נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעכב תקציבים רבים שהועברו עד כה לאו"ם, והארגון הבינלאומי שחווה כעת משבר כלכלי חמור עקב ירידה חדה במשאביו הכספיים - נאלץ לנקוט בצעדים דרסטיים. לפי מכתב שהגיע לידי ynet, מטה האו"ם בניו יורק כבר החל בצמצומים משמעותיים, שמשפיעים על הפעילות השוטפת של הארגון.
4 צפייה בגלריה
מטה האו"ם בניו יורק. צעדי חירום מחשש ל"פגישה ממשית ביכולת לממש את ייעוד הארגון"
(צילום: John Penney / Shutterstock)
בין הצעדים שננקטו: קיצוץ בשירותי תרגום, צמצום שידורים חיים מדיוני המליאה, הפסקת ישיבות אחרי השעה 18:00, קיצור אורך דוחות ב-10%, הגבלת מספר הישיבות עם שירותי תרגום ופרשנות, עיכובים בהפקת פרוטוקולים רשמיים, הורדת הטמפרטורה במשרדים כדי לחסוך בהוצאות חימום (מ-22 מעלות צלזיוס ל-21), ואף סגירת אחת הכניסות המרכזיות למטה האו"ם ברחוב 42 במנהטן.
לפי המכתב, עליו חתום ראש הסגל של מזכ"ל האו"ם, ארל קורטני ראטריי, הצעדים הללו הכרחיים כדי להבטיח שהארגון יוכל להמשיך לפעול, לפחות עד סוף השנה. "ללא הגבלות הוצאות מיידיות, לא נוכל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלנו מחודש ספטמבר ועד דצמבר", נכתב במסמך. עוד הודגש כי בשל חומרת המצב, יימשכו גם הצעדים הדרסטיים שננקטו כבר בשנה שעברה, עם הוספת מגבלות חדשות על כל מחלקות האו"ם המרכזיות.
ההשפעה של הצעדים ניכרת בכל היבט של פעילות האו"ם. כך למשל, ישיבות רשמיות יתקיימו אך ורק בין השעות 10:00 ל-18:00, ודיונים מחוץ לשעות אלו – לרבות בסופי שבוע – יתקיימו רק אם המימון לכך יגיע ממקורות חיצוניים. גופי או"ם שמקיימים 10 ישיבות ומעלה בשבוע יידרשו לצמצם אותן ב-10%.
4 צפייה בגלריה
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. ראש הסגל שלו הזהיר: "בלי הגבלת הוצאות מיידית, לא נוכל לעמוד בהתחייבויות כספיות"
(צילום: Michael M. Santiago/Getty Images)
שירותי תרגום ופרשנות, החיוניים לדיונים רב-לשוניים, יינתנו רק במסגרת השעות הרשמיות, ובאופן מוגבל בלבד למי שזכאים לכך לפי התקנון. יתרה מכך, מספר הישיבות המתוקצבות בפרשנות יצומצם ל-55 בשבוע, ומספרן הכולל של ישיבות הארגון יקוצץ ב-10%.
גם "פעילות ההסברה" של האו"ם נפגעת
גם התקשורת הפנימית של האו"ם נפגעת: הפקת מסמכים רשמיים תתעכב משמעותית, אורך הדוחות יצומצם בעשרה אחוזים, ועיבוד תמלילים ורשומות רשמיות יתקיים רק כאשר יימצא לכך מימון זמין. השפעה ניכרת נוספת היא על פרסומי האו"ם, בהם דוחות וכתבי עת רשמיים, שיחוו עיכובים משמעותיים בהפצה.
במישור הציבורי, פעילות ההסברה של האו"ם סופגת גם היא פגיעה קשה: מספר השידורים החיים יצומצם משמעותית, צוותי UNTV יפעלו במתכונת מצומצמת, וכיסוי אירועי מועצת הביטחון עשוי להיות חסר. המכתב מציין כי תמונות וסרטונים עשויים שלא להיות מתויגים או מופצים באותו יום. שירותי התרגום לאתרים המרכזיים של האו"ם ולתכנים רשמיים יוגבלו, וחלק מהמסרים הרשמיים של המזכ"ל לא יופצו בכל השפות הרשמיות של הארגון.
