במהלך המשא ומתן בשארם א-שייח בלטה דמותו של האלוף (במיל') ניצן אלון, ראש מפקדת החטופים והנעדרים בצה"ל ומפקד המאמץ המודיעיני של תחום השו"ן (השבויים והנעדרים). מתמונות נדירות שיצאו משארם נראה אלון לוחץ את ידו של ראש ממשלת קטאר, השייח' מוחמד אל-ת'אני, כשהוא נראה מחוייך כמי שמאמין שהמשימה שלו הושלמה סוף סוף בהצלחה - וכל החטופים חוזרים הביתה.
"בשנתיים האחרונות לא הכירו ביכולות שלו כפי שהיה מתבקש", אמר עליו הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי בשיחה עם ynet. "זה קרה מסיבות לא-ענייניות, אבל הוא המשיך במשימה בדבקות ובחרדת קודש, בלי אגו, למרות שיכול היה להיות בתפקיד אחר. בדיונים הכי קשים בקבינט הוא אמר את האמת, ולא בהכרח את מה שהשרים רצו לשמוע".
"לא נעצור לרגע, אוספים כל פיסת מידע": אלוף במיל' ניצן אלון, כשבועיים אחרי 7/10
( צילום: דובר צה"ל)
אלון היה שם מהרגע הראשון. ב-8 באוקטובר 2023 הוא כבר נקרא לדגל על-ידי הרמטכ"ל דאז הלוי, והקים את מפקדת החטופים. הוא עסק בסוגיית השבתם ואך ורק בה במשך שנתיים שלמות, כשלמעשה עזב את עבודתו במגזר הפרטי ושירת במילואים במשך כל הזמן הזה. הוא נכנס לתפקיד מאפס, בימים הראשונים של שיא הכאוס והבלאגן, עם מאות נעדרים וחטופים - ואפס מידע לגביהם. הוא ארגן צוות גרעיני של מומחי מודיעין, מבצעים ושלישות, שהתפתח בשיא העבודה לכ-500 בני אדם.
"ניצן אדם מאוד חכם, עם יכולות אבחנה וניתוח של מצבים מורכבים, הכישרון לפתור בעיות ולמצוא פתרונות לסיטואציות מאוד מסובכות", אמר רב-אלוף (במיל') הלוי ל-ynet. "לצד קור הרוח שלו הוא הפגין תמיד אנושיות ורגישות מול המשפחות והקפיד להגיד תמיד את האמת, גם אם היא כואבת וקשה, ולא תמיד הייתה מה שרצו לשמוע ממנו".
הטיפול בחטופים הרבים התגלה כעבודה של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ואנשים שעבדו לצד אלון במפקדת החטופים תיארו אותו כדומיננטי מאוד: "אדם מיוחד, איש חכם מאוד שמקרין מנהיגות שקטה. איש מתוחכם, סבלני. נדיר שמרים את הקול או שתראה אותו מתעצבן. אדם מאוד נחוש ובעיקר מתוחכם בלהבין מה הדרך הנכונה לשכנע את מי שצריך לשכנע, מתי נכון ללחוץ בכל הכוח ומתי להוריד את הראש, לנשום עמוק ולתת לדברים להירגע ואז לדחוף בכל הכוח קדימה".
6 צפייה בגלריה
"אמרתי לרה"מ שיהיה אפשר לחזור ללחימה בכל רגע נתון". אלוף (במיל') ניצן אלון, בדצמבר 2024
(צילום: דובר צה"ל)
בשתי שנות המלחמה אלון זכה להערכה גדולה מאוד גם בקרב משפחות החטופים, גם בצבא וגם בממשלה. המעמד שלו נגזר לא רק מתפקידו, אלא גם מכוח אישיותו וההערכה הרבה שרבים צברו כלפיו. במקביל, לאלוף היו לאורך המלחמה לא מעט עימותים עם הדרג המדיני - שהיו עניינים. "הוא התווכח ואמר את דעתו בצורה מאוד חדה וברורה בכל דיוני הקבינט המורחב וקבינט המלחמה", סיפר גורם ביטחוני בכיר שעבד לצד אלון. "הוא לא הסתיר אף פעם את עמדתו והמלצותיו, אבל מצד שני קיבל את סמכותו של הדרג המדיני. הוא ידע את מקומו, אבל אמר את דעתו בצורה ברורה והתווכח אם היה צריך".
