מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף ברק חירם, שוחח אמש (שני) עם תושבי קיבוץ נירים - במטרה לעודד אותם לחזור לבתיהם בעוטף עזה. במהלך השיחה, הוא סיפק אמירה שנויה במחלוקת כשאמר כי אחת הדרכים להימנע מאסון כמו טבח 7 באוקטובר היא שהיישובים יידעו להגן על עצמם - עד שכוחות צה"ל יגיעו אליהם.
"הרכיב הרביעי בהגנה, אותו למדנו לצערנו באסון של 7 באוקטובר, הוא היכולת של היישוב להיות בסוף איזשהו קו הגנה אחרון, ושל אנשי היישוב להיות מסוגלים להגן על עצמם ולהחזיק", אמר חירם. "לא מחר בבוקר, אלא בעוד 10, 20 ו-30 שנה כיתרון, כתפיסה של יישובים שנמצאים בקו גבול ביטחוני, שיודעים להחזיק מעמד חצי שעה עד שצה"ל יגיע".
לדבריו, ״הכוונה היא שהיישוב יהיה מוכן ומסוגל להגן ולמנוע פריצה אליו. ראינו על בשרנו שהיישובים שנפרצו - היה בהם אסון גדול מאוד. יישובים שהצליחו להדוף התקפת האויב - נמנע שם אסון גדול. איך אנחנו מתכננים לעשות את זה? הגדלנו משמעותית את הכוחות ואת כמות המתנדבים שיהיו בכיתת הכוננות. הגדלנו משמעותית את איכות הנשק והאמל״ח. אנחנו מגדילים משמעותית את כמות האימונים.
"אני לא מצפה שהמענה למחבלים יהיה היישוב, אבל חלק מחגורות הביטחון והאבטחה שאנחנו רוצים לייצר כדי למנוע אירוע כזה גם עוד 20, 30 או 90 שנה - זה לייצר קו הגנה אחרון כזה שהוא מבוסס על היישוב עצמו, מבוסס על פני המקום ומבוסס על היכולת המיידית והמהירה של תושבי היישוב לקום ולהציג קו מעכב עד להגעת כוחות צה״ליים. הכוונה היא שגם אם יהיה כישלון - שלא יהיה אסון".
חירם לקח אחריות על חלקו ב-7 באוקטובר. "אני, כתת-אלוף בצה"ל, הייתי גם מפקד בכיר בערב ההתקפה וערב המלחמה, ונושא באחריות על האסון, על החרפה ועל הכישלון. הכישלון הוא של כל הצבא, לא משנה באיזה תפקיד ספציפי כל אחד היה", אמר. "זה ארגון שנכשל בצורה כל כך מחפירה, זה לא עניין נקודתי. יש פה משהו מאוד עמוק ותרבותי, ואני מקווה שאנחנו גם נלמד ונפיק את הלקחים. אני מקווה שאנחנו נלמד ונצליח לשקם. ברור שיש דברים שלעולם לא יתוקנו ולא ישוקמו".
על המשך הלחימה אמר חירם: "בראש ובראשונה, אני מקווה שנחזיר את החטופים, נכריע את חמאס ונבנה בחזרה את הארץ האהובה שלנו. כי זה ציווי הדורות עלינו, למרות הכישלון הגדול. אין לנו תקומה כמדינה בלי החזרת החטופים, ואין לנו תקומה כמדינה בלי הכרעת חמאס והשמדת האיום שנשקף מעבר לגבול. זה לא רק על היישובים של הנגב המערבי, זה בכלל על מדינת ישראל".
"החטופים ישוחררו בהסכם שיבוא ע״י לחץ. מנהרות? אין מי שיחפור״
לדבריו, הלחץ הצבאי תורם להחזרת החטופים. "אנחנו רואים שהלחץ שאנחנו מפעילים על חמאס, גם הישיר על הכוח הצבאי שלו וגם הישיר על הרכיבים המשילותיים שלו, וגם הלחץ העקיף על האוכלוסייה - מאוד משפיע ומאוד מרחיק אותם למקומות שהם לא היו מוכנים בעבר אפילו לשקול, גם בהחזרת החטופים וגם על השליטה ברצועה. אני חושב שאנחנו מבינים שהחטופים ישוחררו בהסכם שיבוא על ידי לחץ .זה לא רק המבצעים ההרואיים, זה גם זה וגם הלחץ".
על האפשרות שתושבי הקיבוץ יחזרו לבתיהם אמר: "אני חושב, כמפקד הצבאי פה במרחב, שאין סכנה פיזית לביטחון הגוף, ולאנשים לחזור. זה אפשרי. יחד עם זאת, אני מבין שלדרוש או לחייב או להכריח אנשים לחזור עכשיו עם כל הבומים, עם כל התעצמות הלחימה - זה לא הוגן. לגבי הברחות - אנחנו עברנו על פילדלפי, כל איקס מטר, בצורה כזאת שאנחנו יודעים להגיד בוודאות שאין יותר מנהרות שכרגע חוצות בין מצרים לעזה. כל מה שמצאנו - הושמד.
