נשיא צרפת קורא למדיניות נתניהו "מבישה". ראש ממשלת ספרד מאיים כי "לא נבצע סחר עם מדינה שמבצע רצח עם". שבע מדינות אירופיות הודיעו אמש (שישי) כי "לא נעמוד בשתיקה מול האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם שמתחולל לעינינו ברצועת עזה". וכל זה קורה רגע לפני ההתמודדות של יובל רפאל באירוויזיון.
יש ללא ספק סחף חזק נגד ישראל באירופה. העובדה ששר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ הודיע שממשלתו הימנית - שנחשבת לאוהדת ישראל אולי יותר מאי פעם - תומכת בדיון על סנקציות נגד ישראל, מעידה על הקריסה המדינית וההסברתית של ישראל.
תשואות ושריקות בוז ליובל רפאל בחזרה הגנרלית
נשיא צרפת עמנואל מקרון, בניגוד למה שחושבים כאן, תמיד היה במחנה הפרו-ישראלי. אם הוא מרגיש חייב להתייחס לאפשרות שנעשה ג'נוסייד (במקום לדחות זאת על הסף) וחייב לקדם יוזמה למען הכרה במדינה פלסטינית (דבר שלא עניין אותו בכלל בעבר) זה בגלל שהוא מזהה לחץ חזק בדעת הקהל לכיוון הזה, בעיקר במיינסטרים שהוא מייצג. אמש הוא חזר על דבריו ואמר כי המצב בעזה "בלתי מקובל ובלתי נסבל".
בספרד זה סיפור אחר: פדרו סנצ'ס הוא ראש ממשלת מיעוט, ותלוי להישרדותו במפלגת השמאל הקיצוני. אבל הוא יודע שהוא על קרקע בטוחה כשהוא מתבטא נגד ישראל כי מפלגות הימין (וגם הימין-מרכז הקטלאני שתמיד תמך בנו) התהפכו עלינו. ב-ynet פורסם לראשונה כי השגרירה זומנה לשיחת נזיפה לאחר שסנצ'ס כינה את ישראל "מדינת ג'נוסייד".
6 צפייה בגלריה
מקרון. "המצב בעזה בלתי מקובל ובלתי נסבל"
(צילום: רויטרס/LUDOVIC MARIN/Pool via REUTERS)
6 צפייה בגלריה
סנצ'ס. כינה את ישראל "מדינת ג'נוסייד"
(צילום: Borja Puig de la BELLACASA / LA MONCLOA / AFP)
בהולנד ראשת העיר אמסטרדם פמקה הלסמה כינתה את מעשי ישראל "רצח עם" וקראה לממשלת הולנד לנקוט עמדה ברורה ולגנות את ישראל על הפרות זכויות אדם בעזה. "הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית, אירופה והולנד יתייצבו לצד הפלסטינים והתושבים בעזה, הנרצחים באכזריות", אמרה. גורמים במועצת העיר אמסטרדם אמרו ל-ynet כי האמירה הקשה נובעת מהלחץ הכבד שמופעל מהשטח, "אנחנו חוששים שעוד ערים באירופה יעשו זאת, ולא רק בהולנד", הוסיפו.
אחרי כל אלה, ראשי הממשלות של אירלנד, איסלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, מלטה וסלובניה - מדינות שנחשבות לעוינות לישראל - הודיעו אמש בהצהרה משותפת: "לא נעמוד בשתיקה מול האסון ההומניטרי מעשה ידי אדם שמתחולל לעינינו ברצועת עזה. יותר מ-50,000 גברים, נשים וילדים איבדו את חייהם. רבים נוספים עלולים למות ברעב בימים ובשבועות הקרובים, אלא אם יינקטו צעדים מידיים".
"אנו קוראים לממשלת ישראל להפוך לאלתר את מדיניותה הנוכחית, להימנע מפעולות צבאיות נוספות ולהסיר לחלוטין את המצור, תוך הבטחת סיוע הומניטרי בטוח, מהיר וללא הפרעה שיחולק ברחבי הרצועה", הוסיפו בהצהרה שבה גם "גינו את ההסלמה הנמשכת בגדה המערבית, על רקע האלימות הגוברת מצד מתנחלים, הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות והגברת הפעילות הצבאית של ישראל" - מבלי להזכיר במילה את הפיגוע אמש בעיר העתיקה ואת הפיגוע ביום רביעי שבו נרצחה צאלה גז בדרך לחדר הלידה.
6 צפייה בגלריה
ראש העיר אמסטרדם פמקה הלסמה. "מעשי ישראל - רצח עם"
(צילום: REUTERS/Piroschka Van De Wouw)
מוקדם יותר השבוע חלק מהרשתות המממנות את האירוויזיון, כולל אלו של ספרד, אירלנד ואיסלנד - שמדינותיהן חתומות על ההצהרה הזו - קראו לדיון בנוגע להשתתפות ישראל בתחרות. בשבוע שעבר אמרו שרי החוץ של נורבגיה ואיסלנד כי תוכניות ישראל לפינוי העזתים הן "עקירה לא-חוקית בכוח, ויובילו להגברת האלימות". מדינות אלו, לצד מדינות אירופיות אחרות - ספרד, אירלנד, סלובניה ולוקסמורג - גינו לפני כן את התוכנית להעמקת הפעולה בעזה.
