוכה' של ראש הממשלה", כי יש לכך שתי השלכות משפטיות מהותיות: "ראשית, יש לקיים את הליך המינוי מחדש, מראשיתו, תוך החלת כללים קפדניים שיבטיחו כי לא יוזרמו אליו שיקולים זרים. שנית, עולה ספק ממשי אם ניתן יהיה למנות את האלוף זיני לתפקיד".
עוד כתבה בהרב-מיארה: "על רקע המצב הביטחוני הנוכחי, קיימת חשיבות לאומית עליונה למינוי ראש שב"כ קבוע בהקדם האפשרי, עוד בטרם תסתיים כהונתו של רונן בר. משום כך, נדרש להקפיד הקפדה יתרה על קיומו של הליך חוקי, תקין ובלתי נגוע. פעולה בניגוד עניינים, בניגוד לפסיקת בג"ץ ותוך התעלמות מהנחיות משפטיות מחייבות, לא רק שאינה חוקית – אלא גם מעכבת את השלמת ההליך ופוגעת בהשגת המטרה הביטחונית והמדינית החשובה".
בחודש שעבר החליט ראש הממשלה כי סגנו של רונן בר, ש', ימונה בינתיים לממלא מקומו. היועצת המשפטית אישרה את המינוי הזמני, ונימקה במכתב מטעם המשנה שלה גיל לימון: "בנסיבות החריגות שנוצרו, אף שרה"מ מצוי כאמור בניגוד עניינים, אך נמנע מהעברת הסמכות לשר אחר כנדרש, ובמכלול נסיבות העניין ובמיוחד לנוכח השיקול החיוני של מניעת פגיעה בביטחון המדינה, ניתן להטיל את התפקיד על המועמד המוצע, כמבוקש, לתקופה של חודש ימים, שבמהלכה תועבר סמכות ראש הממשלה לפי סעיף 3א' לחוק השב"כ לשר אחר, על מנת שזה יפעל ללא דיחוי למינוי קבע לתפקיד ראש השב"כ".
