מבוכה שנייה לקואליציה בנושא גיוס מילואים בזמן מלחמה, תוך פחות משבוע: בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נפלה היום (ראשון) ההצבעה על אישור גיוס מילואים בצו 8 והכרזה על מצב מיוחד בעורף - בצל כוונת הממשלה להרחיב את התמרון הקרקעי ברצועת עזה. שבעה חברי כנסת הצביעו נגד בקשת הממשלה וארבעה הצביעו בעדה.
בשבוע שעבר, נזכיר, הקואליציה לא גייסה רוב בהצבעה שהתקיימה בתום דיון חסוי בוועדה, שנועדה להאריך את צווי המילואים. בהצבעה החוזרת, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (הליכוד) אישר את ההארכה בשבוע בלבד, עד ששר הביטחון ישראל כ"ץ או הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר יציגו בפני הוועדה את תוכניות צה"ל במערכה הקרובה - וכוח האדם שנדרש כדי לעמוד ביעדיה. לכן, השר כ"ץ הציג היום סקירה ביטחונית מקיפה - שבסיומה אמורים היו הח"כים להצביע בעד הארכת מצב החירום לתקופה נוספת - אך זה כאמור לא קרה.
חברי הכנסת החרדים כמובן לא הגיעו להצביע, וחבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד הצביע נגד, מתוך הנחה שהתוכנית שהציג כ״ץ להמשך פעילות צה״ל ברצועה תסכן חיילים ולא תביא למיטוט חמאס. חברות הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) ולימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) יצאו מהדיון בסערה לפני ההצבעה, מאחר שלא הביעו שביעות רצון מתשובות שקיבלו לשאלותיהן על המשך המלחמה. גם אם היו מצביעות בעד, לא היה מושג רוב לכך. כעת, אדלשטיין ייאלץ לקיים הצבעה חוזרת בתקווה שעד אז חברי הקואליציה ישתכנעו שיש לאשר את הצווים.
ח״כ הלוי מסר לאחר הדיון כי ״אסור שהתוכנית המבצעית תחזור על הכשלים של שיטת הפשיטות, שגבתה מחיילינו מחיר עצום ללא התוחלת של מימוש יעדי המלחמה שקבע הקבינט. התוכנית המבצעית החדשה חייבת לכלול מצור אפקטיבי על כל תאי השטח עם נקזים, ואכיפה מוחלטת של מניעת סיוע לתאי השטח המכותרים, לפני שמכניסים חייל אחד פנימה. אחרת אנו מסכנים את חיילי צה״ל ללא צורך, וכך גם לא נגיע לנצחון המיוחל".
5 צפייה בגלריה
ח"כ עמית הלוי. הצביע נגד: "אסור שהתוכנית המבצעית תחזור על הכשלים של שיטת הפשיטות"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
לדברי הלוי, "בשם קצינים וחיילים רבים, בשם פורום הפצועים, פורום קציני המילואים ופורום המשפחות השכולות, הצבעתי הבוקר נגד הארכת שליחת צווי 8 לחיילי המילואים ולא אוכל לתמוך בכך, עד שהתכנית תשתנה ותשקף תכלית מבצעית של כיבוש ושליטה בדרך של מצור אפקטיבי ללא סיכון מיותר של החיילים".
ח״כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שהצביע נגד, מסר כי ״הקואליציה מתייחסת בזלזול למילואימניקים, לעומס המוטל עליהם ולצווי ה-8. לא נהיה חותמת גומי״.
כ"ץ: שליחת צווים לחרדים לא תעשה את העבודה
במהלך הדיון החסוי בוועדה, לפני ההצבעה, הבהיר שר הביטחון כ"ץ כי ישראל לא תאפשר מציאות שבמסגרתה לא תהיה רצועת ביטחון סביב הרצועה, גם בזמן הפסקת אש וגם באופן קבוע. הוא הדגיש כי צה"ל לא יאפשר מגע בין האויב לתושבים, וכי חייבים לתת לתושבים מרחב ביטחון ולפעול למניעת הברחת נשק לתוך הרצועה. שר הביטחון פירט בפני חברי הוועדה את התכניות למבצע "מרכבות גדעון", ואמר כי השאיפה היא ליצור את התנאים להשגת המטרות בדרך שתאפשר לסיים את המלחמה - פירוז עזה מנשק, הגליית ראשי חמאס ושחרור כל החטופים.
כ"ץ התייחס בהרחבה לנושא הסיוע ההומניטרי, ואמר שכרגע לא נכנס שום סיוע. הוא הוסיף כי אם יוחלט על הכנסת סיוע בהמשך, זה יהיה אך ורק לאזורים מוגדרים עם בדיקה קפדנית של כל מי שנכנס לאזורים אלה, תוך וידוא שהסיוע לא יגיע לחמאס. הוא הדגיש שההחלטות מתקבלות על ידי הדרג המדיני ולא על ידי אף גורם אחר.
עוד אמר שר הביטחון כי הממשלה לא תאפשר הרעבה בעזה. "לא נחצה את קו הרעב", הוא אמר, וציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל מגעים מול מדינות ערב אשר יוכלו לקלוט אליהן עזתים. בנוסף, הוא התייחס ל"מתווה וויטקוף" שנמצא כרגע על שולחן המשא ומתן בדוחא, ולפיו יוחזרו כמחצית מהחטופים החיים וכמחצית מהחללים החטופים, תמורת הפסקת המלחמה לתקופה מסוימת.