אבל את הסחף ניתן לראות גם במדינות שנחשבות ידידותיות בהרבה. בחודש שעבר שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגם של גרמניה - שראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש השבוע עם נשיאה ועם שר החוץ שלה וכינה אותה שוב ושוב "המדינה החשובה ביותר באירופה" - קראו במשותף לישראל לכבד את החוק הבינלאומי ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה. "אסור להשתמש בסיוע ככלי פוליטי", אמרו.
הדיווחים הנמשכים מעזה, יום אחר יום, מראים הרס והרג. מולם ישראל לא מציעה אלטרנטיבה ולא מודיעה מה יהיה ביום שאחרי המלחמה. אין נרטיב ישראלי ואין מאמץ הסברתי מסודר מול אירופה, מרמת ראש הממשלה ושרים ומטה.
מגעים מדיניים אינטנסיביים? ראיונות? חיבור כתבים לשטח? משלחות? מאמץ לשתף גורמים אירופיים בחתירה לפתרון מדיני? אין דבר מכל אלה. במקום זאת, תופסות כותרות ההצהרות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר על גירוש, הגליה, התנחלות בעזה, השטחת ערים, הרעבה והחשכה. זה נתפס כמדיניות ממשלתית, כי אין קולות אחרים. בפועל זה מנתץ לרסיסים את תדמית ישראל - ויפגע גם ביובל רפאל.
הקולות שנשמעים באירופה ובראשם של שרת החוץ האירופית קאיה קאלאס, קוראים לנקוט בטון תקיף כלפי ישראל בדרישה להפסיק את המלחמה בעזה ולהפסיק את מה שנתפס כמשבר הומניטרי הולך וגדל שכולו באשמת ישראל. עם התמונות שמגיעות מעזה מנהיגי האיחוד האירופי לא יכולים לחיות, גם משום שיש בקרבם דעת קהל שממילא אינה אוהדת את ישראל ודעת קהל שבה המרכיב המוסלמי תופס מקום משמעותי.
והקולות שיוצאים כבר אינם בגדר הוצאת קיטור, ויש לכך משמעויות והשלכות פרקטיות. המנהיגים האירופים כבר אומרים בצורה ברורה וחד משמעית שהם נאלצים לבחון מחדש את מהות היחסים בין ישראל לאיחוד, דהיינו את אותו הסכם אסוציאציה מפורסם מ-1995 שעומד בבסיס היחסים ומאפשר לישראל את הגישה הפתוחה לפטור ממכס לכל עולם הסחר האירופי ושהפך את ישראל לחלק מאירופה גם בתחומים של מחקר ופיתוח.
אם המנהיגות האירופית תעמיד סימן שאלה על כל ההישגים הללו, ישראל עלולה להיפגע בצורה דרמטית. עצם האיום, גם מבלי שייושם, יש בו כדי לפגוע בכלכלה הישראלית, ביציבות שלנו ובסחר שאנו מנהלים מול הפרטנרים המרכזיים שלנו.
הממשלה, שעסוקה בקרבות פנימיים ובעלבונות, מזמינה למעשה את הלחץ האירופי והחשש הוא שלחץ זה ילך ויגבר. והלחץ הזה מגיע גם לתחום האקדמי. באירופה רואים תופעה הולכת וגדלה של חרם ממוסד, של אוניברסיטאות שמחליטות להחרים אוניברסיטאות ישראליות. רואים את זה בהולנד, בלגיה, איטליה, ספרד.
המדינה היחידה שזה לא קיים זאת גרמניה בגלל היחסים המיוחדים בין המדינות – ובימים אלה ביקרו כאמור בישראל נשיא גרמניה ושר החוץ של גרמניה שאף התבטאו שגרמניה לא תתמוך חד צדדית במדינה פלסטינית - אבל במדינות אחרות באירופה אנו עלולים לאבד את שיתוף הפעולה האקדמי. זה יהיה חלק מהפעלת הלחץ בנושא מחקר ופיתוח, מפני שבסופו של דבר מי שמיישם את תכניות הוריזון זה מדענים וחוקרים.
מי שמלווה את יחסי ישראל-אירופה מודה שהמצב קשה ויש אכן סחף, אבל טוען מנגד שלא הכול שחור. אין עדיין סנקציות ויש עוד מדינות לצידנו כמו הונגריה - המדינה האירופית היחידה שבה ביקר ראש הממשלה מתחילת המלחמה - גרמניה, צ'כיה ובמידה מסוימת גם איטליה של ג'ורג'ה מלוני. אבל גם אליה נתניהו לא טס, על אף רצונו להגיע לאירוע כניסת האפיפיור לתפקידו - מחשש שייעצר עקב הצו של בית הדין בהאג.
פורסם לראשונה: 23:11, 16.05.25
