בצה"ל מודאגים מאוד מהמגמה המסתמנת בשיח הציבורי, שלפיה הלחימה בעזה מתנהלת ללא תכלית וללא מטרה ברורה, והלוחמים נפגעים ונהרגים לשווא. בצה"ל מודאגים גם מהמגמה המסתמנת בקרב פוליטיקאים מהימין הטוענים שצריך להמשיך ולהילחם עוד זמן רב עד לכניעה מוחלטת של חמאס.
הרמטכ"ל זמיר ברצועת עזה, השבוע
(צילום: דובר צה"ל )
על פי הערכת מצב שהציג צה"ל לקבינט הביטחוני המצומצם אמש (יום ראשון), המערכה ברצועת עזה מתקרבת לסיומה הצבאי: מתוך חמש חטיבות שהפעיל חמאס בתחילת המלחמה - שלוש הוכרעו לחלוטין, ושתיים נוספות נמצאות כעת תחת מצור, לצד שני כיסי התנגדות מקומיים בבית חאנון ובצפון-מזרח חאן יונס.
שלוש חטיבות חמאס הוכרעו, שתיים במצור
בדרום הרצועה, אוגדה 143 השלימה את ההשתלטות על אזור רפיח, כולל ציר פילדלפי עד ציר מורג. אוגדה 36 הכריעה את הגדוד הדרומי של חאן יונס, תוך ניתוק הקשר הקרקעי והתת-קרקעי בינו לבין אזור רפיח. גם אזור ציר נצרים משני צדדיו כבר נכבש. חטיבת מחנות המרכז של חמאס טרם הותקפה, בשל חשש לפגיעה באוכלוסייה המקומית שמצאה מחסה במתחמים הומניטריים בסביבה.
במרכז הרצועה נמשכת לחימה אינטנסיבית סביב העיר עזה. אוגדה 162 פועלת באזורים שמצפון לרפיח ועד גבול מחנה ג'באליה. אזורים כמו ג'באליה, בית לאהיא וכן שכונות בצפון הרצועה כבר נכבשו, והקשר בינם לבין חטיבת עזה - האחרונה שעדיין פעילה באופן סדיר - נותק. מרבית האוכלוסייה הפלסטינית בעזה מרוכזת כעת במתחמים הומניטריים באזור המוואסי, מערבית לחאן יונס, ובמרכז העיר עזה - שם שורדת חטיבת חמאס האחרונה, בפיקודו של עז א-דין חדאד, המפקד הבכיר האחרון שנותר לארגון ברצועה.
לפי צה"ל, בתוך מספר שבועות יושלמו כיבושם של כ-75% משטח הרצועה והשמדת רוב מערך המנהרות של חמאס. בצה"ל מסווגים את המנהרות לשלושה סוגים: מנהרות תקיפה, שנועדו לחדור לשטח ישראל - כמעט כולן הושמדו, ולפי ההערכה נותרה אולי רק אחת שטרם אותרה; מנהרות אסטרטגיות, ששימשו למעבר פיקוד וכוחות בין אזורי לחימה - גם הן רובן הושמדו; ומנהרות הסתתרות ותנועה, שמיועדות לחוליות קטנות - וחלק גדול מהן עדיין קיים.
שליטה ברפיח, נצרים ו"רכס השבעים"
הישג נוסף שצה"ל מדגיש הוא השליטה המלאה ב"רכס השבעים" - רצועת גובה אסטרטגית במזרח הרצועה, ששולטת בתצפית ובאש עד חוף הים ממערב ועל יישובי העוטף ממזרח. חמאס והג'יהאד האיסלאמי חפרו מתחת לרכס עשרות מנהרות התקרבות ותקיפה, שצה"ל הצליח להשמיד ברובן באמצעות חומרי נפץ. צה"ל גם הרס מבנים ששימשו כעמדות ירי לעבר ישראל, והקים במקום מוצבים קבועים שימנעו ירי צליפה וירי בכינון ישיר לעבר העוטף.