יכולת השכנוע ש"אתגרה" את נתניהו
לצד ההערכה הרבה שלה זכה, הקשר של אלון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מורכב יותר. נתניהו העריך אותו וידע להכיר באיכויות שלו, הגם שלא אהב את התבטאויות הביקורתיות שיוחסו לו לאורך המלחמה, בהן אחת מהמפורסמת ביותר מחודש מאי 2024, אז צוטט אלון כמי שאמר: "אנחנו מיואשים. עם הרכב הממשלה הזה לא תהיה עסקה". עוד אמר אז אלון לפי הדיווח כי "העסקה שאני דוחף אליה תכלול את החזרת כל החטופים, כשחמאס עיקש שהיא תכלול את סיום המלחמה". בציטוט נוסף אמר אלון: "אני אמרתי לרה"מ שיהיה אפשר לחזור ללחימה בכל רגע נתון".
אלון הכחיש אז את הדבריו שיוחסו לו, ובצה"ל טענו שדבריו הוצאו מהקשרם. למרות זאת, נתניהו שיגר עקיצה לאלון בנאום בכנסת, כשאמר כי "מי שאומר שהוא מתייאש, לא מוכן ולא יכול לעמוד בלחץ - שיחזור להחזיק דגל שחור. בעצם, שירים דגל לבן של כניעה". העמדה של האלוף אלון ורבים בצוות המו"מ לאורך כל המלחמה הייתה שלא ניתן לשחרר את כל החטופים בלי להסכים על סיום המלחמה. בדיעבד, הוא צדק, וזוהי התוצאה של העסקה הנוכחית – מה שהתעקש עליו מהרגע הראשון.
גורם שעבד לצד אלון אמר: "הוא היה משמיע את הדברים שלו בכנות ובאומץ. הוא אדם מאוד משכנע וחד, וזה איתגר מאוד את נתניהו. אבל לא סתם הוא הצליח להישאר בצוות עד היום האחרון בשעה שרבים הניחו את המפתחות ועזבו: ניצן היה מודע היטב לאילוצים הפוליטיים של נתניהו ולמניעים שלו, אבל בגלל שהיה לובש מדים הוא לא עסק בזה אלא רק באיפה אנו עומדים ואיך אפשר לקדם את המו"מ לשחרור החטופים".
קצינים בכירים שעבדו עם אלון בשנתיים האחרונות תיארו את הצמתים הקריטיים בהם עמד בקור ברוח, בהחלטות גורליות אם לצאת למבצע חילוץ או להימנע מכך כאשר הסיכונים עלו על הסיכויים. לדברי מקורביו, הוא שקל ברצינות להתפטר לא אחת, אך לא בגלל ההקנטות או האישומים שספג בקבינט מחלק מהפוליטיקאים או מדובריהם בתקשורת, וחרף לחץ מצד הדרג הפוליטי: "הדילמות שלו לפרוש היו מתסכול כיצד טורפדה פעם אחר פעם עסקה מהצד הישראלי, עד שהגענו למצבים של כמעט עסקה או פעימה, גם בתחילת המלחמה וגם בינואר השנה", אמר אחד הקצינים.
"הדחייה והסיכול של ההזדמנויות הכאיבו לו וכמעט גרמו לו להתייאש, אבל הוא בכל זאת נשאר, בשכנוע חבריו מצמרת צה"ל, כי ספק אם מישהו אחר היה עושה את המשימה הזו טוב יותר", הוסיף הקצין. "ניצן לא רק אישר את המבצעים לחילוץ חטופים כמו 'מבצע ארנון' או מבצעי החילוץ של החטופה אור מגידיש בתחילת המלחמה, או של פרננדו מרמן ולואיס הר ברפיח, אלא גם היה מעורב באישורים לחיסולי בכירי חמאס ולתקיפות משמעותיות שסיכנו חטופים. כאשר נהרגו בעקיפין חטופים מתקיפות אלו, הוא כאב מאוד אבל תיעל את תחושותיו לתחקירי הפקות הלקחים, לשיחה כנה עם המשפחות שאבדו כך את יקיריהם ולא הסתיר דבר - לטוב או לרע".
