המבחן הראשון של הפסקת האש שהושגה הלילה (בין שני לשלישי) בין ישראל לאיראן הוא גם חלק מסימן השאלה הגדול לגבי גורל המערכה הזאת - כיצד תוכל ישראל לתחזק את מאזן הכוחות החדש מול טהרן, שנולד הודות להישג צבאי מרשים ואולי אפילו חסר תקדים. ההיסטוריה הקרובה מעניקה לסוגיה גם נקודת ייחוס: הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה, שנאכף באש פחות או יותר מהרגע שהושג.
דבריו של טראמפ על הפרות הפסקת האש. צחק למתרברבים בפנים
(צילום: רויטרס )

בשני המקרים, הקשורים זה בזה, ישראל התכוננה - והתכוננה היטב - למלחמה מול אויב שבנה ארסנל של טילים בליסטיים שבאמצעותם יוכל לפגוע קשות בעורף. מול חיזבאללה, שאמנם נטוע עמוק בלבנון אך בראש ובראשונה הוא פרוקסי של איראן, ישראל ידעה לנצל את ההישגים המשמעותיים לטובת יצירת מציאות חדשה.
ישראל תוקפת כמעט מדי יום בלבנון, ולמרות זאת חיזבאללה אפילו לא שקל לסייע ולו באופן סמלי לפטרוניו בטהרן. כבר עם ההסכמה על הפסקת האש עם ארגון הארור השיעי, תהו רבים ורבות, ובראשם ראשי יישובים בצפון, אם המלחמה לא נעצרה מוקדם מדי. לפחות עד עכשיו זה עובד, בין השאר בזכות שינוי אווירה במדינת לבנון כלפי חיזבאללה.
לכן המבחן האיראני מורכב יותר. מדובר במדינה ריבונית ולא בארגון טרור שפועל מתוכה, והשאיפה הגרעינית שלה לא הולכת לשום מקום - אולי אפילו להפך. גם אם איראן התגלתה כאויב פחות מאיים ממה שתואר בתרחישי הייחוס, ואין לזלזל בחיים שאבדו ובנזק שנגרם, זה לא הזמן להפגין שכרון כוח ויהירות.
אם הכוונה האמריקנית היא לנהל משא ומתן עם משטר האייתוללות - לאחר שטראמפ כבר הודיע שהוא לא מעוניין בהפלת המשטר - על הסכם בתנאים טובים יותר, ישראל תצטרך לדרוש גבולות ברורים מאוד בעניין תוכנית הגרעין ופרויקט הטילים.
1 צפייה בגלריה
איראן רחובות טהרן אחרי ההכרזה על הפסקת אש
איראן רחובות טהרן אחרי ההכרזה על הפסקת אש
רחובות טהרן אחרי ההכרזה על הפסקת אש. שליטה אווירית לא תעזור לישראל במצב של הסכם
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
כמו כן, ישראל תצטרך לדרוש הבהרה ברורה בנוגע לשאלה מה ייחשב להפרה של התנאים, ומה יותר לצה"ל לעשות בתגובה. עם כל הכבוד לשליטה האווירית בשמי איראן - שהיא הצלחה חסרת תקדים בפני עצמה - היא לא תעזור במצב של הסכם מול ארה"ב.
על הרקע הזה צריך להסתכל בעיניים ביקורתיות גם על סאגת התגובה הישראלית לירי האיראני לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. בעוד שהצמרת הישראלית, משר הביטחון ישראל כ"ץ דרך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועד הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מיהרה לצאת בהצהרות שכללו מונחים בומבסטיים ורברבניים שהתאימו למודל הלבנוני - בא טראמפ וצחק להם בפנים: לא רק שהרטוריקה שלו נגד ישראל הייתה חריפה ועצבנית, הוא גם דאג מיד להרים טלפון לראש הממשלה בנימין נתניהו ולדאוג שמטוסי חיל האוויר יעשו "יו-טרן" ויסתפקו בהפצצת מכ"ם איראני.
ספק אם אפילו המטרה הזאת שווה את הזעם של אדם שהורה להפציץ את מתקן הגרעין בפורדו - מהלך שאף נשיא אמריקני לפניו אפילו לא שקל ברצינות. אבל, וזה הלקח החשוב מכל, תקינות היחסים עם ארה"ב הם לא רק עניין של הכרת הטוב - נושא קריטי בעולמו הבלתי צפוי של טראמפ - אלא אינטרס מובהק בעידן החדש שאנחנו נכנסים אליו. אם ארה"ב לא תהיה בצד הישראלי בזמן שקובעים את הכללים, בפעם הבאה היא עשויה לא להיות שם כשיתברר שהאיראנים לא הבינו את הרמז.