ראש אונר"א, פיליפ לזריני, בטוח שהוא נמצא "בצד הנכון של ההיסטוריה". בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות AFP, טען לזריני כי אין תחליף לארגון שבראשו הוא עומד חרף הטענות הישראליות לפיהן ניתן להסתייע בארגונים לא-ממשלתיים אחרים או באו"ם – והאשים את ישראל בשלל האשמות – ובראשן בניסיון להיפטר מאונר"א.
2 צפייה בגלריה
פיליפ לזריני
פיליפ לזריני
לזריני. "הקול של הפליטים"
(צילום: Fayez Nureldine / AFP)
דנון מעדכן: מפסיקים לשתף פעולה עם אונר"א

לזריני משמש הנציב הכללי של אונר"א מאז שנת 2020, ימי מגפת הקורונה, אז ארה"ב החליטה לקצץ דרמטית בתקציב הסוכנות בכהונת טראמפ הראשונה. אבל לדבריו, זה היה רק משבר קטן ביחס ל-7 באוקטובר – אז החלה ישראל להטיח האשמות בסוכנות, ובראשן שיתוף הפעולה שלה עם חמאס. "זה היה מלחיץ. אף אחד לא יכול היה להתכונן לדבר כזה. 7 באוקטובר הרס את 'תעלות ההגנה' האחרונות שהיו לאונר"א", הוא אמר.
ישראל, נזכיר, גילתה כי בטבח 7 באוקטובר השתתפו גם אנשי הסוכנות – וכי בין אונר"א לחמאס היה שיתוף פעולה ברור ברצועה. לנוכח ההאשמות הללו, מדינות לא מעטות בעולם החליטו לקטוע את המימון שלהן לסוכנות, ולדברי לזריני – יש כיום "סכנה אמיתית לקריסה של הסוכנות". אונר"א, לטענתו, היא עדיין משמשת "עמוד השדרה" של הסיוע ברצועת עזה – ויש לה מימון מספיק עד חודש יוני. "אין לי אופק מעבר לכך", אמר לזריני.
כחלק מהמאבק שלה באונר"א, אישרה ישראל בחודש אוקטובר האחרון את החוק להפסקת פעילות הסוכנות בישראל. מעשית, מדובר בשני חוקים: אחד שאוסר על פעילות הארגון בישראל, והשני שאוסר על רשויות המדינה וגופים ציבוריים לקיים קשר עם אונר"א או נציגיה. בחודש ינואר נכנס החוק לתוקף.
2 צפייה בגלריה
אוהלים בעזה
אוהלים בעזה
אוהלים לצד הריסות בית ספר בעזה. "רק זורעים זרעי קיצוניות"
(צילום: BASHAR TALEB / AFP)
בעקבות החוק, אונר"א עדיין פועלת ברצועת עזה וביהודה ושומרון – אבל מתקשה לתאם את כניסת הסיוע לרצועה, עוד לפני החלטת ישראל לסגור את המעברים. "זו החלטה שמאיימת על החיים ועל הישרדותם של תושבי עזה", טען לזריני. ביהודה ושומרון, לדבריו, המצב גם מדאיג – בשל מבצע "חומת ברזל" שממשיך להתנהל. "האיום הישראלי" לספח את יהודה ושומרון, לדבריו, הוא כמו "חרב דמוקלס מעל ראשם של הפלסטינים – והקהילה הבינלאומית.

"יישלל החינוך מדור של ילדים"

לזריני טען כי הסוכנות שבראשה הוא עומד ייחודית בנושא אחד: החינוך. ארגונים אחרים יכולים, לטענתו, לנהל את חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה – אבל לא יכולים להחליף את ה"שירותים הדמוי-ממשלתיים" של אונר"א כמו חינוך או בריאות.
"בלי אונר"א, מדור שלם של ילדים יישלל החינוך ההולם", אמר. "אם אתה שולל מ-100 אלף ילדים וילדות בעזה חינוך – אין להם עתיד, ואם בית הספר שלהם טבול בייאוש ובהריסות, הייתי אומר שאנחנו רק זורעים זרעים של עוד קיצוניות". בבתי הספר של אונר"א, כפי שפורסם לאורך שנים ארוכות, שולבו גם תכנים אנטישמיים ותוכני הסתה נגד ישראל. אבל לזריני טען כי מדובר ב"מלחמה יוצאת דופן של דיסאינפורמציה" נגד אונר"א.
"אם לא הייתי מרגיש שאני בצד הנכון של ההיסטוריה – אני לא חושב שהייתי ממשיך. אם ניתן לי הקול – עליי להשתמש בקול. זה המינימום שאנחנו חייבים לפליטים הפלסטינים – והם די חסרי קול".
באחד ממתקני אונר"א, כך נחשף, הוחזקה גם אמילי דמארי שנחטפה לעזה ב-7 באוקטובר. אמה של אמילי, מנדי, סיפרה לראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר כי "חמאס החזיק את אמילי במתקנים של אונר"א ומנע ממנה גישה לטיפול רפואי - לאחר שנורתה פעמיים". עוד אמרה האם כי "זה נס שהיא שרדה".