שר הביטחון התייחס לחוק הגיוס שנמצא על שולחן הוועדה, ואמר כי כולם מסכימים שמדובר בדבר דרמטי ומשמעותי, גם ברמה הערכית וגם ברמה המעשית, מכיוון שצה"ל זקוק לחיילים. כ"ץ הבהיר כי הוא בעד שחרדים ישרתו שירות משמעותי תוך שמירה על עולם התורה ומוגנות לשמירה על אורח החיים של מי שמשרת. הוא הזכיר שהדברים באים לידי ביטוי בעקרונות שהניח על שולחן הוועדה, שכוללים סנקציות אישיות ומוסדיות.
לדברי כ"ץ, הוא מאמין שאין דרך אחרת להביא לשינוי במצב זולת חקיקה בהסכמה, כלומר גם בתמיכת חברי הכנסת החרדים וההנהגה החרדית. הוא הוסיף שגם בדיונים עם גורמי המקצוע בצה"ל, נאמר שלדעתם יהיה קשה על בלתי אפשרי לשנות את המציאות מבלי שהדבר יהיה בהסכמה. עוד הוא אמר שניסיון גיוס בדרך אחרת כמו החלטות של בית משפט לא יובילו לגיוס בפועל. הוא ציין שבראייתו גם הציבור החרדי מבין את גודל השעה, את הנחיצות ואת ההקרבה, וכי הוא מאמין שנקודת המפגש יכולה להיות כזו שלא הייתה עד היום.
כ"ץ אמר כי השיטה שבה פועל כעת צה"ל בנוגע לגיוס חרדים (שליחת הצווים - ס"ח) לא יעילה. "אני לא אמנע את שליחת הצווים, אבל צווים לא יעשו את העבודה ולא יביאו חרדים לשירות משמעותי בצה״ל. זה פשוט לא עובד. הדרך היחידה זו חקיקה״, אמר כ"ץ.
בש"ס מאבדים סבלנות: "יש גבול לרדיפה"
שלל ההתבטאויות נגד גיוס לצה"ל מכיוון סיעת ש"ס ורבניה כבר לא מפתיעות אף אחד, אך לאחרונה מתחילים להישמע מבין שורות המפלגה קולות המאתגרים גם את הישיבה בקואליציה.
בשיעורו השבועי אמש של הרב הראשי לשעבר, הראשון לציון וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב יצחק יוסף, הוא אמר כי קרע בעצמו צו גיוס. "ביום חמישי מישהו הביא לי צו גיוס, צו מעצר, שרוצים לעצור אותו. אני לקחתי, אני קרעתי לו את זה. מה זה? בן תורה. 77 שנים שהמדינה קיימת, לא עלה על הדעת של אף אחד. ימין, ימין, ימין. משוגעים", הוא אמר. בהמשך הוסיף כי "גזירת הגיוס, באמת, זו גזירה שכואבת לכולנו. אם היינו הולכים עם השמאל, הרבה יותר טוב היה. הולכים בימין, נדבקים בימין, לא יודע מה מצאו אצל הימין האלה".
דבריו של הרב יוסף לא הגיעו בחלל ריק. בסוף השבוע האחרון פירט דובר ש"ס אשר מדינה בטור בעיתון "הדרך", ביטאון המפלגה, את המצב בין ש"ס ליתר השותפות בקואליציה. "המהלך הראשון עליו הכריז יו"ר ש"ס אריה דרעי, ואליו הצטרפו שאר הסיעות החרדיות - הפסקת הצבעות במליאה על חוקים פרטיים של חברי קואליציה", כתב מדינה. "זהו מסר תקיף וברור: לא ניתן להמשיך בהתנהלות הקואליציונית כרגיל, בזמן שחברי הקואליציה לא ממלאים את הסעיף הבסיסי שנחתם בהסכמים הקואליציוניים. אם הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת להניח הצעת חוק סבירה להסדרת מעמדם של בני הישיבות, אין כל סיבה שנתייצב להצבעה על חוקים אחרים, טובים וחשובים ככל שיהיו".
עוד כתב מדינה כי "המטרה הייתה אחת: לשים את הדברים על השולחן, להביט לאדלשטיין בעיניים ולהבין - הלנו אתה או לצרינו. עם כל הכבוד לרצון לשמר את יציבותה של הממשלה הנוכחית, ועם כל האחריות הנדרשת בעיצומה של תקופה ביטחונית סבוכה ומורכבת - יש גבול. לא נוכל לשתוק עוד מול הרדיפה השיטתית של לומדי התורה בארץ הקודש. הקו האדום כבר נחרץ".
הרב יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, כולנו ניסע לחוץ לארץ"
התסכול של החרדים בקואליציה הולך וגדל, בצל העובדה שאת החוק שיעניק פטור משירות צבאי לצעירים חרדים לא מצליחים להעביר כבר יותר משנתיים. ראש הממשלה נתניהו הצליח להרגיע את זעמם של שותפיו כמה פעמים, למשל כשהדיח את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט והכניס את תקציב הישיבות לבסיס תקציב המדינה, ולא דרך כספים קואליציוניים, אך קניית השקט מצד החרדים הייתה לזמן מוגבל - שכן את הדבר המרכזי בעיניהם הם טרם השיגו. אולם, ציבור מצביעיהם נושא אליהם עיניים, וכעת כשצעירים חרדים רבים מתקשים להרגיש בנוח לצאת מהבית וחוששים ממעצר בכל מפגש אקראי עם שוטר - הלחץ על המפלגות גדל.
דרעי צריך את החודשים הקרובים כדי לממש את רצונו במינוי הדיינים הקרובים לש"ס היום וביום שלישי, ומינוי רבני עיר מטעם הסיעה ברשויות מקומיות בהן החל התהליך, אך אחרי שיושלמו צעדים אלה - חברי ש"ס יצטרכו לשקול האם לשמור על הקואליציה או לתת למצביעיהם לפחות את המראה שלהם נוטשים אותה בזעם, אחרי שלא קיבלו את מבוקשם המרכזי.
