ההכרזה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסכם שבמסגרתו חמאס ימסור את נשקו ויתפרק מסמכויותיו השלטוניות ברצועה, במה שמתואר בחלק ממדינות ערב כ"סיום המערכה", לא התקבלה בעזה בצהלות שמחה. להפך. ברחוב העזתי, בין הריסות הבתים, האוהלים, הדיווחים הללו פתחו פצעים והציפו זעם עצום שהיה כבוש במשך חודשים ארוכים.
גלריה
"רוב הציבור לא אופטימי". טראמפ וההרס בעזה
(צילומים: AP Photo/Alex Brandon, AP Photo/Jehad Alshrafi)
נזכיר כי פרטי ההסכם אינם ברורים לחלוטין. כך למשל, סוגיית הנסיגה של צה"ל עדיין שנויה במחלוקת - כשמצד אחד בירושלים אומרים כי לא תהיה נסיגה בלי פירוז, ומצד שני בעזה אומרים שלא יהיה פירוז בלי נסיגה. לא לחינם, לא חמאס ולא ישראל פרסמו הודעה רשמית כלשהי על ההכרזה של טראמפ.
בסוכנות רויטרס דיווחו כי ראזי חמד, בכיר חמאס המעורב במשא ומתן, אמר כי ההסכם הוא "מסגרת מקיפה" החורגת מעבר לסוגיית הפירוז, וכי יישומו תלוי בכך שישראל תיישם את השלב הראשון של הסכם שגובש בשנה שעברה בשארם א-שייח שבמצרים.
לדברי חמד, במסגרת אותו הסכם ישראל מחויבת להפסיק את התקפותיה ברצועת עזה, להסיג את כוחותיה לעמדות שבהן היו באוקטובר, וכן להגביר את הזרמת הסחורות והסיוע לרצועה. רק לאחר מכן, לטענתו, יסכים חמאס להעביר את נשקו לידי הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) – הגוף הטכנוקרטי שהוקם כדי לנהל את הרצועה. "התעקשנו בפני המתווכים שישראל חייבת לעמוד בהסכם", אמר חמד.
ובחזרה לעזה - בעוד שבכירי חמאס בחו"ל מנסים לייצר מצג של "הקרבה למען העם", הציבור העזתי ששילם את המחיר הכבד ביותר דורש תשובות נוקבות על עצם היציאה למתקפת 7 באוקטובר.
"מסגרת מקיפה". בכיר חמאס ראזי חמד
(צילום: REUTERS/Amr Alfiky)
אוהלים בין ההריסות ברצועת עזה, היום
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
לצד הזעם הפוליטי, בשטח עצמו מדווחים התושבים בעיקר על ספקנות עמוקה ועל היעדר כל תחושה של סיום קרוב. גורם בעזה הסביר ל-ynet את הלך הרוח הנוכחי לעומת סבבים קודמים, ואמר כי "בפועל, בשטח, כשהיינו קרובים בעבר להודעה על הסכם בין אם מאמריקה, מצידם של חמאס או מישראל היית רואה את העקורים חוגגים, מתופפים ואפילו יורים באוויר מרוב שמחה. אבל הפעם, אני לא יודע... אין שום סממנים כאלה. בכלל לא".
הגורם הוסיף כי האזרחים מפוכחים ומבינים שהצהרות הארגון לחוד, והמציאות הצבאית לחוד: "יש אנשים אופטימיים, אבל מי שלא אופטימי הם הרוב. אין שום דבר בשטח שמעיד שמתקרבים להסכם. להיפך, ההפצצות נמשכות ומבצעי הצבא נמשכים. ההודעות של חמאס בתקשורת שלה על כך ש'הגשנו והתקדמנו ויש אווירה חיובית' לא קונות את הציבור. אנשים מחכים למקור הסופי לישראל. כי ההחלטה שתיושם בפועל היא של ישראל, ובינתיים הציבור לא רואה שום שינוי".
אחד הקולות החריפים ביותר שמהדהדים היום ברצועה הוא של העיתונאי העזתי סמי מושתהא. בפוסט טעון ומלא זעם שפרסם, הוא תקף בחריפות את הדיבורים הבינלאומיים והפוליטיים על "הקלה" או "פתרון" קרב. הוא כתב בין היתר: "קיללתי את ההקלה המדומה שלכם, קיללתי כל הקלה שמגיעה אחרי שעשרות אלפי נשמות של ילדים, נשים וצעירים עלו לשמיים". הוא הוסיף כי "הדם שלנו ירדוף את כדור הארץ עד שישרוף אותו... הדם שלנו ירדוף אתכם גם בשינה שלכם. אומרים 'הקלה', ונשמות הילדים שלנו מרחפות מעל עזה. לא נסלח".
