הממשלה אישרה אחר הצהריים (יום א') פה אחד ובאופן סופי את מינויו של מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר לרמטכ"ל הבא. המינוי אושר ימים אחדים אחרי שניתן לו אור ירוק מהוועדה המייעצת למינוי בכירים.
בהודעה משותפת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ נמסר כי "אישור מינויו של הרמטכ"ל המיועד זמיר בוצע בתום הליך בחירה מקצועי וקפדני, והוא משקף את האמון הרב שיש בניסיונו העשיר להוביל את צה"ל בעת הנוכחית". המינוי ייכנס לתוקפו ב-5 במרץ בשעה 16:00.
נתניהו ציין כי "עוד כששירת כמזכירי הצבאי התרשמתי מהמחויבות של אייל זמיר למדינה, מהמחויבות שלו לצה"ל ומהעובדה שיש לו גישה התקפית. אני תומך ומוביל בשתי ידיים, ביחד עם שר הביטחון, את מינויו של אייל זמיר לרמטכ"ל הבא של צה"ל. אני מצפה שבמהלך שירותו - אולי אפילו במהלך הזמן הקרוב - נשיג את כל ההישגים הכבירים הללו, שמשנים לא רק את מצבה של ישראל, אלא משנים גם את פני המזרח התיכון כולו".
השר כ"ץ בירך את זמיר, ומסר כי הוא "מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל בתקופה של אתגרים ביטחוניים רבים בפניהם אנו ניצבים. מדינת ישראל זקוקה לצבא חזק ומנצח ואני משוכנע ביכולתו של אייל זמיר להוביל את צה"ל להכרעות וניצחונות בכלל הזירות. אני בטוח כי הוא ינווט את צה"ל בתבונה ובאחריות ויפעל ליישום הלקחים מאירועי 7 באוקטובר במטרה לחזק את צה"ל. הצלחתו היא הצלחתנו".
הכותרת
מאחורי הבחירה ברמטכ"ל הבא | יוסי יהושוע
31:59
נשיא המדינה יצחק הרצוג מיהר לברך על האישור הסופי של המינוי ומסר: "אייל מקבל את הפיקוד על צה"ל בתקופה קריטית והיסטורית בתולדות מדינת ישראל. במשך השנים זכיתי לעבוד עימו במגוון תפקידים והתרשמתי ממפקד ממלכתי, חד וביצועיסט".
הרצוג הוסיף: "אני סומך עליו ובטוח כי ניסיונו העשיר, מנהיגותו וערכיו, תוך למידה מעמיקה מהאסון הנורא ויישום הלקחים - יובילו את צה"ל בשמירה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ויתרמו במשימות חשובות, ביניהן בניין והפעלת הכוח, חיזוק מערך המילואים שנשא חלק משמעותי בעול המערכה ושימור כוח אדם איכותי. לצה״ל תפקיד מרכזי בחיזוק חוסנה של מדינת ישראל, כחלק מתהליך השיקום, הריפוי והבנייה לאחר שבעה באוקטובר. בהצלחה!".
זמיר (59) נחשב למועמד המוביל לתפקיד בזכות הניסיון, הסמכות והמקצועיות, ובעיקר בזכות תפיסותיו שהתנגדו לצבא קטן. זמיר, ששירת במשך 38 שנים בצה"ל במגוון תפקידי לחימה ופיקוד בכירים, יהיה הרמטכ"ל המבוגר ביותר בצה"ל. איזנקוט וחלוץ, למשל, סיימו את הכהונה שלהם בגיל 58.
בין התפקידים שמילא בצה"ל, כיהן זמיר כמפקד פיקוד הדרום ומפקד עוצבת געש. בתפקידו האחרון בצבא, שאותו עשה בין 2018 ל-2021, שירת כסגן הרמטכ"ל תחת אביב כוכבי. בתקופה זו ריכז את עבודת המטה למימוש התוכנית הרב-שנתית "תנופה", וניהל את כלל הסיוע הצבאי למגזר האזרחי בתקופת מגפת הקורונה ובמהלך מבצע "שומר החומות". לפני שהיה סגן הרמטכ"ל, שימש זמיר כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. כמו כן היה גם ראש מטה זרוע היבשה.
בשנה האחרונה עסק זמיר בבניין הכוח והיה בקשר מצוין מול האמריקנים. בין היתר, היה אחראי לרכש חסר תקדים של אמצעי לחימה מארצות הברית, כולל עסקאות רכש של מטוסי קרב וחימושים, וגם להגדלת הייצור המקומי בישראל בתעשיות הביטחוניות.
נתניהו: "חוק הגיוס? יודעים למה התעכב עד עכשיו"
בתוך כך, במהלך ישיבת הממשלה העלה בדיון יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, את סוגיית חוק הפטור מגיוס שהחרדים דורשים - וקרא להעביר אותו לפני אישור תקציב המדינה. "אנחנו צריכים להעביר חוק גיוס לפני שמאשרים את התקציב בקריאה שנייה ושלישית", אמר, במה שנשמע כמו אולטימטום.
