המאבק בבג"ץ על יישום חוק מח"ש, בין שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, יתעצם בראשית השבוע. ל-ynet נודע כי השר צפוי להודיע לבג"ץ שהוא ממשיך במהלך לבחירת ראש מח"ש אף שמדובר בתקופת בחירות. נימוקו המרכזי של לוין - חוק מח"ש החדש התקבל בחודש יוני, עוד טרם ההכרזה הרשמית על הבחירות לכנסת, ולכן הריסון המתבקש משרי הממשלה בכל הקשור להחלטות מהותיות או מינויים בכירים - אינו חל על החוק הזה.
החוק, נזכיר, מוציא את מח"ש מהפרקליטות, והופך אותה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים - הכפופה ישירות לשר. לוין עומד על כך שהמכרז לבחירת ראש מח"ש החדש שאותו פרסם והאריך את מועד הגשת המועמדים לתפקיד - יימשך. הוא גם יטען שאם הממשלה הקודמת מינתה את הרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך הבחירות לכנסת ב-2022, וקיבלה לכך אישור מבג"ץ, הרי שכעת הממשלה יכולה למנות ראש מח"ש באמצעות ועדה מקצועית שלא חברים בה בכלל פוליטיקאים.
מנגד, היועמ"שית הצטרפה לעותרים לבג"ץ נגד החוק ונגד יישומו המיידי באמצעות מינוי ראש מח"ש, וביקשה מבית המשפט להוציא צו ביניים ולעצור את המינוי - עד לקבלת החלטה כוללנית על החוק. בשבוע שעבר הודיעה היועמ"שית לבג"ץ שקידום מינוי מנהל למח"ש גורם כבר עתה למימוש החוק, למרות שהוא מוצג כבעל תחולה נדחית עד לכנסת הבאה.
לדעתה, מדובר במראית עין בלבד. "בפועל, הוועדה האמונה לפי התיקון על המינויים והפיטורים מוקמת בימים אלה, תוך יצירת מוקדי שליטה פוליטיים על תהליך המינוי וסיום הכהונה", אמרה. "בחודש אוגוסט הקרוב צפויים להיבחר המנהלים בוועדה פוליטית במהותה". לדבריה, אלו "יוציאו אל הפועל, ביחד עם שר המשפטים ומנכ"ל המשרד, את ביטולה של מח"ש והקמת גוף האכיפה החדש".
מינוי בוועדה פוליטית בשליטתו - בזמן בחירות. לוין
(צילום: אלכס גמבורג )
היועמ"שית טוענת שהחוק יגרום לפוליטיזציה של מח"ש, העוסקת בעבירות שבהן חשודים שוטרים ואנשי שירות הביטחון, ויש לו פוטנציאל השפעה על שלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, מעבר לנאמר. "החוק שומט את הקרקע תחת יכולת התפקוד של מערכות אכיפת החוק לפעול באופן עצמאי וללא מורא למען הציבור", אמרה.
ההשוואה לרמטכ"ל? "לא רלוונטי"
גורמים המומחים במשפט חוקתי אומרים שמדובר בתפקיד חשוב מאין כמותו לאכיפת החוק, בשעה שהבחירה תיעשה באמצעות ועדה פוליטית הנשלטת על-ידי השר - עמוק בתקופת הבחירות. לדבריהם, תקופה זו היא התקופה הרגישה ביותר, ודווקא כעת השר רוצה להטיל מורא על שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים.
הם סבורים שרוח החוק היא שבתקופת בחירות הממשלה צריכה להימנע משינויים משמעותיים שאינם דחופים, וממינויים שאינם דחופים. בניגוד למקובל, השר מקדם בתקופה זו מהלך בעל השפעה אדירה על מערכת אכיפת החוק כולה, בלי שום דחיפוּת. אותם גורמים מציינים כי הם רואים בהמשך מהלכי השר "מחטף". לדבריהם, ההשוואה למינוי הרמטכ"ל אינה רלוונטית, שכן צה"ל לא יכול להתנהל בלי מפקד אפילו יום אחד, בעוד שלמח"ש יש כרגע מנהל מתפקד - והיחידה מתפקדת.
הרצי הלוי. צה"ל לא יכול בלי מפקד אפילו יום אחד
(צילום: שלו שלום)
בג"ץ הורה בשבוע שעבר לשר לוין להבהיר אם בכוונתו למנות מנהל למחלקה לחקירות שוטרים ותפקידים נוספים בארגון לפני הבחירות לכנסת. את ההחלטה נתנו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, בדיון בעתירות נגד החוק להכפפת מח"ש לשר המשפטים. החוק אושר בחודש יוני בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי, ועל אף אזהרות חוזרות ונשנות כי מדובר למעשה ב"טקס קבורה לחקירות השחיתות".
43 חברי כנסת תמכו אז בהצעה, מול 39 שהתנגדו. במערכת המשפטית העריכו שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה ויהפוך שוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון באותה עת. בנוסף, קיים חשש שחקירות שחיתות יפחתו, שכן שוטרים יחששו שייפגע הקידום שלהם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר. "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון", הסביר גורם משפטי בכיר.
