הממשלה הסירה מסדר היום של ישיבתה השבועית את נושא שיקום הצפון, ואז הודיעה על "ישיבה מיוחדת" שתעסוק בה ביום שלישי - רק שאליה הגיעו אמש (שלישי) רק שלושה שרים. הישיבה נוהלה על ידי שר החקלאות אבי דיכטר, והשתתפו בה גם השרים זאב אלקין ועמיחי אליהו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע באיחור של כשעה, לקראת אישור ההחלטות.
בנוסף לנתניהו, שהגיע כאמור באיחור משמעותי, שרת ההתיישבות אורית סטרוק שימשה באותה עת כתורנית במליאת הכנסת. שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר התרבות מיקי זוהר תועדו באירוע בת מצווה שהתקיים במקביל לישיבה - וספגו ביקורת חריפה על היעדרותם. השרים המעטים שהגיעו לישיבה אישרו לבסוף בשם הממשלה את ההחלטות עבור יישובי הצפון.
לאחר האישור, מסר נתניהו: "אזור קו הגבול ועד תשעה קילומטרים דרומית ממנו מקבלים חיזוק נוסף בדמות מיגון. אנחנו שמים פה כסף גדול מאוד. קצת יותר מ-13 מיליארד שקלים היום, בתוספת ל-7 מיליארד שכבר נתנו - זאת אומרת 20 מיליארד שקל הולכים ליישובים. אנשים ינהרו לצפון, אמרתי את זה גם על הדרום, ואנשים אמרו: 'טוב, אלה מילים'. היום בדרום, שהיה מאותגר ביטחונית, יש צמיחה ופריחה אדירה - וזה גם מה שיקרה כאן".
בהמשך הודיע נתניהו שדיבר עם יו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ', ועדכן אותו על אישור התוכניות לצפון. השניים שוחחו במשך כרבע שעה, ונתניהו הבטיח להעביר חקיקת בזק ולהשלים את הטבות המס. דוידוביץ' הבהיר כי סוגיית הביטחון כעת היא החשובה ביותר, וראש הממשלה הבטיח לו שיש פתרונות גם לרחפנים. אחרי שביטל את התקיפה בדאחייה בגלל הוראה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, טען נתניהו שאף אחד לא קושר לישראל את הידיים. השניים סיכמו שרק לאחר השלמת הליך אישור הטבות המס עוד בקדנציה הנוכחית, ייפגשו ויחגגו את הבשורות.
זעם ראשי הרשויות
"ממשלת ישראל התנתקה ואיבדה את הצפון", מסר מוקדם יותר דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה. "היום דנו בהחלטת ממשלה שאמורה להטיב עם הצפון, אבל החלטה זו מתקבלת ללא תיאום עם הצפון, בניתוק מוחלט מהצרכים האמיתיים. מרבית מהחלטות הממשלה וגם זו לא נותנת מענה לרשויות, בטח שלא תאומה עם מרבית הרשויות ואני שואל את עצמי איזה ממשלה זו? ממשלה שפועלת ממניעים פוליטיים תוך כדי הפקרת אזרחי הצפון ובתפיסה שהתקציב כאילו מיועד לפריימריז בליכוד".
הוא הוסיף: "עצוב, כמו בביטחון כך גם בכלכלה, ולצערי הרב בכל תחומי החיים הממשלה והעומד בראשה מנותקים ולנגד עינו האינטרס האמריקני - הנפט והכלכלה האמרקינית, ולא ביטחון או צמיחת הצפון. כאיש ימין עצוב לי שדווקא ממשלה ימנית על מלא מלא היא זו שמנותקת מאזרחיה".
