שורד השבי איתן מור ששוחרר מידי מחבלי חמאס בחודש שעבר יגיע היום (חמישי) לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומתכנן להעניק לו סביבון מיוחד שמסמל את "האור שניצח את החושך". אביו, צביקה, סיפר הבוקר לאולפן ynet על החיים החופשיים של בנו - ועל השגרה שאליה חזרו גם בני המשפחה: "איתן בהחלט נהנה סוף סוף להיות חופשי. יש לו שיקום יחד עם שורדי שבי, ובשאר הזמן – הוא מטייל בארץ, פוגש חברים. הוא צמוד לשני חברים מאוד מאוד טובים שלו וכמובן עם המשפחה".
צפו בריאיון עם צביקה מור באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
האב סיפר כי איתן חזר מעזה דובר ערבית – קורא וכותב. "הוא התחיל לכתוב את הזיכרונות שלו בערבית – מדבר ממש ממש שוטף, פלסטינית בהגייה עזתית", אמר. "היה לו קטע שהוא נסע לשיקום – עלה על מונית – והנהג היה ערבי. הוא פנה לאיתן בעברית, ואיתן השיב לו בערבית. הם התחילו לדבר, הנהג שאל את איתן מאיפה אתה ואיתן אמר לו 'אנא מן ע'זה' – אני מעזה. הנהג כל כך נבהל – עצר בצד – כי חשב שיש לו מסתנן. ואז איתן סיפר לו איך הגיע לעזה".
כמה היה קשה לשחרר את איתן לנסיעה לוושינגטון?
"בהחלט קשה, אבל בסדר. הוא רצה את זה והתגבש עם אח שלו ודוד שלו וכל הקבוצה שם, הם חברים מאוד מאוד טובים. במיוחד זיו ברמן. זיו ברמן ואיתן הם החברים הכי טובים מהשבי. אני שמח מאוד בשביל איתן שהוא חופשי, שהוא מאושר, שהוא בוחר מתי לקום בבוקר, מתי ללכת, מה לקנות וכן הלאה".
הוא לא היסס בכלל. אנחנו יודעים שהיה עניין סביב הטיסה.
"אירוע מינורי שהתגלגל למחוזות לא כל כך יפים. שני שורדי שבי דרשו שיהיה להם מטוס פרטי לקבוצה ולא טיסה אזרחית. וזה גרם לעוגמת נפש לקבוצה, כי גם ההתייחסות של אותם שניים אל ראש המנהלת, לראש מנהלת השבויים והנעדרים הייתה התייחסות מאוד מאוד לא יפה. מדובר במישהו שיכול להיות אבא שלהם, טורח ועובד קשה בשביל כולם פה. אחר כך ראינו גם התנצלות. הכי חשוב זה לעזור להם לחזור לשגרה וליהנות מיגיע כפיהם. שיהיה להם סיפוק ממה שהם עושים. הם יכולים לחזק הרבה מאוד אנשים שזקוקים לחיזוק".
כמה הוא משתף אתכם במה שעבר עליו?
"איתן בהחלט מספר לנו כל הזמן דברים. אני אומר 'רגע רגע, חייבים לכתוב את זה'. אחרי שיחזור מארה"ב אשב איתו ונכתוב את הדברים שלא יישכחו. הזיכרון שלו פנומנלי – הוא זוכר ממש ביום ה-31 העבירו אותי, השובה קרא לו ככה וככה. היו לו תקופות מאוד קשות. איתן סבל מרעב, חזר פחות 15 קילו מסת שריר. הוא תמיד הקפיד על הבריאות – ועבר הרעבה. הוא היה מושלך באיזה מרתף ולא יכול היה לשבת מרוב תשישות. קיבל שלוש כפות אורז במשך חודשים. היו עוד דברים – אשאיר לאיתן שאם הוא ירצה, יספר.
"הוא היה באזורים שהפציצו כל הזמן וברוך השם יצא בחיים. איתן שרד הפצצות, התמוטטות של דירות, בניינים, התנפצות של מגדלים שהופצצו וכן הלאה. איתן היה מספר שהיה כמה פעמים עם עז א-דין חדאד, וכל הזמן שמע שהם מתכננים לנו את 7 באוקטובר הבא. עד הרגע האחרון שאיתן עלה מהמנהרה הם עסקו שם בחפירה. הם ממשיכים לחפור מנהרות כל הזמן".
הזכרת את החברות עם זיו ברמן. פגשתם אותו? מה הוא מספר?
"עוד לא פגשנו את זיו אבל איתן ביקר אותו. הנסיבות הכריחו אותם להיות חברים טובים. לא שהם היו צריכים להתאמץ כי הם שני חבר'ה זורמים – אבל מדובר באיתן שגדל בקריית ארבע ומחזיק בדעות לאומיות בלתי-מתפשרות מול האויבים שלנו – ובזיו ברמן שגדל בקיבוץ, עם אורח חיים שונה לחלוטין. הם חברים הכי טובים בעולם – וזה לא משהו חדש בארץ. במילואים פוגשים את זה כל הזמן. אנחנו צריכים להביא את זה גם לאזרחות. המקום הזה הוא קודם כל אחים – לפני הכול אנחנו אחים".
