רשות האוכלוסין וההגירה גירשה לאחרונה מהארץ את יולי מאטיביבה, נזירה רוסייה בת 52, ששימשה מנהלת כנסייה בפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים – לאחר שהשמיעה אמירות אנטישמיות. בהתבטאויותיה לטלוויזיה הרוסית, טענה הנזירה כי ישראל היא זו שהתחילה את המלחמה בכוונה כדי "להשכיח את האישומים הפליליים" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד טענה כי ארה"ב וישראל שיתפו פעולה עם חמאס.
"ישראל התחילה את המלחמה, בגלל הבעיות של נתניהו". ריאיון הנזירה האנטישמית
מאטיביבה הגיעה לישראל בשנת 1993. תחילה עבדה בכנסייה הרוסית, ואז עברה לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, שם ניהלה כנסייה היסטורית בעיר העתיקה בירושלים. לאחר טבח 7 באוקטובר, הועבר לרשות האוכלוסין וההגירה סרטון שבו נראית הנזירה מתראיינת לטלוויזיה הרוסית, וטוענת בין השאר כי הרקטות ששוגרו לתל אביב באותו היום שייכות לארה"ב, כיוון ש"לחמאס אין פצצות כאלה". הנזירה ציינה באותו ריאיון כי תקיפת חמאס בוצעה בסיכום עם ממשלת ישראל, וכי המלחמה "הוזמנה" בשיתוף פעולה עם ארגון הטרור.
לדבריה, ישראל היא שהתחילה את המלחמה בכוונה להשכיח את הבעיות של ראש הממשלה נתניהו, עקב האישומים הפליליים שלו והכוונה של ישראל לבנות את בית המקדש השלישי במקום מסגד אל-אקצא. "האמריקנים מגדלים פרות אדומות כדי להביאן לבית המקדש, הן כבר כאן ועומדים לשרוף אותן על הר הזיתים לכבוד המשיח", אמרה הנזירה.
רשות האוכלוסין וההגירה פנתה לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית באמצעות האגף לעדות דתיות במשרד הפנים, האחראי בין היתר לטיפול בעדה הנוצרית, שם התנערו ממנה. האשרה שלה בארץ בוטלה, היא גורשה מהכנסייה, הוזמנה לשימוע בלשכה בירושלים והתבקשה לצאת מהארץ.
למרות זאת, מאטיביבה לא ויתרה והגישה ערר על החלטת ביטול מעמדה - שנדחה על-ידי בית הדין ביולי 2024. אלא שאז, לאחר שעזבה את הכנסייה, נעלמה הנזירה במפתיע. בחודש פברואר האחרון פנתה רשות האוכלוסין וההגירה לעזרת המשטרה בניסיון לאתר אותה, ולפני כחודש היא נעצרה על-ידי משטרת ישראל במושב אבן ספיר שליד ירושלים, והועברה למתקן המשמורת "גבעון".
במהלך שהותה הפתיעה הנזירה כשביקשה מעמד פליט בישראל, בתואנה שהיא מפחדת לחזור לרוסיה, אך זו נדחתה. היא הגישה ערר נוסף נגד הרחקתה, שנדחה גם הוא, ולבסוף גורשה מהארץ - לא לפני שבית המשפט הטיל עליה את הוצאות המשפט.
עורכי דינה של הנזירה טענו בעררים שנדחו כי היא הגיעה לישראל מטעמי דת, וכי "החזקתה במתקן כליאה מהווה פגיעה קשה בחירותה". עוד טענה הנזירה שהחלטת הרשות לגרשה "אינה סבירה ואינה מידתית, ניתנה בניגוד לנהלים ולהנחיות ואינה עומדת באמות המידה שנקבעו במשפט המנהלי ובהוראות הדין". היא ציינה כי כלל לא הפרה את החוק, ושיתפה פעולה עם הרשויות. לדבריה, "ההחלטה שגויה ביסודה, שיקול הדעת המנהלי לא הופעל בתום לב, לא ניתן על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, בסבירות ובמידתיות כפי שנקבע בחוק ובפסיקה". כל טענותיה, כאמור, נדחו.
שר הפנים משה ארבל ציין ביחס למקרה כי "לצד המחויבות המלאה לשמירה על חופש הפולחן והדת, לא נקבל בשום אופן התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. אני מודה לאנשי רשות האוכלוסין ואגף עדות על עבודה מצוינת לגירושה של מי שניצלה לרעה את האשרה שניתנה לה".