"ההחלטה היא של ישראל" הבטונדות בקו הצהוב בעזה
(צילום: REUTERS/Ebrahim Hajjaj)
הדברים הללו משקפים היטב את התחושה בקרב רבים מתושבי הרצועה: כל "הסדר" פוליטי שיגיע כעת נתפס כמעט מדי ומאוחר מדי, ומעל הכל - כעלבון לזכרם של עשרות אלפי ההרוגים במלחמה, שפרצה בעקבות טבח 7 באוקטובר שביצע חמאס.
גם בקרב משפיעני רשת ומובילי דעת קהל עזתים, שאינם נמנים בהכרח עם מתנגדי חמאס ההיסטוריים, הציניות פינתה את מקומה למחשבות נוקבות על הנהגת הארגון.
המשפיען העזתי מוסטפא אל-בנא הגדיר את הנכונות למסור את הנשק כ"תמרון רגיש ומסוכן של חמאס", והעריך כי ראש הממשלה בנימין נתניהו וישראל של אחרי 7 באוקטובר לא יסכימו לתנאים שחמאס מציב. אך מעבר לניתוח הפוליטי, אל-בנא נגע בנקודה הכואבת ביותר עבור הרחוב העזתי: "בפועל, המהלך הזה מעורר אצלנו כעם תחושת צער ושאלות מוצדקות: אם בסופו של דבר נמסור את החטופים ואחר כך את הנשק שהיה לסמל קדוש, אז לשם מה הייתה המלחמה מלכתחילה? מי יכול לספוג את מחיר הדם וההרס שהפסדנו בגלל דרישות שדחינו אתמול והיום אנחנו מקבלים?".
"תמרון רגיש ומסוכן". מחבלי חמאס בעזה
(צילום: REUTERS/Ramadan Abed)
ההריסות בעזה
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
אל הקולות הללו מצטרף גם ד"ר עיזו, תושב עזה, שלעג למסגור של חמאס כאילו הוא "מקריב" את שלטונו למען האזרחים: "אחרי יותר מ-300 אלף הרוגים ופצועים ותשתיות של 90% מהרצועה שנהרסו, חמאס מציג 'הקרבה' ומסכים למסור את הנשק והשלטון. אללה יעזור לך עזה, אחרי שחמאס הצליח במערכת הניתוק של עזה משאר פלסטין".
תירוצי חמאס מול אצבע מאשימה ל"ציר"
בניסיון להדוף את הביקורת הקטלנית מבית, דמויות המזוהות עם חמאס מנסות לשנות את הנרטיב. ד"ר פאיז אבו שמאלה, איש חמאס ולשעבר ראש עיריית דיר אל-בלח, ניסה להגן על החלטות הארגון וטען: "האם חמאס היה רוסיה? האם היה לו נשק סיני קטלני? חמאס הוא ארגון פלסטיני שנלחם באימפריאליזם האמריקאי ובציונות במה שהיה זמין לו מעל אלף ימים. האם נשאר נשק אחרי זה?".
אלא שהסברים אלו נתקלים בחומה של כעס. ברשתות החברתיות גוברת הביקורת גם על קבלת ההחלטות בתוך "ציר ההתנגדות". גולשים עזתים רבים מאשימים את מנהיג חמאס יחיא סינוואר ואת הנהגת הזרוע הצבאית בכך שנכנסו להרפתקה הקטלנית של 7 באוקטובר "מבלי ליידע אפילו את שאר חברי הציר", מה שהוביל לדבריו לכך שעזה נותרה לחטוף את אגרוף הברזל הישראלי כמעט לבדה.
הודעת טראמפ על ההסכם לפירוק מנשק של חמאס
(ללא)
מהעבר השני, פרשנים בעולם הערבי רואים באירועים את קריסתו המוחלטת של הקונספט של חמאס. החוקר הגיאופוליטי ד"ר פייסל נסולי סיכם זאת בחריפות: "מעזה - הצית ציר הרשע המוחלט את מלחמתו, והנה עזה עצמה מעידה היום על קריסתו וכותבת את הפרק האחרון של הפרויקט שלו".
הרחוב העזתי נמצא כעת באחד מרגעי השפל העמוקים בתולדותיו. לצד העייפות המוחלטת מהקרבות והכמיהה לייאוש שייגמר, הדיווחים על הסגרת הנשק והפסקת הלחימה לא מביאים איתם תחושת ניצחון. במקומם יש בעיקר פחד מהמשך הלחימה בשטח, פיכחון מר מול החורבן הטוטאלי, וחור שחור של חשבון נפש היסטורי ומדמם מול שלטון חמאס.
בתוך כך סוכנות רויטרס דיווחה כי שעות לאחר שנשיא ארה"ב הודיע על ההסכם לפירוק חמאס מנשקו, גורמי רפואה ברצועת עזה הבוקר טענו כי כמה פלסטינים נפצעו בתקיפה אווירית שביצע צה"ל.