בנוסף, מגבלות תקציביות הובילו לביטול פרויקט בינה מלאכותית חדשני, שנועד לסייע לדיפלומטים לנווט בארכיון בן 80 השנים של האו"ם. אירועים מחוץ לשעות העבודה, כמו פתיחת תערוכות או אירועים בחדר האוכל בניין - יתקיימו רק עם מימון חיצוני מלא.
המשבר הכספי גם פוגע ישירות בשירותי המחקר וההדרכה של הארגון. לפי המסמך, הגישה למשאבי ספריית האו"ם הדיגיטלית תוגבל, תוכניות ללימוד שפות יצומצמו, ומאגרי מידע חיוניים למומחים ודיפלומטים יהיו פחות נגישים. אפילו התחזוקה הבסיסית של מטה האו"ם מושפעת כאמור מהקיצוצים: רמות החימום יירדו, רכישת ציוד חדש תיעצר כמעט לחלוטין, ועבודות תחזוקה לא דחופות יידחו עד להודעה חדשה.
"אנו נמשיך לעקוב אחר מצב המזומנים ונעדכן את צעדי החירום בהתאם להתפתחויות", נכתב במכתב. "יחד עם זאת, לאור חומרת המשבר, ברור שהאו"ם נכנס לתקופה של אי-ודאות חסרת תקדים, עם פגיעה ממשית ביכולתו למלא את ייעודו".
לא רק טראמפ: גם סין מעכבת תשלומים
המשבר התקציבי של האו"ם נובע בעיקר מכך שהמדינות החברות בו לא משלמות במלואן ובזמן את ההקצבות שהן עצמן אישרו למימון הארגון. גורם מרכזי לכך הוא ארה"ב, שממשל טראמפ הקפיא את רוב הסיוע הבינלאומי שלה והיא לא משלמת כעת את חלקה באופן סדיר.
4 צפייה בגלריה
טראמפ. פורש מארגונים באו"ם ובוחן את ההשתתפות בפעילותו בטווח הארוך
(צילום: REUTERS/Nathan Howard)
טראמפ גם הורה על פרישה מארגון הבריאות העולמי, ממועצת זכויות האדם של האו"ם ועצר את כל המימון לאונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים. הוא גם הורה לבחון את החברות של ארה"ב בארגונים אחרים של האו"ם ואת השתתפות שלה בפעילותו בטווח הארוך. טראמפ והשגרירה המיועדת שלו באו"ם אליס סטפניק האשימו כי האו"ם הוא אנטישמי והזהירו כי אם לא ישנה את דרכו – ארה"ב תפרוש ממנו כליל.
בשנים האחרונות גם סין החלה לעכב את תשלומיה לאו"ם, והסגירה של כמה משימות שמירת שלום גדולות החמירה את מצוקת המזומנים. כתוצאה מכך, האו"ם נאלץ לנקוט צעדי חירום כמו דחיית החזרים למדינות התורמות כוחות שלום, צמצום פעילויות מתוכננות, ואף השבתת משרדים מסוימים – כפי שאירע כבר בז'נבה.
המצב החריף במיוחד בשל השיטה הפיננסית של האו"ם, שבה התקציב נקבע על ידי העצרת הכללית, אך אין מנגנון ענישה ברור למדינות שלא משלמות בזמן. על אף שהחוקה קובעת כי מדינה שתצבור חוב של יותר משנתיים תאבד את זכות ההצבעה, מדינות רבות שומרות על חוב נמוך מהסף הזה במכוון. בהיעדר סנקציות אפקטיביות, האו"ם נאלץ להסתמך על גישות יצירתיות לניהול המזומנים – מה שמוביל לפגיעה קשה ביכולתו לתפקד באופן תקין ולספק שירותים בסיסיים למדינות החברות.