לדבריו, "מעטים מאוד בממשלת ישראל רואים מעבר לפוליטיקה. אנו אזרחי הצפון ובמטולה חזקים, נעמוד על המשמר ונחזיק באדמות הארץ הזו עם הממשלה או בלעדיה. החקלאות מוזנחת, תיירות מרוקנת, מתי היה עוד שר החקלאות שמנותק מפה או שר התיירות - יש בכלל שר כזה בממשלה? לא מעט שרים בכלל לא קיימים בפועל. ממשלה מנותקת ,אנחנו לא מעניינים ומשעממים אותם, אמר את זה כבר מישהו שהיום עומד בראשנו".
הרמטכ״ל וחבר הכנסת לשעבר גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר!", מתח ביקורת חריפה: "ממשלת ישראל איבדה את המצפון, את המצפן ואת הצפון. ראש הממשלה נעדר מישיבת הממשלה בנושא הצפון שאליה טרחו להגיע שלושה שרים בלבד, וגם היא לא מתקיימת בצפון. שר הביטחון ושר התרבות והספורט נעדרו ממנה כדי לקושש קולות באירוע בת מצווה. לתושבי הצפון מגיעה מנהיגות שתראה אותם ושתדאג להם".
גם יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן תקף: "חבורה של משתמטים. אין מילה אחרת. הצפון בוער, אזרחים תחת אש, ולישיבת הממשלה הדחופה לאישור תקציבי השיקום מואילים להגיע שלושה שרים בלבד. איפה ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר? נפקדים. מפקד שהיה נוטש ככה חזית תחת אש היה מודח בבושת פנים. הממשלה הזו פשוט יורקת בפרצוף של התושבים. זלזול בוטה והפקרות מוחלטת. כשנגיע לממשלה, אחד הדברים הראשונים שנעשה הוא העברת כספים בעדיפות עליונה לצפון ולדרום".
הצטרף ברגע האחרון. נתניהו לצד שטרן בישיבה בפברואר
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
ח״כ אביגדור ליברמן, יו״ר ישראל ביתנו, הוסיף: "התקיימה ישיבת ממשלה 'מיוחדת' בלי ראש הממשלה ושר האוצר ועם נוכחות מביכה של שלושה שרים בלבד. ממשלת טבח אוקטובר והעומד בראשה מוכיחים פעם אחר פעם עד כמה תושבי הצפון פשוט לא מעניינים אותם".
בטרם כינוס הישיבה, ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן תקף כי "הפרויקטים לטווח הארוך חשובים, אבל אי אפשר לבנות את המחר בזמן שההווה שלנו מתפרק". הוא פירט כיצד מדובר ב"הפקרה בפועל": "קיבלנו הבטחות לבניינים וכבישים שיורגשו רק בעוד כמה שנים, אבל העסקים קורסים עכשיו והילדים שלנו סובלים מטראומת המלחמה ברגע זה. לא קיבלנו הקלות מיסוי דרמטיות מיידיות, לא פטור מלא מארנונה לתושבים כמו בדרום, או תקציבי מיגון וחינוך מיידיים.
"פיזור המשאבים לטווח של 9-0 ק"מ ללא תעדוף מוחלט ובלעדי ליישובים שעל הגדר מוחק את התמריץ של משפחות ומפעלים להגיע דווקא לקריית שמונה. החזון ל-2030 מצויין, אבל החולה מדמם על שולחן הניתוחים עכשיו. תנו לנו כלים להילחם על הבית היום, כדי שיהיה לנו בית לחזור אליו מחר".
תושב נהריה זאב קראוטהמר, החבר ב"לובי 1701", תקף: "חבורת ה'נהדרים' נעדרו מישיבת הממשלה על מדינת הצפון, הרי הפכנו להיות ישות מנותקת משאר המדינה כי בכל יום ובכל שעה חיינו מתנהלים על פי החליל של מישהו אחר. העובדה שהנוכחות כל כך דלה ואפילו נתניהו לא טרח להיות נוכח מוכיחה עד כמה שתושבי הצפון מעניינים להם את ה***. ממשיכים לצפצף, לעשות עלינו ניסוי וחושבים שאנחנו נמשיך לספוג לשתוק, אז אנחנו התעוררנו והבנו שאם אנחנו לא נדאג לעצמנו אף אחד לא ידאג לנו, הגיעו מים עד נפש".
