בצעד ענישה נוסף כלפי ישראל, בריטניה החליטה לאסור על קצינים בצה"ל ללמוד באחת האקדמיות הצבאיות היוקרתיות ביותר בממלכה. ה"טלגרף" הבריטי חשף היום (א') כי ממשלת הלייבור בלונדון, בהובלת קיר סטרמר, לא תאפשר החל מהשנה הבאה לישראלים להשתתף בתוכניות של הקולג' המלכותי ללימודי ביטחון (The Royal College of Defence Studies). בקולג' לומדים כיום רק שני קצינים ישראלים – ובדרך כלל זהו סדר הגודל של ישראלים במוסד מדי שנה.
בעיתון הבריטי חשפו מכתב תגובה נזעם ששלח מנכ"ל משרד הביטחון הישראלי, אלוף במיל' אמיר ברעם שבעבר כיהן כסגן הרמטכ"ל והתחנך בעצמו באותו קולג' צבאי בלונדון. במכתב, שרק חלקים ממנו פורסמו בעיתון, הוא טען שמדובר בהחלטה שמסמלת "אי-נאמנות עמוקה כלפי בעלת ברית שנמצאת במלחמה".
ברעם טען עוד כי החרם הבריטי על קצינים ישראלים בקולג' המלכותי הוא "אקט מפלה" שמהווה "ניתוק מביש מהמסורת המפוארת של בריטניה של סובלנות – ושל הגינות בסיסית". הוא הוסיף כי ההחלטה מגיעה בתקופה שבה ישראל "מגינה על נתיבי סחר בינלאומיים מפני התוקפנות החות'ית, מונעת נפילה של כלי נשק גרעיניים לידיים של משטר איסלאמיסטי שקורא 'מוות לאנגליה' ונלחמת להחזיר הביתה 48 חטופים משבי חמאס".
"התגובה של הממסד היא להשתיק קולות ישראליים", הוסיף ברעם במכתבו. "בכנות, ההחרגה של ישראל היא לא פחות מפעולה של חבלה עצמית בביטחון בריטניה".
הקולג' המלכותי ללימודי ביטחון הוא מוסד בריטי להכשרת קצינים בכירים, דיפלומטים ואזרחים במגוון נושאים אסטרטגיים וביטחוניים, המתמקד בהנהגה אסטרטגית ובסוגיות ביטחוניות ברמה הלאומית והבינלאומית. המכללה מהווה חלק מהאקדמיה הביטחונית של בריטניה.
ב"טלגרף" הדגישו כי זו הפעם הראשונה מאז הקמתו של המוסד הצבאי היוקרתי ב-1927 שבו נאסר על ישראלים ללמוד בו. המוסד הוקם לפני כמעט 100 שנה בעקבות המלצה של ועדה שבראשה עמד ווינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות, ובהתאם לחזונו של "קידום הבנה בין קצינים צבאיים בכירים, דיפלומטים, עובדי ציבור ופקידים".
במשרד ההגנה הבריטי הסבירו את ההחלטה להחרים את ישראל מהאקדמיה הצבאית בכך שהקורסים שם מדגישים כולם את הציות לחוק הבינלאומי – רמז לכך שישראל לכאורה לא מצייתת לו במלחמה בעזה. "החלטת ממשלת ישראל להסלים עוד יותר את המבצע הצבאי שלה בעזה שגויה. חייב להיות פתרון דיפלומטי לסיום המלחמה הזו עכשיו, עם הפסקת אש מיידית, החזרה של החטופים וזינוק בכמות הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה", נמסר בהודעת המשרד.
בריטניה, נזכיר, כמו שלל מדינות באירופה ובמערב, הגבירה משמעותית את הלחץ המדיני על ישראל בחודשים האחרונים, בפרט על רקע הדיווחים על משבר רעב ברצועה בקיץ האחרון – שהביאו כבר את ישראל לשנות כיוון ולהגדיל את כמות הסיוע המוכנסת לשם.
סטרמר מודיע ביולי על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית
(צילום: רויטרס )
הצעד הנוכחי מצטרף לצעדי ענישה נוספים שמוביל ראש הממשלה קיר סטרמר, שמתמודד עם לחץ כבד מצד עמיתיו במפלגת הלייבור לפעול באופן נחרץ יותר נגד ישראל. הוא כבר השעה 30 מתוך 350 רישיונות ייצוא נשק לישראל, ומנע מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת נשק הגדולה ביותר בבריטניה, שנערכה בסוף השבוע האחרון.
סטרמר צפוי ככל הנראה להכיר בהמשך החודש במדינה פלסטינית, אחרי שהודיע כי יימנע מכך רק אם תושג הפסקת אש בעזה עד לכינוס העצרת הכללית של האו"ם – שיחל בשבוע הבא – ואם ישראל תתחייב להימנע מסיפוח שטחים ביהודה ושומרון.
לצד בריטניה, שורת מדינות נוספות צפויות להכיר במדינה פלסטינית במהלך כינוס העצרת הכללית. ישראל מתחה ביקורת קשה על סטרמר בגין צעדיו, וראש הממשלה בנימין נתניהו האשים אותו ב"מתן פרס לחמאס" בכך שהבטיח להכיר במדינה פלסטינית.
