שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, מתח ביקורת היום (שני) על הקולות הנשמעים מכיוון המגזר הדתי-לאומי הקוראים לגיוס חרדים. "יש מתיחות רבה בין הציבור שאני מייצג לבין הציבור שאתם מייצגים, סביב המחלוקת הקשה בעניין חוק הגיוס והדרישה של הציבור החרדי להסדיר את מעמד בני הישיבות״, אמר פרוש, מבכירי ׳אגודת ישראל׳, והציע "להכניס לחדר את ראשי הציבור הדתי ואת ראשי הציבור החרדי, ולדון בכובד ראש כיצד ניתן למצוא נוסחה שמחייבת את הכיבוד ההדדי״.
השר, שאמר את הדברים בכנס ירושלים של קבוצת בשבע, הדגיש כי "בשונה מאחרים", הציבור הדתי לא מקבל את הכבוד הראוי לו ביחס לתרומתו בשדה הקרב במלחמה האחרונה, והוסיף: "לכם מגיעה זכות יתירה בדיון על אופן המשך המלחמה – מאחר שאתם שילמתם את המחיר היקר ביותר במלחמה הזו". בהתייחסו לאתגר הדמוגרפי בירושלים שאל: "האם זהו לא חלק מהנשיאה בנטל? האם אמא חרדית שמגדלת שמונה, או עשרה, או לפעמים אפילו 12 ילדים, האם אמא כזו לא ראויה לקול בשאלה הרת הגורל מה משמר פה את העם היהודי?".
פרוש הזכיר כי בהוראת רבותיו התנגד לגירוש מגוש קטיף ולעסקת המאה, וחשף כי בציבור החרדי נשמעים קולות המערערים על המשך התמיכה בהתיישבות. "רק באחרונה ניגשו אליי חסידים של אדמו"רים חשובים, בהם כאלו שהובילו בתקיפות את ההתנגדות לגירוש גוש קטיף, ושאלו אותי – האם לא הגיעה העת לוותר?"
לדבריו, בציבור החרדי שואלים "האם הגיבוי של היהדות החרדית לכל מהלכי ההתיישבות ביהודה ושומרון, כולל ההיאחזות בגבעות, מה שאנו מכנים 'ההתיישבות הצעירה', לא מאלץ אותנו לשלם מחיר יקר מדי ביחס ליכולת שלנו כציבור חרדי לשמור על אורח החיים השמרני שלנו?".
3 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים מחוץ ללשכת הגיוס בתל השומר בהשתתפות ראשי ישיבות שליט"א
(צילום: קובי קואנקס)
"הציבור שלי סבור שמה שנדרש מבחור ישיבה המבקש להיות בן תורה אמיתי שישמר את העם היהודי לדורי דורות היא ללמוד תורה בניתוק מוחלט מכל ענייני העולם", אמר השר והוסיף: "למה לא קם אחד מכם שיאמר, על לימוד התורה, לחרדים יש את ההבנה העמוקה ויש לסמוך עליהם?"
בתוך כך, מחר צפוי להתקיים יום גיוס וצו ראשון לצעירים חרדים בלשכת הגיוס בירושלים. הפלגים הקיצוניים הודיעו על יום מחאה וניסיון לשבש את המהלך, עם כרזות הנושאות כיתובים כמו "מנהרות תופת חדשות נחפרות", "להציל לקוחים למוות", "הרשעים מבעירים את כבשני השמד" ו"נקראים לשערי הגיהינום - לשכת הגיוס רחוב רש"י״.
