שרי ש"ס הודיעו אמנם על התפטרות - אבל לא כולם עשו זאת. שר הפנים משה ארבל שהגיש את התפטרותו לראש הממשלה ביקש היום (חמישי) לחזור בו כדי למנות מנכ"ל אחר למשרדו, ושר הדתות מיכאל מלכיאלי שפרסם את מכתב ההתפטרות שלו היום - כלל לא הגיש אותו למזכירות הממשלה, לדברי גורמים בש"ס כדי "להשלים את הליך הדחת היועמ"שית", שכן הוא חלק מהוועדה שהקימה הממשלה לטובת זאת.
ש"ס פורשת מהממשלה
(צילום: אלכס גמבורג)
ארבל ביקש למנות את איש ש"ס, ישראל אוזן, לתפקיד מנכ"ל משרדו - ואז לפרוש. "לנוכח משימות ניהוליות דחופות הדורשות טיפול מיידי במשרד הפנים ושדחייתן עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, כגון השלמת תוכנית ההבראה ותשלום המשכורות לעובדי עיריית נצרת שהינה תחת ועדה קרואה ממונה, בתיאום עם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי הודעתי על חזרתי מההתפטרות לטובת השלמת משימות אלו לראש הממשלה", אמר ארבל.
בתפקיד מנכ"ל משרד הפנים שימש עד כה רונן פרץ, שמונה על ידי אריה דרעי בימים שבהם כיהן כשר הפנים והבריאות - עד נפילת החוק שניסה להכשיר את מינויו של דרעי לשר. גורם ממשלתי בכיר הסביר בשיחה עם ynet את ההתרחשויות מאחורי הקלעים: "רונן פרץ ומשה ארבל לא הסתדרו והיה ביניהם מתח. רונן פרץ הוא לא מישהו שגדל בש"ס. דרעי לא אהב את המתח ביניהם. זה השתלב שרונן רצה ללכת ואריה דרעי רצה להביא את ישראל אוזן להיות מנכ"ל משרד הפנים".
לדברי אותו גורם, "כיום אוזן הוא מנכ"ל משרד העבודה - והוא נחשב נאמן לאריה דרעי. התוכנית היא שאוזן יזוז לפנים, וראש המטה הנוכחי של ארבל (ולשעבר של דרעי) ימונה למנכ"ל משרד העבודה".
פרץ, מצידו, לא יקופח - ומיועד להיות יו"ר חברת קצא"א - תפקיד שנחשב נחשק מאוד. פרץ שימש בעבר כממלא מקום משרד ראש הממשלה, ולזמן קצר היה מועמדו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה. לפני כשנה וחצי שמו הוזכר כמי שאמור היה לקבל לידיו במסגרת תפקידו במשרד הפנים את ניהול תוכנית שיקום הצפון. מהלך שאמור היה לתת לש"ס שליטה על תקציב השיקום בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל. אולם מהלך זה נבלם בסופו של דבר על ידי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.
התיקים שמחכים
התפטרות שרי ש"ס - גם אם לא יצאה לפועל עדיין - תפנה שלל תיקים בממשלה ותפקידים בכירים, שאל חלקם לוטשים עיניים יו"ר עוצמה יהודית ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
עם כניסת התפטרות השרים של ש"ס - חלקם כאמור לא תוך יומיים - יתפנו משרדי הבריאות, העבודה, הפנים, הרווחה, והדתות. התפטרותם של אנשי יהדות התורה פינתה שני את משרד ירושלים ומסורת. קודם לכן, עם התפטרותו של יצחק גולדקנופף, התפנה משרד השיכון - שעבר לידיו של השר חיים כץ מהליכוד.
יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר העביר דרישה לקבל לידיו את תיקי הפנים והשיכון. הוא טען בפני נתניהו שמשרד השיכון דרוש לטובת הענקת הטבות לחיילים משוחררים ומילואימניקים, ואילו תיק הפנים דרוש ליישום חוק גירוש משפחות מחבלים ולשינוי התנהלות הרשויות המקומיות.
במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לקבל לידיו את ראשות ועדת הכספים - תפקיד שהתפנה עם התפטרותו של משה גפני. עם זאת, נתניהו לא שש בשלב זה להיענות לדרישות, נחוש לשדר לחרדים שהוא שומר על התיקים שלהם ופועל לשובם לממשלה. החרדים עצמם מסרבים שהתיקים יעברו למפלגות אחרות למעט הליכוד.
לנתניהו כך או כך אין אפשרות להחזיק בתיקים שיתפנו - ויהיה עליו להעביר אותם - בין אם לשרים או בין לח"כים חדשים. על פי החוק, במקרה שבו לא מכהנים שרים במשרדים - המשמעות היא שראש הממשלה הוא ממלא מקום אוטומטי. אלא שפסיקת בג"ץ המוכרת כ"הלכת דרעי-פנחסי" אוסרת על בנימין נתניהו לכהן כשר משום שהוא נאשם בפלילים.
