מונופולים, כסף שחור ורעב. לאחר סיום המלחמה פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודעה רשמית שבה נכתב כי "בהתאם להחלטת הקבינט, ישראל מרחיבה את הסיוע ההומניטרי לעזה באמצעות מנגנון חדש המאפשר הכנסת סחורות דרך הסקטור הפרטי". על פי ההודעה, מספר מצומצם של סוחרים מעזה אושרו לאחר "אבחון ביטחוני קפדני" ועומדים בקריטריונים ברורים.
כל העברות הכספים, כך הבהירה מערכת הביטחון, יתבצעו בהעברות בנקאיות בלבד ומתחת למנגנון בקרה קפדני. כל משאית נבדקת בידי רשות המעברים, ובישראל מדגישים כי לחלוטין אין לחמאס גישה למנגנון הזה.
גורם ביטחוני אמר ל-ynet כי "הסוחרים שאושרו נבדקו היטב. אין ביניהם אף גורם בעל זיקה לחמאס. הנושא מנוהל בזהירות מרבית מתוך הבנה לרגישות המצב". אלא שברצועה, ההצהרה זו לא מרגיעה איש.
מומחים פלסטינים הסבירו בשיחה עם ynet כי למרות שחמאס לא גובה מיסים ישירים מרוב הסוחרים הפועלים ברצועה, ארגון הטרור עדיין מפיק רווחים משמעותיים מהסחורות הנכנסות לעזה. לפי ההערכות, חלק מהסחורות מוחרמות ונלקחות ישירות בידי חמאס, בעוד אחרות מניבות לו הכנסות עקיפות באמצעות סוחרים ומתווכים הפועלים בשירותו - עד שהסחורות מגיעות לגורמים בארגון הטרור.
עאיד אבו רמדאן, האחראי על חדר המסחר ברצועת עזה, שיתף בשיחה עם ynet: "אני לא מבין איך בישראל בוחרים את הסוחרים. אלה אנשים שאין להם שום קשר לתעשיית המזון". לדבריו, אחד הסוחרים המרכזיים שאושרו הוא בעל חברת דלק, אחר הוא קבלן עבודות עפר, ושלישי סוחר משאיות. אף אחד מהם אינו עוסק במזון או בסיוע הומניטרי.
אבו רמדאן הדגיש כי "מאות סוחרים אמיתיים, אנשים שעוסקים שנים בכלכלת המזון, לא קיבלו אפילו הזדמנות להגיש בקשה מסודרת. המנגנון הזה לא הגיוני, לא מקצועי ולא הוגן". לדבריו, שלשום עמד מספר הסוחרים שאושרו על 12, אך להערכתו המספר הזה כבר עלה ל-17, בלי שום שקיפות.
מנגנון שחור בשוק מונופול
ברצועה אומרים שהמחירים זינקו לרמות חסרות תקדים בחודשים האחרונים, בין היתר בגלל עמלות "התיאום" שהפכו למנגנון שחור בתוך שוק מונופול.
התושבים תוהים איך יכול להיות שאחרי שהסתיימה המלחמה, המחירים עדיין גבוהים יחסית. אבו רמדאן טען כי "ברגע שנותנים לקבוצה מסוימת של סוחרים שליטה וכוח בייבוא מוצרים, הם מסוגלים להמשיך ולשחק במחירים וליצור למעשה מונופול על הסחורות בשוק. לדוגמה, אם יש סוחר אחד שמייבא חמש משאיות סחורה, אבל יש לו הקצאה לעשר משאיות, את חמש המשאיות הנוספות הוא 'מוכר' לאחרים באמצעות סוג של מס או עמלה.
"כלומר, אם הוא מייבא תפוחים עבור סוחר אחר, ואם קילו תפוחים עולה לו ארבעה שקלים בייבוא - אותו סוחר שקיבל מישראל את הסמכות לייבא יכול לדרוש תוספת של עוד ארבעה שקלים. כך שהמחיר לסוחר מגיע לשמונה שקלים, ובסופו של דבר לצרכן בשוק המחיר כבר קופץ ל-12 שקלים, שזה יקר מאוד ביחס למצב הרגיל".
סאמר סנג'לאווי, פעיל פתח שעוקב אחר הדיווחים על המצב, אמר כי "הכסף השחור לא נמצא בשינוע, הוא נמצא במנגנון התיאום. רק סוחרי הרשימה הסגורה יכולים להכניס סחורה והם גובים את העמלות האלה מכל סוחר אחר".
סנג'לאווי טען כי בתחילת המלחמה אושרו ארבעה סוחרים בלבד. הם הפכו מיד למונופול מוחלט: "צריך לפרסם את רשימת הסוחרים שאושרו בידי המתפ"ש", קרא. לדבריו, יותר מ-250 סוחרים עזתים הגישו בחודשים האחרונים בקשה להצטרף ורק קומץ קטן התקבל. ללא קריטריונים או הסברים.
הסוחרים שלא קיבלו אישור, נותרו מתוסכלים. "מישהו חייב להעביר את המסר הזה לצד הישראלי. זה לא סיפור פוליטי, זה סיפור של רעב. אנחנו רק רוצים להתפרנס. זו בקשה אנושית בסיסית", אמר ל-ynet אחד מהם.
לדבריו, זו הפעם הראשונה שהסוחרים מתאגדים בפומבי נגד המנגנון. "אפילו אם רק פעם אחת בחיינו, אנחנו רוצים שהקול שלנו יישמע", הוסיף.
גורם ביטחוני בכיר הבהיר כי "כל סוחר שנבדק ואושר נבדק לעומק. אין שום קשר בין הסוחרים לבין חמאס. כל משאית עוברת בידוק מלא. אנחנו פועלים בזהירות רבה כדי למנוע ניצול לרעה של המנגנון".
המנגנון שישראל בחרה בו נועד למנוע אפשרות שחמאס ינצל את המצב להתעצמות מחדש. אבל דווקא כשקבוצה מצומצמת שולטת בגישה לסחורות, נוצרה להם שליטה כמעט מוחלטת על המחירים. בעזה, שבה הביקוש אדיר וההיצע מוגבל, כמעט כל מגבלה הופכת במהירות להזדמנות כלכלית.
