התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג איבד את הגישה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, וחשבונות הבנק שלו הוקפאו. אנשי הסגל האמריקני של בית הדין הפועלים בעיר ההולנדית התבשרו שאם יטוסו הביתה לארה"ב יסתכנו במעצר. ארגונים לא-ממשלתיים אחדים הפסיקו לשתף פעולה עם בית הדין, וראשי אחד מהם אפילו לא עונים לאימיילים שהם מקבלים מפקידי ה-ICC.
5 צפייה בגלריה
התובע הראשי של ה-ICC חאן, וראש הממשלה נתניהו שנגדו הוציא צו מעצר בינלאומי
(צילום: AFP, מארק ישראל סלם)
כל אלה, לפי דיווח שפרסמה הבוקר (יום ה') סוכנות הידיעות AP, הם רק כמה מהקשיים שאיתם מתמודדים אנשי בית הדין הפלילי הבינלאומי מאז שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט בפברואר להטיל סנקציות על התובע הראשי ב-ICC קארים חאן. טראמפ הטיל את הסנקציות אחרי שה-ICC החליט בנובמבר על הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בחשד לפשעי מלחמה הכוללים פגיעה מכוונת באזרחים בעזה, צווי המעצר הראשונים אי פעם שהוצאו נגד מנהיגי מדינה מערבית ודמוקרטית.
לפי AP, מראיונות שערכה הסוכנות עם שורה של פקידים בעבר ובהווה בבית הדין, וכן עם עורכי דין בינלאומיים ופעילי זכויות אדם, עולה כי הסנקציות שהטיל טראמפ על בית הדין הפכו לקשה יותר יותר ואת ניסיונו לבצע משימות בסיסיות, לא כל שכן למצות את הדין עבור קורבנות של פשעי מלחמה ורצח עם – שתי האשמות שמתנגדי ישראל מפנים לעברה בגין ניהול המלחמה ברצועה. ליז אוונסון, ראש צוות לענייני דין בינלאומי בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, טענה בריאיון לסוכנות כי הסנקציות הללו "ימנעו מהקורבנות לזכות בצדק".
ההחלטה שקיבל טראמפ נגד בית הדין הפלילי בפברואר אוסרת בין השאר על התובע הכללי חאן ועל כל מי שאינו אזרח אמריקני מקרב 900 עובדי בית הדין להיכנס לארה"ב, והיא גם מאיימת על כל אדם, מוסד או חברה בקנסות ובתקופות מאסר אם יספקו לחאן "סיוע כספי, חומרי או טכנולוגי". לפי AP, הסנקציות הללו פוגעות בעבודת בית הדין בשלל חקירות, ולא רק בזו הנוגעת לנתניהו, לגלנט ולבכירים אחרים בישראל.
5 צפייה בגלריה
הנשיא טראמפ. טען שמסמנים בכוונה את בעלת הברית הקרובה ישראל
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
בית הדין מנהל למשל חקירה בנוגע לזוועות בסודן והוציא צו מעצר נגד הנשיא לשעבר של סודן עומר אל-באשיר בגין פשעים הכוללים רצח עם. לפי עורכת הדין אליסון מילר מבית הדין החקירה הזו נעצרה למעשה, וכל זאת בשעה שמסודן שוב מגיעים דיווחים על זוועות חדשות. מילר מייצגת את תובע ה-ICC אריק איוורסון שמוביל את המאבק של בית הדין נגד הסנקציות במסגרת בתי המשפט האמריקניים, מאבק שבמסגרתו הגיש תביעה פדרלית נגד ממשל טראמפ בניסיון להגן על בית הדין מהעיצומים. לדברי מילר הלקוח שלה "אינו יכול לבצע את מה שהייתי מתארת כתפקידיו הבסיסיים של עורך דין".
העובדים אוימו: תיסעו הביתה לארה"ב? אולי תיעצרו
לפי גורמים רשמיים ב-ICC, אנשי סגל אמריקניים בבית הדין, כמו איוורסון, הוזהרו על-ידי עורכי דינם כי אם יחזרו לארה"ב כדי לבקר את משפחתם הם עלולים להיעצר, ושישה בכירים בו כבר עזבו את בית המשפט בשל חששם מהשלכות הסנקציות. אחת הסיבות הראשיות לכך שבית הדין מוצא עצמו כבול כעת היא שבעבודתו הוא מסתמך רבות על קבלנים ועל ארגונים לא ממשלתיים.