צה"ל שולט באופן מלא גם במה שמכונה "הפרימטר הביטחוני" - רצועה בעומק של יותר מקילומטר בתוך שטח הרצועה. למרות ההתקדמות, בצה"ל מדגישים כי קצב הלחימה איטי, בשל הצורך לשמור על ביטחון הכוחות ומחשש להימצאות חטופים במקומות מסוימים. הכוחות נעים לעבר מתחמים רגישים רק לאחר ריכוך ארטילרי ואווירי כבד. עם זאת, חודש יוני היה הקטלני ביותר מאז תחילת המלחמה: 20 לוחמים נהרגו, רובם ממטענים שהפעילו חוליות גרילה של חמאס, שעדיין פועלות לרוב ללא פיקוד מרכזי.
במסגרת מערכת "מרכבות גדעון", הציב צה"ל לעצמו ארבע משימות: יצירת תנאים להשבת החטופים, הכרעה צבאית של חמאס, קריסת שלטון הארגון - וכל זאת תוך שמירה על לגיטימציה בינלאומית. לפי צה"ל, רק חלק מהמשימות הושגו. חמאס עדיין מסרב להסכים למתווה מוסכם לשחרור החטופים.
"הגענו לצומת טי": עכשיו ההכרעה בידי הממשלה
ואולם, בכל הנוגע להכרעת הארגון בצה"ל מצביעים על הישג מהותי. לפי אלוף פיקוד הדרום יניב עשור, צה"ל קרוב להשלמת ההכרעה. ההגדרה הקלאסית של "הכרעה" - כניעת האויב - אינה ישימה מול ארגון ג'יהאדיסטי, ולכן קנה המידה הוא השמדת היכולת לפעול נגד ישראל. על פי ההערכה, רוב מפקדי השטח חוסלו, מערך המנהרות הושמד, וכך גם אמצעי השיגור, המרגמות וטילי הנ"ט - כמעט כולם הושמדו, לרבות אמצעי הייצור התת-קרקעיים. חמאס איבד כ-20 אלף לוחמים - כמחצית מכוחו הלוחם - ולמעט חטיבת עזה וחטיבת מחנות המרכז, הארגון אינו יוזם עוד פעילות צבאית סדורה.
צה"ל מדגיש כי שליטת חמאס האזרחית מצטמצמת לכ-25% בלבד משטח הרצועה. הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה נשמרת, בין היתר, בזכות הכנסת סיוע הומניטרי - שלדברי בכירי צה"ל "מנתק את התלות של האוכלוסייה המקומית בחמאס" - גם אם חלקו נופל לידיים עוינות. בישיבת הקבינט תקפו שרים את מדיניות הסיוע, אך בצה"ל השיבו שההחלטה התקבלה בדרג המדיני, וצה"ל רק מבצע.
4 צפייה בגלריה
בכיר בצה"ל: "עשינו את שלנו, עכשיו הדרג המדיני צריך להחליט"
(צילום: REUTERS/Nir Elias, REUTERS/Evelyn Hockstein, יריב כץ)
אך למרות ההישגים בזירה הצבאית, ההכרעה בזירה האסטרטגית - ובראשה סוגיית החטופים - תלויה כעת בהחלטות הדרג המדיני. "אנחנו עשינו את שלנו", אמר קצין בכיר, "הגענו לצומת טי שבו הדרג המדיני חייב להחליט לאן הוא רוצה ללכת - בעניין החטופים ובעניין השליטה בעזה".
בצה"ל מבהירים: אם ישראל תבחר לשלוט ברצועה, הדבר יכביד בצורה מסוכנת על יכולותיה הצבאיות והכלכליות. האפשרות המועדפת מבחינת הצבא היא שהשלטון ברצועה יועבר למסגרת ערבית או בינלאומית, אלא שמרבית מדינות האזור דורשות את נכונות ישראל, לפחות עקרונית, להקמת מדינה פלסטינית כתנאי לכך - דרישה שגם ממשל טראמפ תומך בה. נתניהו, כך נראה, חושש שהיענות לכך תוביל להתפרקות ממשלתו.
