החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני על הקמתם של 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון – מחציתם חדשים לגמרי ומחציתם מאחזים לא-חוקיים שיוסדרו – מהווה צעד נוסף במהלך הדרמטי שמובילים שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר הנוסף במשרד הביטחון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמשלבים ידיים בניסיון לתפוס כמה שיותר שטחים ביו"ש, וכך לחסל כל סיכוי עתידי להקים שם מדינה פלסטינית.
2 צפייה בגלריה
כ"ץ וסמוטריץ' משלבים ידיים - עם איתות למקרון שרוצה לשמר את פתרון שתי המדינות
( צילום: GONZALO FUENTES / POOL / AFP , שלו שלום, Menahem Kahana / AFP, רויטרס)
ההחלטה, נזכיר, התקבלה בחשאי כבר בשבוע שעבר, נחשפה השבוע ורק הבוקר הודיעו עליה רשמית כ"ץ וסמוטריץ'. בהודעה של השניים הודגש כי מדובר בחלק מ"מהלך רחב", ונטען שזוהי "החלטה של פעם בדור". עוד נמסר כי "היישובים החדשים מוקמים כולם מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שמטרתה חיזוק האחיזה הישראלית בשטח, מניעת הקמת מדינה פלסטינית, וביסוס עתודות ההתפתחות של ההתיישבות לעשורים הקרובים".
כאמור, מחצית מהיישובים ברשימת ה-22 שאושרה על ידי הקבינט הם חדשים לחלוטין – והמחצית השנייה הם יישובים קיימים ולא-מוסדרים, כלומר לא-חוקיים. המתנחלים מכנים יישובים כאלו "ההתיישבות הצעירה". המשמעות של המהלך היא תפיסת שטחים נרחבת, קטיעת רצף טריטוריאלי עבור הפלסטינים והבטחת עתודות לבנייה בהתיישבות.
ההחלטה כוללת גם מהלך דרמטי לחזרה לצפון השומרון, והיא מאשרת את הקמתם מחדש של היישובים חומש ושא-נור שפונו במסגרת ההתנתקות ב-2005. החוק שמנע את החזרה אליהם כבר בוטל על ידי הכנסת לפני שנתיים, בראשית כהונתה של הממשלה הנוכחית, וכעת המהלך מושלם למעשה עם האישור על הקמתן מחדש של ההתנחלויות הללו.
בחומש, יש לציין, כבר יש ממילא תנופת בנייה שמתבצעת מתחת לרדאר במשך שנה לפחות – עם ישיבה, משפחות שמתגוררות שם, קרוואנים וסלילת דרכים. מדובר למעשה ביישוב בהקמה. בשא-נור לעומת זאת אין כעת יישוב יהודי קבוע. מתנחלים אומנם דאגו עם השנים לעלות לשם בתחבולות מתחת לעיני הצבא, אבל שהו שם בכל פעם רק לכמה שעות. כעת, עם אישור הקמתו מחדש של היישוב שיהיה חלק ממועצת שומרון, הצפי הוא שתהיה נהירה למקום בטווח הזמן הקרוב.
בנוסף, בהחלטת הקבינט אושרה הקמת יישוב בנקודה אסטרטגית - הר עיבל שליד שכם. מדובר בנקודת התיישבות שנבחרה בעיקר על מנת לעצור רצף טריטוריאלי פלסטיני, וכך להקשות על הקמת מדינה פלסטינית בעתיד.
מתחילת הקדנציה הקימה הממשלה 50 יישובים ביהודה ושומרון, בארבע החלטות שונות: 17 יישובים חדשים בבנימין, 13 בשומרון, 6 בהר חברון, 6 בגוש עציון, 5 בבקעת הירדן ועוד 3 יישובים במגילות ים המלח. עד הממשלה הנוכחית היו ביו"ש 128 יישובים מוכרים, וכעת, עם ההחלטות החדשות, יהיו 178 יישובים. מדובר בזינוק של 40% בשנתיים. מה שדרש עשרות שנים בעבר קורה כעת בשנים בודדות, ולמעשה נותרו לביצוע רק הליכים תכנוניים, ואין במסלול הכשרת היישובים שום "הליך מדיני".
על אף שסמוטריץ' ואנשיו עובדים על התהליך כבר חודשים ארוכים, העיתוי כעת של ההכרזה לא פחות חשוב. בחודש הבא צפוי נשיא צרפת עמנואל מקרון לכנס ועידה בינלאומית שתעסוק ב"שימור" פתרון שתי המדינות, ובמהלכה עשויות מדינות שונות להכיר במדינה פלסטינית. בימים האחרונים עלו וצצו יוזמות נוספות להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, אולי אפילו כחלק מהסכמי נורמליזציה – ונראה שההחלטה הנוכחית היא איתות לאירופים בצל הסחף המדיני נגד ישראל.
כ"ץ וסמוטריץ' בביקור ביו"ש בחודש שעבר
(צילום: אלעד מלכה, שירה קינן, משרד הביטחון)
ייתכן שמדובר גם באיתות לחמאס בעזה: גם כ"ץ וגם סמוטריץ' מדברים על הרצועה במונחי כיבוש, על "תפיסת שטחים". כאן מראים השניים כי הם מבצעים זאת הלכה למעשה ביהודה ושומרון – תופסים שטחים ו"קוברים" את רעיון שתי המדינות. ראוי להדגיש בהקשר זה את שיתוף הפעולה בין סמוטריץ' לכ"ץ, שנרתם לכמעט כל מהלך. מדובר במערכת יחסים הדוקה, ששונה באופן מהותי מהיחסים העכורים שהיו בין סמוטריץ' לבין שר הביטחון הקודם יואב גלנט.
ולאן מכאן? המתנחלים לא עוצרים – ורק בתחילת השבוע פרסמו במועצת יש"ע סרטון המדמה מה עלול לקרות בערי המרכז אם לא תהיה ריבונות ביו"ש. ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), יו"ר ועדת המשנה להתיישבות, צפוי לכנס בשבוע הבא דיון בנוגע להתנעת מהלך הריבונות ביו"ש. לוועדה צפויים להגיע נציגים מפיקוד המרכז, הייעוץ המשפטי ועוד. המתנחלים סבורים שאין עוד זמן רב לקידום המהלך, חוששים שעסקה כלשהי או אירוע גדול אחר יגרמו להקדמת הבחירות – ומקווים להביא להחלת ריבונות עוד לפני כן.
