היום בשעה 10:00 בבוקר (שלישי) יחל בבג"ץ דיון בעתירות הנוגעות לניהול חקירת פרשת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. בעתירות הללו ידונו שלושה שופטים: יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ. בעקבות בקשה שהגישו ynet ו"ידיעות אחרונות" ישודר הדיון הדיון בשידור חי. שלשום הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות, פעולה שתאפשר לו לקבל פסק דין סופי זמן קצר לאחר הדיון מבלי לקיים אחד נוסף או בתגובות נוספות.
הדיון יעסוק בשלוש עתירות מנוגדות: את הראשונה הגישו ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ועמותת "לביא" בדרישה להרחיק את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מניהול חקירת הפצ"רית לשעבר, בשל היותה הגורם שפיקח על בדיקת הדלפת הסרטונים משדה תימן על ידי הפרקליטות הצבאית, שלימים התברר כי טויחה.
בעתירה תמכה יועמ"שית משרד המשפטים יעל קוטיק בחוות דעת ארוכה ומפורטת. בהרב-מיארה הגיבה כי עם מתן חוות הדעת הסירה את ידיה מהחקירה, וכי ממילא אין עוד צורך בליווי מכיוון שהיא נמצא בסיומה. למחרת נמצא טלפון המוערך כמכשירה של תומר-ירושלמי, כך שהחקירה צפויה עוד להימשך ולצרוך גורם מלווה.
עתירה שנייה היא של עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שדורשת לבטל את החלטת שר המשפטים יריב לוין כי מי שינהל וילווה את החקירה יהיה נציב הביקורת על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה. קולה כבר פנה לפחות פעמיים למשטרה לקבל את חומרי החקירה ולהיפגש עם חוקרי הפרשה, אך סורב. בהתאם, המשטרה סירבה גם לבקשה דומה של הפרקליטות. קולה הגיב לעתירות כי התנדב ללוות את החקירה ויפעיל בהתאם לדין ולפסיקת בג"ץ, וכי עד ההכרעה לא יוסיף לפעול.
עתירה שלישית היא של עורכי הדין ערן בן ארי ואסף תכלת, בשם תנועת "אם תרצו", נגד פרקליט המדינה עמית איסמן. הם דורשים מתן "צו ביניים שימנע מפרקליט המדינה כל עיסוק בחקירת פרשת 'שדה תימן" בשל מעורבות הפרקליטות בבדיקת ההדלפה שטויחה.
במסגרת תגובתו של לוין לבג"ץ הוא קרא לשופטים שלא לפסול את החלטתו למנות את קולה לניהול החקירה, מאחר שזה נעשה בהתאם להוראה מפורשת בחוק. "טרפוד החלטת שר המשפטים אינה אלא ניסיון למנוע הגעה לחקר האמת בפרשה", כתב בתגובתו.
אמש הגיבה גם היועמ"שית לבג"ץ, ומסרה את תשובתה לעתירת עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שדורשת לבטל את החלטת לוין למנות את קולה לניהול חקירת הפצ"רית. "החלטותיו של שר המשפטים מבקשות, באופן חסר תקדים, להתערב בחקירות, באמצעות מינוי תובע חיצוני מסוים להליך הפלילי המסוים", כתבה בהרב-מיארה. "כלומר, הלכה למעשה, שר המשפטים מבקש להכתיב את זהותו של התובע שילווה את חקירה פרטנית זו, בעודה מנוהלת. כזאת, טרם נעשה במשפט ארצנו".
היא ביקשה מבית המשפט "להורות על הפיכת הצו על תנאי לצו מוחלט שיורה על בטלות החלטת שר המשפטים להטיל על נציב תלונות הציבור על שופטים את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בפרשה הנחקרת".
בפני השופטים, אם כן, ארבעה תרחישים אפשריים: הראשון הוא אישור החלטת שר המשפטים כי קולה ינהל את החקירה. הקושי בהחלטה זו הוא פסקי דין קודמים של בג"ץ, שקבע כי על לשרים אסור להתערב בחקירות פליליות. אפשרות שנייה היא לקבל את עמדת היועמ"שית כי פרקליט המדינה ינהל את החקירה. הקושי הוא כי החלטת לוין חוקית ושהיועמ"שית נמצאת בניגוד עניינים, ולכן לא יכולה לקבוע כיצד יש לפתור את ניגוד העניינים. קושי נוסף הוא שייתכן שגם פרקליט המדינה היה מעורב בבדיקת ההדלפה שטויחה בפרקליטות הצבאית.
אפשרות שלישית היא שהשופטים ינסו ליצור הידברות ולשגר בין הצדדים כדי להגיע לפשרה. ספק אם בהרב-מיארה תסכים לכך, שכן הידברות מהווה פתח לשר המשפטים להתערב בחקירות.
האפשרות הרביעית היא שהשופטים יציעו פשרה, כזו שאינה מצויה בעתירות, שיועמ"שית משרד המשפטים - שלפי ההנחיות אחראית לקבוע את זהות הגורם שיחליף את בהרב-מיארה כשמתעורר ניגוד עניינים - היא שתכריע מי ילווה את החקירה.
פורסם לראשונה: 23:22, 10.11.25
