עם פתיחת המלחמה מול איראן הגביר שב"כ באופן דרמטי את האבטחה סביב בכירי הדרג המדיני, הביטחוני והמודיעיני בישראל – מחשש לפעולות נקם מצד איראן ושלוחיה.
מדובר בתוכנית מגירה שהוכנה מבעוד מועד בשב"כ לרגע של עימות כולל, והיא כוללת שורת מנגנוני מיגון, פריסה והנחיות הפעלה – שחלקם אינם ניתנים לפירוט.
1 צפייה בגלריה
רה"מ בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר צופים במטוסי חיל האוויר תוקפים מטרות טרור של שלטון הטרור החות׳י בתימןרה"מ בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר צופים במטוסי חיל האוויר תוקפים מטרות טרור של שלטון הטרור החות׳י בתימן
נתניהו בחודש שעבר עם שר הביטחון כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
העלייה ברמת האבטחה נרשמה גם בקרב בכירי צה"ל, בפרט על רקע חיסול צמרת המטה הכללי האיראני ומדענים בכירים באיראן – מהלך שהוביל את טהרן לאיים בפעולות תגמול. תחת מערך מגבלות ביטחוני מחמיר זה מתנהלים כעת ישיבות המטכ”ל וקבינט המלחמה.
הצעדים נשענים על מידע שהצטבר בשנים האחרונות לפיו איראן ניסתה לגייס סוכנים מתוך ישראל ומחוצה לה, לצורך איסוף מודיעין אישי על בכירים – בהם שר הביטחון הנוכחי ישראל כ”ץ, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, מפקדים בכירים בצה"ל (כולל מפקד טייסת), מדענים בעלי נגישות לפרויקטים מסווגים ועוד.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" נחשפו מספר פרשיות ריגול משמעותיות בישראל, בהן הופעלו אזרחים ישראלים על-ידי סוכנים איראנים. מטרות ההפעלה כללו איסוף מודיעין רגיש, הפצת מסרי תעמולה אנטי-ישראליים, פגיעה פוטנציאלית בתשתיות אסטרטגיות, יצירת אי-שקט ואף כוונות לפגיעה באזרחים ובבכירים. במקרים רבים הובטחה לסוכנים תמורה כספית.
במקביל לפעולות המנע בתוך המדינה סגר השב"כ בחודשים האחרונים מספר נציגויות ישראליות בחו"ל – כחלק מהיערכות כוללת לסיכוני ביטחון מוגברים, ומחשש לפעילות עוינת נגד אנשי ממשל ונציגים רשמיים.