ככל ששוחררו יותר חטופים לאורך שנתיים של מלחמה, כך המנהלת שבראשה עומד אלון צומצמה, אך הוא נשאר לעמוד בראשה. הוא פועל ממגדל משרדים בבני ברק, אך גם בשטח לא מעט, עד לפירוקה המתקרב של המינהלת עם השלמת המשימה. גורמים בכירים בצה"ל אמרו כי אלון מינף את הניסון שצבר ביחידות העילית שבהן שירת ופיקד, ובמערכים המיוחדים של הצבא, כדי למלא את תפקידו. "היו לא מעט מצבים בהם התקבל קצה מודיעין תלוש על מיקום חטופים, ותוך פחות מיממה אלון קרא וניתח את המודיעין ביעילות עם צוותו וגיבש את חלקי הפאזל לתוצר מבצעי ולהחלטות הרות גורל", הם הסבירו.
"משפחה אחת התחננה: 'אל תתפטר'"
גורם אחר שעבד עם אלון הציג פן אחר של הדברים: "עולמו הוא לא עולם של משא ומתן - הוא נפל על התפקיד. ניצן היה מפקד סיירת מטכ"ל ופיקד על החילוץ של נחשון וקסמן. הוא קצין ראוי. גם כשהוא מונה והתחיל להקים את המפקדה, התפקיד שלה בשלבים הראשונים היה להיות קמניית שו"ן, לבנות את כל נושא המודיעין. בהתחלה היו מאות נעדרים שלא ידעו אם נחטפו או לא. היה צריך לקחת סרטונים שחמאס העלו, לחפש לפי פנים, שמות, לפי הצלבות של עדויות, לפי אנשים שילכו למחנה שורה ויזהו גופות, לייצר תמונה של מי נחטף, נרצח או נעדר.
"זה היה בהתחלה תפקיד המפקדה, והם עשו את זה בצורה יוצאת מן הכלל. בשלב מאוחר יותר ניצן קיבל את המשימה של לרכז את המשא ומתן. בהתחלה הוא קיבל את זה כמשימה שולית, כי המשימה העיקרית הייתה התמרון ברצועה. בשבועות הראשונים הדיבור היה 'לא' למו"מ. כולם היו עסוקים בהכנת תוכנית הכניסה לעזה בתמרון עצים עם חמש אוגדות, ואז ניצן הביא כמה אנשים מהמוסד, שמתוכם התפרסמו שמותיהם של דרור מיכמן ראש אגף במוסד בדימוס והאלוף פולי מרדכי".
"בדיעבד בבחירה של חלק מהאנשים הוא לא מאוד צלח. לא הייתה בחירה לפי התאמה כזו או אחרת. אומר להגנתו של ניצן שהם באו אליו והציעו את שירותם, אנשים עם רקורד מוכח של עשייה מודיעינית והוא אמר: 'בבקשה, תעזרו'".
הגורם ציין כי בעסקאות החטופים הראשונות "מי שניהל את המו"מ היה ראש המוסד דדי ברנע, כשניצן היה גורם מסייע ולא המוביל. תפקידו הלך וגבר ככל שנתניהו הזיז את ברנע וראש שב"כ רונן בר, ניצן נשאר ותפקידו התחזק. רבים שואלים מדוע הוא נשאר בתפקיד כשהיו תקופות רבות ללא מו"מ. קודם כל היה צריך אותו שם כי תפקידו היה גם להגן שהחטופים לא ייפגעו בתקיפות צה"ל, ולא אחת הוא הזהיר בדיונים מתוכניות כאלה ואחרות. לפעמים הקשיבו לו, אך לפעמים לא.
"כפי שדיווח רונן ברגמן, מאז פרוץ המלחמה היו 42 חטופים שנהרגו כתוצאה מפעילות צה"ל. ניצן שקל לא אחת להתפטר, אבל בסופו של דבר החליט להישאר. אחת הסיבות זו תחושת השליחות שחש והקשר המיוחד שלו למשפחות החטופים. אחת מהמשפחות אמרה: 'היחיד שאפשר היה לסמוך עליו זה ניצן אלון'. הוא נתן מידע אמין מדויק ולא שיחק משחקים פוליטיים. התחננו לניצן שלא יתפטר".
"נשאר למען המשפחות, לא הסכים עם ביבי על מילה"
גורם אחר שהיה בקשר עם אלון אמר כי "ניצן שקל לא אחת להתפטר, והמשפחות ממש רעדו מפחד כי הוא היה הדמות האמינה היחידה. הוא אמר לנו את הטוב ואת הרע. הוא אמר למשפחות לא אחת שהחטופים בסכנה. כל משפחות החטופים אוהבות אותו. הוא שמר על קשר רציף איתן. לא פעם יצאו הקלטות שלו משיחות עם משפחות חטופים שבהן הוא השמיע ביקורת על ההנהגה. הוא היה מאוד פתוח וכן עם המשפחות, שחלקן פחות סמכו על גל הירש והעדיפו לשמוע מניצן".
