בישראל עוקבים בדריכות אחר כניסתה של אירלנד לתפקיד הנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי, שהחלה את כינוסה החדש ב-1 ביולי ותמשיך בו עד לסוף שנת 2026. אירלנד, הנחשבת לאחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל באירופה, עלולה לקדם יוזמות אנטי-ישראליות ולהציב את הסוגיה הישראלית-פלסטינית גבוה יותר בסדר היום של האיחוד.
הנשיאה התורנית לא מחזיקה בסמכויות ביצוע עצמאיות והיא אף מחויבת לייצג את כלל 27 המדינות החברות, אבל למרות זאת היא נהנית מהשפעה משמעותית בקביעת סדר היום, בניהול הדיונים ובזכות להאיץ ולקדם נושאים המצויים בקונצנזוס או כאלה הזוכים לתמיכה רחבה. בינתיים, ישראל סגרה את השגרירות בדבלין והיא אינה מקיימת הידברות עם האירים. לפיכך בירושלים חוששים במיוחד מהדיון הצפוי בישיבת שרי החוץ של האיחוד שתתקיים ב-13 ביולי, שבה צפויה הנציבות האירופית להציג את האפשרויות המשפטיות לנקיטת צעדים קולקטיביים נגד ישראל בעקבות הימשכות המלחמה בעזה וההתפתחויות ביהודה ושומרון.
בין האפשרויות נבחנת גם הטלת סנקציות אישיות על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וכן השעיית הטבות הסחר במסגר הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי בכל הנוגע למוצרים מההתנחלויות. עם זאת, גורמים הבקיאים בעבודת מוסדות האיחוד העריכו כי סנקציות אישיות נגד בן גביר אינן צפויות בעת הזאת, שכן הן מחייבות הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות, מה שככל הנראה לא קיים בשלב זה. לפחות מדינה או שתיים חוששות מהטלת סנקציות נגד שר ישראלי ללא תקדים.
מפגינים אנטי-ישראלים בדבלין
(צילום: רויטרס/REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
(צילום: רויטרס/REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
לעומת זאת, סוגיית השעיית ההטבות על מוצרים מההתנחלויות נתפסת כאפשרות מעשית יותר. אלא שבבריסל עדיין מתנהל ויכוח משפטי שטרם הוכרע בשאלה האם נדרש לכך רוב מיוחס או רוב רגיל של המדינות החברות. גורמים אירופיים ציינו כי חוות הדעת המשפטית שהנציבות האירופית מכינה צפויה להכריע גם בשאלה הזו.
גורם ישראלי אמר כי "בכל מקרה מצבנו לא טוב. אם להיות מציאותיים, מצבנו עוד יורע עד שתורכב ממשלה חדשה. הדבר היחיד שמונע מהם להתקדם עם צעדים נגד ישראל זה החשש שהמהלך ישחק לידי פוליטיקאים מהימין הקיצוני כמו בן גביר".
"תנופה מחודשת ליוזמות נגד ישראל"
במסיבת עיתונאים שנערכה באירלנד לציון פתיחת מושב הנשיאות של המדינה, המשיכה נשיאת הנציבות האירופית אורסלה פון דר ליין את ביקורתה על ישראל. היא הגדירה את הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון כ"בלתי מתקבלת על הדעת", ותיארה את אלימות המתנחלים בגדה המערבית כ"מחרידה". עם זאת, היא הדגישה בדבריה כי גם כיום אין הסכמה בין המדינות החברות כיצד להתקדם בצעדים נגד ישראל.
פון דר ליין ציינה כי ההצעה להשעות את הטבות הסחר עדיין מונחת על השולחן. היא טענה כי ניתן לאשרה ברוב מיוחד, אך הודתה כי מדינות רבות אומנם תומכות בהטלת סנקציות נגד בן גביר, אבל "לא הושג קונצנזוס". לדבריה, "הכדור נמצא במגרש של המדינות החברות. הנציבות אינה יכולה לפעול ללא החלטתן". במקביל היא טענה כי האיחוד האירופי הוא התורם הגדול ביותר לסיוע לפלסטינים, ואמרה: "איש אינו עושה יותר מהאיחוד האירופי למען עזה".
"לא הושג קונצנזוס". באיחוד האירופי ידונו בסנקציות נגד בן גביר
(צילום: Amir Levy/Getty Images)
בירושלים אומנם ממשיכים לחשוש, אבל דיפלומטים המכירים את עבודת מוסדות האיחוד האירופי ציננו את ההערכות הדרמטיות שניתנו בעבר. לדבריהם, אף שאירלנד צפויה להיות אתגר מדיני עבור ישראל בשל עמדותיה הידועות, כנשיאה תורנית היא מחויבת בראש ובראשונה לנהל את עבודת המועצה באופן מקצועי ולייצג את המכנה המשותף הרחב של כלל המדינות - לא לקדם באופן חד-צדדי מדיניות חוץ אירית.
אך עם זאת, אותם דיפלומטים הדגישו כי שרי ממשלת אירלנד צפויים להמשיך להציג את עמדותיה המסורתיות והביקורתיות כלפי ישראל, כאשר ייטלו חלק בדיונים כנציגי ממשלתם הלאומית ולא בתפקידם כנציגי נשיאות המועצה.
לפיכך במערכת המדינית בישראל העריכו כי החודשים הקרובים צפויים להיות רגישים במיוחד ביחסי ישראל-האיחוד האירופי. עצם כהונתה של אירלנד, כמו גם הלחצים הגוברים מצד כמה מדינות אירופיות לנקוט צעדים נגד ישראל, עלולים ליצור "תנופה מחודשת" ליוזמות שעד כה לא הצליחו להבשיל לכדי החלטות מחייבות.
