אביו מת כשהיה ילד קטן. אמו הלכה לעולמה כשהיה בחור צעיר. סביו וסבתותיו, למעט אחד מהם, גם הם לא הגיעו לגיל מופלג, ואשתו אף היא נפרדה מהעולם, וקבורה כעת באדמה עם ארבעה מילדיהם. כך שמכל היבט שהוא, אפשר לסלוח ליאפסי נקיאנגה מאוגנדה על שהוא מופתע מכך שהוא עדיין נושם. כעת, בגיל 86, הוא חלק מגל של זקנים בארצם של צעירים. "מעולם לא ציפיתי לחיות כל כך הרבה", הוא אומר ברכות.
6 צפייה בגלריה
האח סמנדה נערך לטפל בנקיאנגה. "אפריקה יכולה להיות מודל לעולם"
(צילום: AP Photo/David Goldman)
6 צפייה בגלריה
ילדים מתרוצצים באוגנדה. באחת המדינות הצעירות בעולם, מוזר להיות זקן
(צילום: AP Photo/David Goldman)
ברחבי אפריקה, סיפור הצלחה מדהים תפס לו בשקט אחיזה: עשורים של התקרבות לקִדמה החלו לאחרונה לתת פירות, והם מביאים כעת לגל של קשישים מאריכי חיים, המבטיח לעצב מחדש את הדמוגרפיה של היבשת. עם ההצלחה הזו באות גם הצרות: בזמן שתוחלת החיים מתארכת והכפרים מתחילים להתמלא בזקנים – דמי הפנסיה ורשתות הביטחון הסוציאליות נותרים מינימליים, הטיפול הרפואי עדיין אינו נרחב מספיק ובעיות שגרתיות אינן זוכות לעתים קרובות לטיפול, עד שקטרקט עשוי להפוך לעיוורון וזיהומים קלים מסתיימים במוות. החיים הארוכים, אם כן, מביאים איתם לאפריקנים שהזדקנו עוד סבל, כאילו הסבל שחוו רבים מהם לפני כן לא הספיק. "הם חיים בעוני, הם חיים בכאב", אומר קנת' מוגאיהוונקיי, מייסד ארגון Reach One Touch One שנועד לסייע לזקנים, "אלה האנשים הזקנים שאני רואה".
בתוך 15 שנים בלבד תפח מספרם של בני ה-60 ויותר באפריקה שמדרום לסהרה בשיעור של כ-50%, וכעת הוא עומד על כ-67 מיליון בני אדם. ההערכה היא שגידול דרמטי עוד יותר מחכה מעבר לפינה, וארגון הבריאות העולמי צופה שעד לשנת 2050 כבר יחיו באזור 163 מיליון איש בגיל זקנה.
כבוד לזקנים הוא מנהג המושרש עמוקות בתרבויות אפריקניות, ונוכחותו של אדם זקן היא מקור לשמחה במשפחות רבות וסיבה לגאווה עבור כפרים רבים. עם זאת היבשת הזו, שידועה במספר הצעירים העצום שלה, מעולם לא נאלצה להתמודד בהיקפים שכאלה עם האתגרים הטמונים בהזדקנות. עשרות הראיונות שקיימה סוכנות הידיעות AP במדינות אפריקה ובחינה של מחקרים ונתונים שנאספו מבהירים כמה מעטים המשאבים שיעמדו לרשות מי שמגיעים שם לגיל מבוגר מאוד, ועד כמה העוני פוגע באיכות החיים שלהם בשנים האחרונות לחייהם. "הכול חסר", אומרת ד"ר מיה ריזיג, נוירולוגית ילידת סודן מאוניברסיטת לונדון קולג', החוקרת הזדקנות ודמנציה באפריקה.
6 צפייה בגלריה
"אני איש חזק, אני יכול לעמוד בזה". נקיאנגה מקבל טיפול מהאח סמנדה
(צילום: AP Photo/David Goldman)
6 צפייה בגלריה
האחות וויני קטווסיגיה מארגון Reach One Touch One בדרכה לטפל בעוד קשיש
(צילום: AP Photo/David Goldman)
ירידה בשיעורי הילודה ועלייה בתוחלת החיים חברו יחד כדי להביא את מהפכת ההזדקנות כמעט לכל מקום בעולם. כשמספר הקשישים הכפיל את עצמו, אפילו המדינות העשירות ביותר התקשו לענות על צרכיהם, ומכאן נובעות האזהרות מאסון שעלול להיווצר כשאותם אתגרים נערמים בפני כמה מהמקומות העניים ביותר בתבל.