גורם נוסף סיפר כי בסופו של דבר אלון נשאר בתפקיד בגלל המחויבות שלו כלפי משפחות החטופים: "גם מחויבות וגם שליחות - וגם שקיצצו לו את הכנפיים. זה שהוא היה בשיחות בשארם זה דבר חריג. בחודשים האחרונים הוא לא יצא במשלחות המו"מ. עשו לו השפלות וקיצצו את הכנפיים שלו ושל מי שמסביבו, אבל הוא נאחז בתפקיד ולא עזב".
6 צפייה בגלריה
ניצן אלון (מימין) ביוגה למען כרמל גת ז"ל, שנרצחה בשבי, כפי שפרסם בן דודה. "לא התחמק, אלא בא ישר אלינו ברגע הכי קשה שיש"
גורם ביטחוני לשעבר שעבד מקרוב עם אלון מצא הסבר נוסף לכך לכך שהוא בחר להישאר בתפקיד, חרף כל הקשיים: "ניצן הגיע ב-7 באוקטובר במדי אלוף לחלל ריק. באמ"ן היה תוהו ובוהו. ניצן והרמטכ"ל הרצי הם חברים טובים מאוד עוד מימי הסיירת והמבצעים המיוחדים. ניצן לקח את היכולות שלו כראש אמ"צ ואיש מבצעים מיוחדים דרך סיירת מטכ"ל - ולמעשה מתוך הכאוס ניתן צמח.
"במו ידיו הוא הקים את המפקדה לפני שמישהו ידע מה זה חטופים ולפני שידעו כמה יש. לאט לאט הוא אסף תמונה, גייס מאות קמ"נים, בנה מערך שלם. זאת הסיבה שלמרות הכול הוא לא עזב. הוא לא הסכים עם ביבי על מילה. הוא קצין במיל', אין לו בעיה להגיד שסדר העדיפויות של ביבי לקוי. רבים היו נשברים ועוזבים, אבל הוא הבין שאין עוד מישהו שיכול להחזיק בתפקיד ושאי אפשר להחליף אותו באמצע מלחמה.
"ניצן בנה מערכת שמבוססות על אמון עם המשפחות. יש עשרות משפחות שהיחידים במדינת ישראל שהם מאמינים להם זה הקמ"נים של ניצן אלון. הדבר הנוסף זה הרגל המבצעית - לא היה מבצע אחד שיצא בלי ניצן והחותמת שלו - או האזהרה שלו מה זה עושה לחטופים. גם האזהרות של הרמטכ"ל אייל זמיר לפני היציאה למרכבות גדעון ב' מבוססות על מה שהוא אמר לו: שזה עלול לסכן את החטופים".
אחד הסיפורים שממחישים את הקשר הייחודי של אלון עם משפחות החטופים הוא זה שסיפר גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשבי. דיקמן כתב אתמול בפייסבוק: "שבועיים אחרי שכרמל נרצחה, אחותי שי והחברות של כרמל קיימו את 'יוגה לכרמל' - בפעם הראשונה בלי התקווה שכרמל תחזור. בין המשתתפים, בשורות האחוריות, ישב איש אחד שקט שתרגל בדממה ובריכוז. זה היה האלוף (במיל') ניצן אלון, מפקד המאמץ המודיעיני בתחום החטופים בצה"ל. מי שעמד, פעמים רבות לבד, מול כל מטרפדי העסקאות ומקריבי החטופים, ואמר תמיד אמת - להם וגם לנו. מי שלא ויתר גם כשהכול נראה אבוד, ולא התחמק אלא בא ישר אלינו ברגע הכי קשה שיש, שבו כרמל וחמשת חבריה נרצחו, לבקש סליחה".
הוא הוסיף: "השבוע התפרסמה תמונה שלו, שונה מאוד. מסביבו לא היו מתרגלי יוגה אלא מנהיגי מדינות ערב, והאירוע לא היה טקס לזכר חטופה אלא הסכם לסיום המלחמה והחזרת החטופים הביתה. כשניצן חייך - זה היה הסימן שזהו. אפשר היה לבכות מהתרגשות, בהקלה ובכאב".
גל גנות השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:44, 10.10.25