לפי עובדים בעבר ובהווה בבית הדין, עסקים וארגונים כאלה צמצמו את עבודתם איתו מאז הטלת הסנקציות משום שהם חוששים להפוך למטרה של הרשויות בארה"ב. כך למשל חברת מיקרוסופט ביטלה את כתובת הדואר האלקטרוני של התובע הראשי קארים חאן, ואילצה את התובע לעבור ל-Proton Mail, ספק שירותי אימייל שווייצרי. חשבונות הבנק שלו בארצו, בריטניה, נחסמו גם הם.
5 צפייה בגלריה
קארים חאן. מואשם בתקיפות מיניות ו"נוקם במי שמשתף פעולה עם הטענות"
(צילום: בית הדין הפלילי הבינלאומי)
אם לא די בכך, אנשי צוות בארגון לא ממשלתי הממלא תפקיד במאמציו של בית הדין לאסוף ראיות ולמצוא עדים אומרים כי הארגון הוציא כסף מחשבונותיו בארה"ב משום שחשש שהוא יעוקל על-ידי ממשל טראמפ. בכירים בשני ארגוני זכויות אדם אחרים שמושבם בארה"ב סיפרו ל-AP שארגוניהם הפסיקו לעבוד עם ה-ICC, ובכיר באחד מהם אמר ל-AP שהעובדים חדלו אפילו לענות לאימיילים מאנשי בית הדין הפלילי מחשש לתגובה מממשל טראמפ.
לפי סוכנות הידיעות, האפקט הכולל של הפועלות הללו הוביל את אנשי בית הדין הבינלאומי לתהות בגלוי ובקול רם אם ה-ICC יוכל בכלל לשרוד כל עוד ממשל טראמפ קיים. גורם רשמי אחד בבית הדין אמר למשל: "קשה לראות איך בית הדין ישרוד את ארבע השנים הקרובות".
הומור שחור והתחמקות מה"רדאר"
בכתבה של AP מתואר טראמפ כתומך אדוק של נתניהו, ומוסבר כי הוא הטיל את הסנקציות זמן קצר אחרי חזרתו לבית הלבן, בטענה שה-ICC ממקד את פעולותיו באופן מכוון, לא לגיטימי וחסר בסיס באמריקה ובבעלת בריתה הקרובה ישראל. עמדתה של וושינגטון היא שלבית הדין אין סמכות לדון בענייניה של ישראל. בצו שהוציא טראמפ נקבע כי פעולות ה-ICC נגד ישראל וארה"ב קובעות תקדים מסוכן המעמיד בסכנה אנשי צבא אמריקנים בהווה ובעבר, וכן פוגעות בריבונותה של ארה"ב ומערערות את הביטחון הלאומי שלה.
יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שטראמפ מפנה את זעמו לעבר ה-ICC. בשנת 2020 הטיל ממשלו הקודם סנקציות על התובעת הכללית שקדמה לחאן, פאטו בנסודה, ועל אחד מסגניה, בשל חקירה של בית הדין בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה באפגניסטן בזמן שהכוחות האמריקניים פעלו שם. כשג'ו ביידן החליף את טראמפ כנשיא כמה חודשים אחר כך הוא הסיר את הסנקציות הללו.
המרואיינים ששוחחו עם AP סיפרו לסוכנות כי בתוך בית הדין אנשי הצוות מתמודדים כעת עם המצב החדש באמצעות הומור שחור, ומתבדחים למשל על כך שהם אפילו לא יכולים להשאיל לתובע חאן עט, משום שכך "יעלו על הרדאר" של ארה"ב. לפי העדויות מבית הדין, בעקבות הסנקציות הוא מתמודד לאחרונה עם תופעה הולכת וגוברת של אי-שיתוף פעולה מצד מדינות שבדרך כלל נחשבו לתומכותיו הגדולות ביותר. ל-ICC אין מערכת אכיפה משלו, ולצורך אכיפה הוא נשען על הרשויות של המדינות החברות בו. בשנה האחרונה סירבו כבר שלוש מדינות, בהן שתי חברות באיחוד האירופי, להוציא לפועל צווים שניפק בית הדין.
הפעולות של ממשל טראמפ נגד ה-ICC באות בשעה שבית הדין מתמודד ממילא גם עם בעיות מבפנים. בשנה שעברה, שבועות אחדים לפני שחאן הכריז על צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, הוגשו נגד התובע שתי תלונות מתוך בית הדין שלפיהן הוא תקף מינית את אחת מעוזרותיו. חאן הכחיש מאז בתוקף את ההאשמות שהוא חפן אותה וניסה לכפות עליה מערכת יחסית מינית. כעת מתנהלת נגדו חקירה של האו"ם, ומאז הוא הואשם בניסיונות לנקום באנשי צוות שתמכו באישה.