רזיג מודה שהאתגרים של אפריקה קשים, אך היא נותרת מלאת תקווה שהיבשת תוכל ללמוד מטעויותיהם של אזורים אחרים ולנצל את מה שהיא רואה כיתרונותיה המולדים: ערכים תרבותיים שהופכים את הטיפול בזקוקים לעזרה למעשה טבעי ומתבקש; רשת של תוכניות בריאות ציבורית למחלות מידבקות המספקת מסגרת לטיפול בבעיות הקשורות להזדקנות; ואוכלוסיית צעירים שאין שנייה לה בגודלה, המציעה אופק כלכלי ושיעור פוטנציאלי גבוה של נותני שירות רפואיים.
"ליבשת יש סוג של כוח מולד", אומרת רזיג, המשתייכת לכוח משימה של אפריקה לארגון דאבוס לשיתוף פעולה בענייני אלצהיימר. "אפריקה יכולה להיות מודל לשאר העולם".
בלי חשמל ומים, עם בור כשירותים בחצר
כאן באוגנדה, מוגאיהוונקיי בנה את אחד הארגונים היחידים במדינה שמוקדשים אך ורק לתמיכה בקשישים, Reach One Touch One, והיום מגיע צוות של הארגון לביתו הקטן של נקיאנגה בדרך עפר בכפר במרחק של כ-90 דקות נסיעה מהבירה. אח בן 26, דריק סמנדה, הלבוש במדי עבודה כחולים, ממהר פנימה ומתיישב ליד נקיאנגה. הקטטר של הקשיש גורם לו כאב, וסמנדה שולף כפפות כירורגיות לבנות מתרמיל ומתחיל לעבוד על החלפתו. "אתה חזק מספיק?", הוא שואל את נקיאנגה, וזה משיב: "אני איש חזק. אני יכול לעמוד בזה".
6 צפייה בגלריה
עובדת סיוע מבקרת את סמואל קקונגולו, בן 79, בביתו באוגנדה
(צילום: AP Photo/David Goldman)
כשהיה צעיר יותר הזיע נקיאנגה בשדות רק כדי להצליח להאכיל את ילדיו, שמתו בהמשך מאיידס, ובעצמו הניח את הלבנים ויצק את המלט כדי לבנות את הבית שבו הוא גר, ושאותו כמעט איבד בגלל עלויות הטיפולים הרפואיים. אין לו חשמל או מים זורמים, והשירותים שלו הם בור שנמצא מחוץ לבית. להגיע לגיל הזה במקום כזה נראה בלתי אפשרי לנקיאנגה. המצב נעשה מוזר עוד יותר בשל העובדה שארצו היא אחת המדינות הצעירות בעולם מבחינת הרכב האוכלוסייה: "אתה מוקף בצעירים – ואתה עצמך עומד ליד המוות", אומר נקיאנגה.
נקיאנגה רזה ולבוש בבגדים קרועים ושערו קצר ואפור. התיק הרפואי שלו עבה, אך הוא כמעט לא מדבר ואינו מתלונן. סמנדה ממשיך לנהל שיחת חולין קלה בניסיון להסיח את דעתו מההליך. הוא דוחף בוכנת מזרק, מתיז קשת של מי מלח לאוויר, ואז קורע את אריזת הקטטר החדש. לפני שנקיאנגה מבין זה נגמר, וסמנדה קם ממקומו.
6 צפייה בגלריה
במוסד של ארגון Reach One Touch One המשכן סבים שמטפלים בילדים, אוגנדה
(צילום: AP Photo/David Goldman)
רשימת האנשים הדורשים את עזרתו של "Reach One" ארוכה. זהו רק ארגון סיוע קטן אחד במדינה אפריקנית אחת, אך כשעוקבים אחרי פועלו נתקלים בסוגיות שחוזרות על עצמן גם בשאר חלקי היבשת.
לקריאה נוספת: הקמפיין של אפריקה לשינוי מפת העולם צובר תאוצה
האח סמנדה ממהר אל הדלת. עליו למהר. יש לו עוד כל כך הרבה קשישים לראות.