"אני גם יודע להגיד, בסבירות די גבוהה, שאין היום מי שיחפור. בטח אחרי שהרחקנו את האוכלוסייה לחלוטין. אין מי שיחפור, ולנו יש גם יכולת עכשיו לדעת אם חופרים, ואיפה חופרים. אז אין יותר הברחות תת-קרקע בין ישראל למצרים, אנחנו יודעים להבטיח שאין מנהרות. יש לנו בעיה קשה בהברחות עם רחפנים בגבול מצרים, אבל זה כרגע לא לעזה, זה לאוכלוסייה מול הפזורה הבדואית. אנחנו מטפלים גם בזה, זו מערכה מאוד קשה. יש גם מדי פעם ניסיונות הברחה, כרגע, של אוכלוסייה בדואית מתוך ישראל לעזה, שגם בזה אנחנו מטפלים. יותר קל לי לטפל בזה, כי זה שונה מגבול מצרים".
הוא הוסיף: "אנחנו כל הזמן מסתכלים גם על הים, לוודא שלא מנסים להבריח לנו שום דבר משם, וגם בסיוע הומניטרי. אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק שלא מבריחים לנו דברים. חמאס מאוד מתקשה לייצר או להבריח דברים במציאות הזו. אנחנו חייבים לוודא ביחד שלא משנה מה יקרה בהמשך, סידורי הביטחון שייקבעו בסוף המלחמה יהיו כאלה שימנעו את ההברחה ואת הייצור ואת יכולות הייצור הפנימיות של אמצעים גם בהמשך״.
״העזתים יתייחסו למנהיג חמאס הבא כמו לקדאפי בלוב"
"חמאס הוא שלטון דיקטטורי, ויותר משהוא מפחד מאויב מחוץ - הוא מפחד מאויב מבית״, אמר חירם לתושבים. "והשליטים הערבים, הסיוט הכי גדול שלהם זה שהעם יגרור אותם ברחוב. אני חושב שאת המנהיג האחרון של חמאס, שיישאר ולא נספיק להרוג - העם ייקח אותו החוצה ויסביר לו כמו שהסבירו לקדאפי בלוב מה הוא חושב עליו, ואז אנחנו כנראה נדע שבשלו התנאים לייצר איזושהי קונסטלציה אחרת של משילות שם, שהיא לא חמאס, במרחב הזה".
חירם סיכם: "אין לי אשליות שגם לעשות את השינוי התרבותי הנדרש בצה״ל וגם לבנות את האמון, זה אירוע שייקח הרבה מאוד זמן. באמת המחדל שהיה פה והאסון שהיה פה זה שבר ענק. מצד שני, צה״ל היה ועודנו הצבא שמורכב מאזרחי הארץ הזו. זאת אומרת, מהתרבות של הארץ הזו. יש לנו הרבה מה לתקן, יש לנו הרבה מה לשפר. אנחנו צריכים לתקן הרבה מאוד".
נאומו של תא"ל חירם בטקס חילופי מפקד אוגדה 99, אוגוסט האחרון
(צילום: דובר צה"ל )
חירם נכנס לתפקידו כמפקד אוגזת עזה בספטמבר האחרון. המינוי שלו, נזכיר, היה שנוי במחלוקת לאחר שהיה מעורב בלחימה ב-7 באוקטובר, הגיע בבוקר הטבח לשטח העוטף - ומיד נכנס לקרבות עם מחבלים. חירם נאלץ לקבל החלטות הרות גורל ותוך רגעים ספורים, כמו פריצת הימ"מ ל"בית של פסי", שבו נהרגו פסי כהן ז"ל וקרובי משפחתה שהתארחו אצלה לרגל חג שמחת תורה. כוח הימ"מ התכוון לפרוץ לבית שבו היו המחבלים ובני המשפחה, ולצורך כך אישר חירם לירות שני פגזי טנק לגג המבנה ולקרבתו, כדי ליצור תבהלה בקרב המחבלים שבחסותה יפרצו לוחמי הימ"מ פנימה.
בהקשר לתקרית הקשה, ציינו בתחקיר צה"ל בנושא כי ההחלטה לשגר את ארבעת הפגזים החלולים לקרבת הבית ולעליית הגג שלו הייתה סבירה, והתקבלה ברובה על-ידי מפקדי הימ"מ שניהלו את אירוע המשא ומתן עם המחבלים המתבצרים. עם זאת, צוינו לחובת חירם כמה טעויות טקטיות בהחלטות שקיבל במצב הכאוטי.
