בצל הצונאמי המדיני נגד ישראל, שר החוץ של ניו זילנד ווינסטון פטרס אמר בנאומו בכינוס העצרת הכללית של האו"ם כי בוולינגטון לא ממהרים להצטרף לסחף ולהכיר במדינה פלסטינית. "המלחמה נמשכת וחמאס שולט בפועל בעזה. יש יותר מדי שאלות בנוגע לעתיד של המדינה הפלסטינית. לא נכיר בה בינתיים", אמר הלילה (בין שישי לשבת), למרות הלחצים מהמדינות שכבר אישרו את המהלך.
בשבוע שעבר חמש מדינות נוספות הכירו באופן רשמי במדינה פלסטינית, בהן צרפת שנשיאה עמנואל מקרון יזם את המהלך הבינלאומי הנרחב יחד עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. מלטה ושלוש מדינות אירופיות קטנטנות - מונקו, לוקסמבורג וסן מרינו - הצטרפו אליה בהכרזה בוועידה הצרפתית-סעודית באו"ם. בלגיה ואנדורה הכריזו גם הן על הכרה הצהרתית, אבל הציבו את שחרור החטופים וסילוק חמאס מהשלטון בעזה כתנאים להכרה רשמית.
כיממה לפני כן הכריזו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל על הכרה במדינה פלסטינית, וכעת מספר המדינות הכולל שמכיר רשמית ב"פלסטין" עומד על כ-80% מכלל המדינות החברות באו"ם.
מקרון קיווה לשכנע את ניו זילנד להכיר במדינה פלסטינית, שכן לרוב היא פועלת בהתאם לשכנתה אוסטרליה, אך היא לא הצטרפה למהלך. הוא ניסה לצרף גם את פינלנד שסירבה ואת יפן שהודיעה שתמתין. שר החוץ היפני טאקשי אייווה הדגיש: "זו לא שאלה של האם, אלא של מתי".
להכרה במדינה פלסטינית, נזכיר, יש בעיקר משמעות סמלית, וכאמור צרפת וגם בריטניה וקנדה לא צפויות לפתוח בקרוב שגרירויות בשטחי הרשות. בנוסף, למרות ההכרזה, מדינת פלסטין – כפי שהיא מוגדרת באו"ם – גם לא תהפוך עדיין לחברה מלאה באו"ם. כדי להפוך לכזו, הפלסטינים צריכים לגייס לפחות תשע מחברות מועצת הביטחון בהצבעה – ולהימנע מווטו על ההחלטה מצד אחת מהחברות הקבועות במועצה. ארה"ב ככל הנראה תעשה זאת אם הפלסטינים יבחרו בכל זאת לקדם מהלך כזה. הנשיא דונלד טראמפ כבר הביע התנגדות נחרצת למהלך שמקדם מקרון ואמר, כמו בישראל, שמדובר בפרס לטרור.
הרקע לצונאמי המדיני
ההכרה קשורה להצהרת ניו יורק, שאומצה ב-29 ביולי בכנס שרים בינלאומי בהנהגת צרפת וסעודיה, ואושרה ב-12 בספטמבר בהחלטת עצרת האו"ם בידי 142 מדינות - כולל ארבע מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון ושש משבע חברות ה-G7. זו הפעם הראשונה שהעצרת גינתה את חמאס באופן רשמי. בהצהרה צוינו בין השאר קריאה לסיום המלחמה, שחרור החטופים, חזרת הרשות הפלסטינית לעזה, פירוק חמאס מנשק והדרתו מהשלטון בעזה, נורמליזציה עם ישראל מצד מדינות ערביות - ועוד.
בישראל עדיין לא התקבלה החלטה איך להגיב לגל ההכרות במדינה פלסטינית, אבל על הפרק כמה אפשרויות, ובראשן סיפוח של בקעת הירדן, צעד שמקורבו של נתניהו רון דרמר אמר כי יוכל להעביר בשקט יחסי בארה"ב - גם בקרב הדמוקרטים. כך או כך, טווח האפשרויות נע למעשה בין הבלגה מוחלטת - שספק אם תהיה - עד לסיפוח כל יהודה ושומרון, שנראה שספק אם יתרחש. נתניהו לא ירצה לסכן את הסכמי אברהם וטראמפ גם לא ייתן לו להרוס לו את המורשת. רה"מ כבר הודיע שהתגובה תינתן רק לאחר שובו מארה"ב - לאחר פגישתו עם הנשיא טראמפ.
יחד עם זאת, ישראל העבירה מסרים לצרפתים שתנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים - נוכח העובדה שהיא זו שעומדת מאחורי היוזמה. אחת האפשרויות היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים שאחראית על הקשר עם הפלסטינים. הצרפתים הבהירו שלא יעברו לסדר היום על צעד כזה.