שר הביטחון כ"ץ התייחס לסוגיה ואמר בדיון: "אנחנו מקדמים חוק שמי שרוצה ללמוד - ילמד. החוק חייב להיות בתיאום עם הרבנים, אחרת זה לא ילך. ראינו את זה עם צווי הגיוס ששלחו ואף אחד לא בא". ראש הממשלה נתניהו העיר: "החוק מתקדם. אנחנו יודעים למה עד עכשיו זה התעכב, אבל כרגע זה מתקדם". מדובר כנראה ברמז לשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שבעצמו טען שפיטוריו על-ידי נתניהו נבעו בין היתר מדרישתו לקדם חוק גיוס שיענה על צורכי צה"ל ולא כזה שיעניק בפועל פטור המוני לבני ישיבות.
דברי נתניהו בישיבת הממשלה
(צילום: נועם מטרי, לע"מ)
נתניהו אמר כי הוא "מודה להרצי הלוי על שירותו", ופירט את הסיבות למינויו של זמיר: "הסיבה הראשונה היא שיש לו גישה התקפית. זה שהצבא כפוף יחד עם שאר גורמי הביטחון להחלטות הממשלה, זה מובן מאליו. אבל אני מצפה מאותם גורמים שהם יביאו בפנינו לא השקפות מדיניות - כבודם מונח במקומם, זה לא תפקידם. תפקידם לייצר לנו אופציות למגר את אויבינו, לנצח את האויב. התפקיד הראשון של הצבא זה להילחם באויב ולנצח את האויב".
ראש הממשלה הוסיף: "תבעתי שתי מילים, שהן 'ניצחון מוחלט'. קיבלנו הרבה ביקורת על זה והרבה לגלוגים, אבל ברור לכולם שאנחנו עומדים בפני הזדמנויות להשיג ניצחונות שלא חלמנו עליהם".
הפגישה החריגה של כ"ץ עם האדמו"ר
חילופי הדברים בדיון הממשלה הגיעו בצל פגישה חריגה שהתקיימה היום בין אדמו"ר מחסידות קרלין הוותיקה לבין השר כ"ץ - בנושא הגיוס. הרב ברוך שוחט נועד גם עם שר הביטחון הקודם גלנט, ימים ספורים לפני שהאחרון פוטר. הפגישה נחשבת לחריגה שכן בתקופה זו מנהיגי הציבור החרדים, הפוליטיקאים והרבנים "מצופפים שורות", במאבקם נגד הגיוס ובמקרים רבים מחריפים את הטון.
בניגוד למגמה זו, האדמו"ר נועד עם השר על מנת לדון באפשרות של שילוב עשרות מחסידיו בצה"ל, במסלולים ייחודיים עבורם. בחודשים האחרונים נפתח מסלול לעשרות מחסידי קרלין, שעברו הכשרה מקצועית לתפקיד שבו יוכלו למצוא עבודה גם בעתיד באזרחות, כאשר בין היתר רבים מהם קיבלו הבטחה לשרת ללא מדים, ואת התפקידים הללו מייעדים בחסידות לגברים נשואים בלבד, באופן שיסייע להם להתפרנס. בצה"ל רואים במסלולים אלה הזדמנות לסדוק את הווטו החרדי על שירות צבאי, גם אם לא מדובר בתפקידים שיש בהם הקלה מיידית בעומס שיש על היחידות הלוחמות.
קשריו של האדמו"ר עם שרי הביטחון וגורמי הצבא הפכו אותו למטרה עבור מחאות קיצוניים. בחודשים האחרונים כאשר הגיע לשיחות ושיעורי תורה עם חסידיו ברחבי הארץ - הוא נתקל במחאות מצד גורמים קיצוניים. במודעות נגדו ברחוב החרדי הוא הואשם ב"מעשה עמלק", שלדברי אותם גורמים "פותח פתח לשונאי הדת". לטענתם, "כל מי שגדל על ברכי היהדות החרדית יודע מאז ומתמיד כי הצבא הטמא הינו מחוץ לתחום ויהי מה, לא משנה באיזה מצב הוא מצוי. התגייסות לצבא – פירושה: לערוק לאויב".
ביום שבת האחרון, כאשר העביר שיחות ומפגשים עם חסידיו בירושלים - התקיימו נגדו מחאות ואף הופצו כרוזים המאשימים אותו בהאשמות שונות ולועגים על הדרך השונה שבה הוא מוליך את תלמידיו. בין היתר כרוז ציני כאילו נכתב בשמו, ובו הופך למצווה ומותר דברים שחרדים רבים מתנגדים להם: שירות צבאי, נשיאת נשק בשבת ואחזקת סמארטפון.