תושבת שלומי עינב גלר ממטה "נלחמים על הצפון" הדגישה: "אנחנו לא מבקשים רחמים, אנחנו דורשים אחריות. בזמן שתושבי הצפון חיים תחת ירי, רחפנים, התרעות ופחד יומיומי, שרים בוחרים שלא להגיע לישיבה שנועדה לעסוק בעתידם ובביטחונם של מאות אלפי אזרחים של מדינת ישראל. המסר שתושבי הצפון מקבלים היום הוא חד וברור לצערנו, כשהצפון בוער יש מי שחושב שזה לא מספיק חשוב כדי להגיע".
הבשורות - והביקורת
הישיבה נועדה לאישור סדרת החלטות ומענים בתקצוב של חמישה מיליארד שקלים על-ידי השרים. מדובר בהחלטה שמסכמת את התוכניות הממשלתיות עבור הצפון, בתקציב כולל של 12 מיליארד שקל. אחת הבשורות המשמעותיות היא ההחלטה על "האצת מיגון כל בתי התושבים עד למרחק 9 ק"מ מגבול לבנון" והשלמתם עד לשנת 2030 בתקציב של כארבע וחצי מיליארד שקל.
ההחלטה מכירה למעשה בכישלון משרד הביטחון בפרויקט בניית הממ"דים שהוטל עליו במסגרת מנהלת "אופק צפוני" ביישובי הגבול, ומעבירה את סמכויות הביצוע בפועל לידי משרד הבינוי והשיכון להובלת מיגון הערים באזור גבול הצפון: קריית שמונה, נהריה ומעלות. ההחלטה תכלול היבטים נוספים וחשובים כגון הקלות רגולטוריות של מנהל תכנון, סבסוד היתכנות כלכלית למתחמי התחדשות עירונית ומיגון צמודי קרקע באמצעות מנהלת משרד הביטחון.
עוד בהחלטה שהנוסח הסופי שלה הופץ שלשום בין משרדי הממשלה: הרשויות הצפוניות הסובלות מאי-יכולת עמידות כלכלית יקבלו כמה עשרות מיליוני שקלים לסיוע ב"שוטף", אך הסכומים יגיעו על חשבון כספים שהיו אמורות לקבל ממילא עבור פיתוחן.
בהחלטה יקבלו תקציבים גם פרויקטים לשיקום ופיתוח תשתיות תחבורתיות, בהובלת "נתיבי ישראל" - בכ-600 מיליון שקלים. ההחלטה כוללת גם מענים נוספים לסוגיות כמו התיירות הקורסת בגליל, ניסיונות לצמצם את פערי הבריאות, הקמת מת"ש במטה אשר ופיתוח קו החוף בגליל המערבי ועוד, אבל כל ההחלטה הממשלתית מגיעה עם תחושה חמוצה ותסכול עמוק ברשויות הצפוניות.
במקביל, עיקר המחלוקת בין יישובי קו העימות לבין הממשלה נסובה בימים האחרונים סביב הצעת החוק להטבות במס ליישובי יהודה ושומרון שמקדם השר סמוטריץ', והיו אמורות לעלות בה גם הטבות מס לכלל יישובי קו העימות. סמוטריץ' מסרב להרחיב את הטבות המס מעבר ליישובים הסמוכים לגבול הצפון, וטוען כי יש לתת הנחות במיסוי לתושבים שבוחרים לגור על הגבול (0 עד 2 ק"מ), ואילו מתן הטבות מס לכלל היישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול תייצר מגמה הפוכה של החלשת היישובים הסמוכים לגבול כמו קריית שמונה, שלומי ומטולה.
