איראן הצליחה לשפר את ביצועיה ולחדור את מערכות ההגנה האווירית של ישראל במהלך "מלחמת 12 הימים" בכך ששינתה טקטיקות שיגור ואיתרה "פערים" בהגנה הישראלית באמצעות "ניסוי וטעייה". כך דיווח הבוקר (רביעי) ה"וול סטריט ג'ורנל" האמריקני, שציטט מומחים לטילי-הגנה אווירית, שניתחו תמונות של שברי טילים ומידע חופשי ברשת.
7 צפייה בגלריה
מפת הפגיעות ברחבי הארץ בלחימה עם איראן, כפי שפורסמה ב"ג'ורנל" מניתוח נתונים מלוויינים
(צילום: WSJ)
לפי המומחים, טהרן החלה לשגר טילים מתוחכמים וארוכי-טווח יותר מ"מגוון" מיקומים בעומק איראן, ולדבריהם משטר האייתוללות הצליח לתזמן את מועד ואופן התקיפות, וכן את פיזור היעדים בישראל. זאת על אף שמרבית הטילים והכטב"מים שטהרן שיגרה - יורטו. "ככל שהתקדמה המלחמה פחות טילים נורו, אבל יותר פגעו", נכתב בדיווח, בהתבסס על ניתוח מידע של צוותי חשיבה בישראל ובוושינגטון.
לפי הדיווח, בששת הימים הראשונים של המלחמה, רק 8% מהטילים של איראן הצליחו לחדור את ההגנה הישראלית. לעומת זאת, ולפי נתונים מהמכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה (JINSA) שמושבו בוושינגטון, בחצי השני של המלחמה כבר 16% מהטילים הצליחו לחדור את ההגנה האווירית.
"אחוז ההצלחה לא כולל טילים שנכשלו עוד בשיגור או שיורטו לפני שהגיעו למרחב האווירי של ישראל", הבהירה מורן דיטש, חוקרת וראשת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS). לדבריה, הנתונים גם לא מבחינים בין החטאות ביירוטים לבין טילים שישראל אפשרה להם לפגוע בשטחים פתוחים.
7 צפייה בגלריה
המתקפה המוצלחת ביותר של איראן - ב-22 ביוני. זירת פגיעה ישירה בת"א
(צילום: AP Photo/Oded Balilty)
לפי הדיווח, ועל פי ניתוח נתונים של JINSA, המתקפה המוצלחת ביותר של האיראנים התבצעה ב-22 ביוני - יומיים לפני סיום המלחמה - כאשר 10 מתוך 27 טילים שהאיראנים שיגרו - פגעו בישראל. "ניתן להסיק מהנתונים כי איראן למדה 'איך, מתי ומה' היא יורה", אמר ארי סירקול, מנהל מדיניות החוץ של המכון היהודי.
"מערכות ההגנה האווירית של ישראל הן מהמתקדמות והטובות בעולם, והן פותחו בשיתוף עם ארצות הברית", הדגישו ב"ג'ורנל". "כל מערכת טילים, אפילו כזו מתוחכמת כמו של ישראל, היא בסופו של דבר לא הרמטית", אמר רפאל כהן, מומחה בכיר למדעי המדינה ממכון "ראנד", שנוסד כקבוצת חשיבה של הפנטגון.
בעיתון האמריקני ערכו ניתוח של ההצהרות של דובר צה"ל בדבר אחוזי הצלחת היירוטים במהלך המלחמה. בזמן הלחימה, דיווח הצבא על בין 90% ל-95% אחוזי הצלחה, אולם לאחר הפסקת האש ב-24 ביוני כבר דובר על 86% אחוזי הצלחה בסך הכול.
ההצלחה הישראלית בתקיפת משגרי טילים מנעה מאיראן להשתמש בטילים ישנים יותר ופחות מדויקים, ובעלי טווח קצר יותר. אבל המשמעות הייתה גם שטהרן החלה להשתמש בטילים המתקדמים ובעלי הטווח הגדול יותר שלה, מוקדם יותר במערכה.
לפי תמונות של שברים שנותחו על ידי מומחי טילים, בשני מוקדים בישראל נפלו שברים של טילי "פתאח-1" היפרסוניים. טיל זה נוחת בזווית חדה ממחוץ לאטמוספירה, במהירות הגבוהה פי 10 ממהירות הקול ויש לו ראש נפץ שמתפצל בזמן מעופו ויכול לחמוק ממיירטים. רק מערכות ההגנה המתקדמות ביותר של ישראל – חץ 3 וקלע דוד – יכולות לשנות את מסלולן באוויר כדי לעקוב אחריו. לאחר המטח ב-19 ביוני, אז נפגע בית החולים סורוקה, פורסם כי איראן שיגרה טיל יוצא דופן עם ראש נפץ מתפצל, שפגע אז באזור המרכז.
איראן גם עברה משיגור בימים הראשונים של מטחים ליליים כבדים - 30 שיגורים או יותר - לשיגור מטחים קטנים בהרבה בשעות היום, ממגוון רחב של אתרים. בנוסף שינו האיראנים את דפוסי הירי, פגעו בערים מרוחקות ושינו את פערי הזמנים בין מתקפה למתקפה. מומחים אמרו כי ככל שהמלחמה התמשכה, ירידת מספר המיירטים והעלות הגבוהה הובילו את ישראל לבחור בשימור משאבים ולנסות ליירט רק את הטילים שמציבים את האיום הגדול ביותר.
