שידור ישיר מהכנסת. צילום: ערוץ כנסת
מליאת הכנסת דנה היום (רביעי) בחוק המרכזי של המהפכה המשפטית - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לקראת אישורו בקריאה שנייה ושלישית. החוק הוא חלק מההצעה שגיבשו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. הדיון יימשך אל תוך הלילה - והחוק יאושר מחר בבוקר. בינתיים, מאות יצאו לצעדת מחאה בירושלים נגד החוק, והערב צפויה להתקיים הפגנה מול משכן הכנסת.
(צילום: גיל יוחנן)
צעדת מחאה בירושלים נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
(צילום: אלכס גמבורג )
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר בפתח הדיון: "הסכמנו להחיל את הצעת החוק מהכנסת הבאה ואילך, ויתרתי גם על ההצעה שלי ששופטים ייבחרו על-ידי רוב של הכנסת. בנוסף הייתה אפשרות שהקואליציה תמנה שני שופטי עליון, אבל גם זה עורר חששות אצל אנשים וזה ירד מהפרק, כי אני מאמין שצריך לחוקק את זה בהסכמה. ביצענו ויתורים גדולים על חלקים מרכזיים מהנוסח הקודם.
"אנחנו רוצים שבית המשפט יהיה מאוזן, שיהיו בו שופטים עם תפיסות שונות. הצעת החוק הזאת היא איננה שלי, היא של ועדת החוקה, היא של הבית הזה. היא משקפת הסכמות רחבות, ואם החשש במרץ 2023 שלא יהיה להצעה רוב של 61 אז הפעם בעזרת השם יהיה רוב של 68, ואם הייתה התנהלות עניינית של האופוזיציה להצעת החוק - היה לה כנראה גם רוב של יותר מ-80 חברי כנסת".
"זו לא רפורמה - זו הפיכה משטרית"
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה מנגד: "הקואליציה בוחרת במקום להילחם בחמאס, להילחם בדמוקרטים. אז אזרחי ישראל תדעו - יש פה אזעקת אמת. החוק הזה הוא אירוע משמעותי בריסוק הדמוקרטיה הישראלית בחסות המלחמה, ניסיון לבטל את האיזונים והבלמים בין הרשויות. מעתה לא תהיה בחירת שופטים מקצועית, זו תהיה בחירה ברורה של פוליטיקאים - יהיו מהצד הזה ויהיו מהצד השני.
"ההצעה הזו היא לא פשרה, היא פשרה בין שני חלקים בקואליציה - גדעון סער רצה להיות בליכוד אז הוא אמר 'יאללה נתפשר'. כשהממשלה מבקשת כוח בלתי מרוסן ובלי גבולות למנות את השופטים, זה מתגלגל אל האזרחים. מה יגיד אזרח שיגיע למשפט ויראה שהשופט לא 'מהצד שלו', אז אולי לא יפסוק לטובתו? אולי השופט יקבל טלפון שיזכיר לו מי מינה אותו כדי שיפעל בהתאם. זו לא רפורמה - זו הפיכה משטרית".
להצעת החוק הוגשו 71,367 הסתייגויות והקואליציה החליטה להפעיל את סעיף 98 בתקנון הכנסת, המגביל את סדרי הדיון. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, הדיון יימשך לכל היותר 20 שעות, ולאחר מכן יתקיימו הצבעות על לא יותר מ-220 הסתייגויות.
מסתמן: האופוזיציה תחרים
בסיעות האופוזיציה עדיין חלוקים כיצד לנהוג אל מול הרוב שצפוי לקואליציה בהצבעה, אך ככל הנראה יחרימו לפחות את הקריאה השלישית של ההצבעה. הוויכוח בשאלה הזו החל כשחברי הכנסת מסיעת הדמוקרטים הודיעו שיחרימו את ההצבעות וטענו כי "ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על הדמוקרטיה". הח״כים ממפלגתו של יאיר גולן קראו לכל סיעות האופוזיציה: ״קומו וצאו - עזבו את המליאה. השאירו את הקואליציה לעמוד לבדה מול מליאה ריקה שתחשוף את האמת: חקיקה כוחנית של ממשלה שהכריזה מלחמה על הדמוקרטיה. אסור לנו, כאופוזיציה, להעניק שמץ של לגיטימציה לעריצות הרוב הפרלמנטרי ולחקיקה של ממשלה לא לגיטימית".
אלא שגורמים באופוזיציה ביקרו את המהלך, על כך שלא פעלו בתיאום עם יתר הסיעות ובכך ייתנו לקואליציה להעביר את החוק ללא מאבק. בסביבת הדמוקרטים הגיבו לביקורת ואמרו: "אנחנו לא מחכים כי הדמוקרטיה מתפרקת. מי שרוצה להצטרף אלינו למאבק - מוזמן!".
לבסוף, ראשי סיעות האופוזיציה הוציאו הודעה שלפיה "בתום דיון משותף, הוחלט כי האופוזיציה תפעל בשיתוף פעולה מלא של כלל חברי הכנסת שלה, ותילחם בנחישות בחקיקת ההפיכה המשפטית שמובילה הקואליציה. הממשלה הזו חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה - והאופוזיציה כולה תעמוד כחומה בצורה מולה, עד לבלימת כל ניסיון להפוך את ישראל לדיקטטורה".
מחוץ לכנסת צפויות כאמור הערב הפגנות סוערות בהשתתפות חברי כנסת מיש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים, שגם ינאמו וייקחו חלק פעיל במחאה.
בנוסף, חברי כנסת מהאופוזיציה העבירו את לשכותיהם מחוץ לכנסת, לצד המפגינים. ח״כ נעמה לזימי מסרה כי "ממשלת ישראל מפקירה את החטופים, מודיעה שלא תציית לחוק, מפטרת ומסיתה נגד שומרי הסף, מעבירה תקציב שוד והשתמטות הרסני וממשיכה לקדם את ההפיכה המשטרית והובלת ישראל לדיקטטורה. הממשלה הזאת לא לגיטימית ואנחנו לא נשב בכנסת בזמן שהממשלה הזאת מוחקת כל ערך בסיסי ביהדות ובציונות". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "חייבים להחריף את המחאה".
ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד הוסיף: "59 חטופים עדיין בעזה, ועוד מעט פסח. כל השאר זה מסך עשן - המוקד זה החטופים". ח"כ אלון שוסטר מהמחנה הממלכתי הוסיף כי "אין דבר יותר קדוש מלהחזיר אותם, על פי המתווה של נתניהו מלפני עשרה חודשים" - והאשים את ראש הממשלה בכך שהוא "מבעיר את המדורה".
מה קובעת ההצעה?
לפי הצעת החוק, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים: נשיא העליון ו-2 שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ו-2 נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
הצעת החוק, שהיא אחת מאבני היסוד של המהפכה המשפטית, מעבירה את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר ומשאירה בחוץ את לשכת עורכי הדין. כמו כן, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל של 5 מ-9 מחברי הוועדה.
בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה, וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון - שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
החוק ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה, אך נראה שעוד קודם לכן יצטרך לעמוד במבחן בג״ץ. האגודה לזכויות האזרח הודיעה כי תעתור.