בנוסף, גם ההחלטה המשלימה לשיקום וצמיחת הצפון, בסך 3 מיליארד שקלים, שאמורה להגיע לחיזוק "ערי הראשה" ובהן עכו, טבריה, נוף הגליל, נצרת וכרמיאל, עומדת בפני מאבקים פנימיים בצפון - מצד רשויות קטנות שנפקדו מהמענים הממשלתיים. בחצור הגלילית וראש פינה הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה שמוביל את ההחלטה ליישובי "עוטף צפון" בדרישה לעצור את חלוקת תקציבי העתק של תוכנית השיקום הממשלתית.
"על המפות של חיזבאללה אנחנו מופיעים, אבל לא על המפות של המדינה", אמר ראש מועצת חצור הגלילית מיכאל קבסה. לדבריו, "אנחנו תושבי חצור מרגישים היום שהמדינה פשוט יורה לנו בגב. הבג"ץ שהגשנו הוא כתב אישום חמור נגד מדינת ישראל וממשלת ישראל על אפליה ועל הפקרה. מאז קום המדינה לא הייתה אפליה כזאת לחצור הגלילית. זה זועק לשמים".
שלושת המרכיבים של תוכנית השיקום
מינהלת תנופה לצפון הודיעה כי השיקום בנוי סביב שלושה צירים מרכזיים: צמיחה דמוגרפית (כ-2.4 מיליארד שקלים), פיתוח כלכלי (כ-1.6 מיליארד שקלים) וטיוב שירותים חברתיים (כ-1.6 מיליארד שקלים).
התוכנית מציבה יעד של תוספת 100,000 תושבים חדשים עד שנת 2036. לצורך כך נבנו ארבעה כלים מרכזיים: תקציבי תמיכה בגידול דמוגרפי, הטבות מס לתושבים בהיקף, התחדשות עירונית בדגש מיוחד על מרכז קריית שמונה - שבה יוקם פרויקט דגל, לצד פרויקטים בערי המוקד הנוספות; וכלים קהילתיים מעודדי צמיחה הכוללים פיתוח תשתיות, מבני ציבור, תכנון, הנגשה, שיקום המרחב הציבורי והתאמת השירותים לתושבים וקידום פרויקטים קהילתיים ומקומיים.
התוכנית מבחינה בין חמש ערי מוקד: קריית שמונה ונהריה כמוקדים ראשיים, שלומי, מג'דל שמס ומעלות-תרשיחא כמוקדים משניים - ומקצה להן מענים ייחודיים שיבססו אותן כעוגנים אזוריים אטרקטיביים לאוכלוסייה צעירה ולמשפחות.
עוד כוללת התוכנית, השלמת שירותים במרכז הרפואי לגליל בנהריה, רפואת קהילה ורפואת חירום, מענים ייעודיים בתחום בריאות הנפש, ותוספת מאות אנשי מקצועות בריאות לאזור. שיקום, שדרוג ופיתוח תשתיות תחבורה מקומיות ואזוריות, וקידום תשתיות אסטרטגיות - כמו כביש 6 צפונה ומסילת הרכבת לקריית שמונה.
פיתוח עוגני תיירות מרכזיים, לרבות קו החוף בגליל המערבי, המעגנה בנהריה ואתרים נוספים, לצד השקעה בשיווק ומיתוג האזור. עוד יוקמו תשתיות תעשייה, סביבה עסקית, קהילות יזמות וסטארט-אפים, ומסלולי האצה עסקית.בתחום הרווחה יפעלו תוכניות התערבות, פיתוח שירותים חברתיים וחיזוק ההון האנושי. השקעה ביכולות ההתמודדות עם הגידול הדמוגרפי ובהון האנושי;
תחנות כיבוי חדשות יוקמו בשלומי ובבית ג'אן ומבנה תחנת משטרה חדש יבנה בקריית שמונה. בנוסף, התוכנית כוללת הקמת מסגרת אקדמית במעלות-תרשיחא, והשקעה ותמיכה רחבה בתרבות, בספורט ובמדע.
פורסם לראשונה: 20:40, 02.06.26
