בבוקר 7 באוקטובר 2023 נפרסו שמונה חברים מכיתת הכוננות של קיבוץ רעים כחוליות קטנות של זוגות מול ארבעת שערי היישוב, דרוכים ואורבים. הם עשו זאת אחרי שהתכנסו על גבעה קטנה לתצפית על צומת רעים הסמוך, והבחינו ברכבי שטח לבנים חריגים שחולפים על פניהם. השעה הייתה לקראת 7:00 בבוקר, וקולות ירי עמומים נשמעו מרחוק. הם סברו שמדובר בירי של צה"ל, וגם הדיווח המוזר בעיניהם על ירי בקיבוץ נירים לא ניבא את המתקרב להגיע. תחקיר צה"ל המתפרסם היום (חמישי) על הקרב בקיבוץ רעים מפרט כיצד חרף הרג וחטיפות, מתקפת חמאס לא השיגה בו את התוצאה המזוויעה שהשיגה ביישובים שכנים.
- לכל תחקירי 7 באוקטובר - לחצו כאן
אף פצמ"ר או רקטה לא נפלו בקיבוץ רעים בתחילת המתקפה, אבל אט-אט החלו לזרום אליו בליינים שעזבו את מסיבת הנובה בחורשה הסמוכה, שזה עתה פוזרה בגלל אזעקות צבע אדום. העובדה שבסיס אוגדת עזה נמצא בקרבת מקום לא הקהתה את חושי כיתת הכוננות הקטנה בראשות הרבש"ץ הראל, וראש צוות החירום היישובי שסייע והכווין מרחוק.
הם פעלו כלוחמים וכמפקדים מנוסים, עם ציוד שחלקו מומן מכיסם: שכפ"צים, קסדות, מכשירי קשר ורובים ארוכים שאותם השאירו גם בשגרה נעולים בביתם, ולא בנשקיות כמו ביישובים אחרים. עובדה נוספת שסייעה להם הייתה שכמה שבועות קודם לכן הם תורגלו בתרחיש חדירה, כולל איום חטיפה, בני ערובה ולחימה בשטח בנוי. מי שתרגל אותם היה המח"ט הגזרתי, אל"מ אסף חממי ז"ל, שנפל באותו בוקר בקרב ליד קיבוץ נירים.
אבל מעל לכול, התחקיר שבחן את השעות הגורליות בקיבוץ שבצפון העוטף חשף שלחברי כיתת הכוננות ול-440 תושבי הקיבוץ היה נשק עיקרי שהציל חיים רבים - רעות וערבות הדדית: תושבים יצאו יחפים מהממ"דים שלהם כדי לחלץ שכנים מבתים שהועלו באש על ידי המחבלים שחדרו לקיבוץ, ומשפחות נתנו מחסה לעשרות נמלטי המסיבה, וחיכו איתם בממ"דים שלהן בצפיפות ובמשך שעות ארוכות.
גיא שמחי ז"לצילום: באדיבות המשפחהאחד המשמעותיים מבין משתתפי הקרב ברעים היה גיא שמחי ז"ל, לוחם בסיירת הצנחנים, שבילה במסיבה עם חברו בן הקיבוץ. הם הצילו 12 מבלים שאותם הסתירו בממ"ד ביתו של החבר, ושניהם לחמו עם כלי נשק אחד בעשרות מחבלים שצרו על הבית וזרקו לתוכו רימונים. עוד קודם לכן הרג שמחי בידיים חשופות מחבל חמוש במטבח. כשהבית החל לעלות באש הם מיהרו לעלות מהממ"ד לגג, שם ספג שמחי אש קטלנית ונהרג.
בקרב על קיבוץ רעים נפלו שישה חיילי צה"ל ושלושה אנשי משטרה. חמישה תושבים נחטפו לעזה, והושבו לישראל בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. ארבעה אזרחים ושני עובדים זרים נרצחו, בהם עובד תאילנדי שנורה בדם קר על-ידי המחבלים כי לא היה לו מקום בטנדר החטיפה. 17 בתים נהרסו כליל. בקיבוץ ניצלו חייהם של 43 ממבלי מסיבת הנובה. המבלה ה-44 היה גיא שמחי ז"ל.
הירי לעבר "קיר האש"
בהיעדר התרעה, ארבעה מבין 12 חברי כיתת הכוננות של רעים לא שהו באותו בוקר בקיבוץ. שמונת האחרים הדפו את גל המחבלים הראשון באמצעות פריסה מול שערי הקיבוץ, שמנעה חדירה שלהם עם כלי רכב. לפי ממצאים מודיעיניים שנאספו מאז, חלק מפלוגת הנוחבה שהגיעה ליישוב היה אמור להמשיך לאופקים ולבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב המזרחי.
החדירה הראשונה לקיבוץ התבצעה בשעה 7:51 על ידי גל המחבלים השני, ורוב החטיפות והרציחות התרחשו עד לשעה 8:30. לפי התחקיר, עד הגעת כוחות משטרה לקיבוץ סביב 10:00 בבוקר התמודדה הכיתה הקטנה עם כ-80 מחבלים. חברי כיתת הכוננות חצצו בינם לבין השכונות הגדולות של הקיבוץ, והמחבלים התמקדו בפעולה בשכונת הצעירים ובירי בשוליים של כביש 234 הסמוך, שבו עברו רכבי ביטחון רבים ומבלים מהנובה שניסו להימלט.
חברי כיתת הכוננות מנעו שוב ושוב פלישות המוניות לרעים. באחד המקרים הם הבחינו ב"קיר אש" ענק שהמחבלים יצרו על ידי הבערת שדרת עצים בשולי הקיבוץ. חברי הכיתה ירו לעברו, מתוך הנחה, שהתבררה כנכונה, שבצידו השני יש עשרות מחבלים, ואלה נפגעו או נאלצו לנוס.
גם למיקומו של הקיבוץ היה חלק בעובדה שהקטל והנזק בו היו נמוכים יחסית ליישובים אחרים. כוחות רבים שהיו בדרכם למוקדי הלחימה בעוטף, כגון בארי או המסיבה, "נשאבו" לרעים בשעות הראשונות של המתקפה. מדובר בעיקר בשוטרים שסייעו בגבורה להדוף חדירות לקיבוץ מהציר ההיקפי. חלקם דרסו מחבלים עם כלי הרכב שלהם, התנגשו בטנדרים שלהם ובמקרה ספציפי אף השתמשו באחד מהם. אחרים פשוט הרימו קלאצ'ניקובים של מחבלים שנהרגו כדי להילחם איתם, בהיעדר כלי נשק ובנחיתות הגדולה מול התוקפים.
הפער בין המשטרה לצה"ל
אף כוח צבאי מהגדוד הגזרתי ומהאוגדה המרחבית לא הספיק להיכנס לקיבוץ רעים באותו יום. ראשוני החיילים שהגיעו ליישוב, סביב 9:30, היו בודדים מחטיבת גולני שדהרו לעוטף מבתיהם על דעת עצמם. מפקד היחידה הרב-ממדית דאז, אל"מ רועי לוי ז"ל, נשלח לאזור מסיבת הנובה, ונכנס גם הוא לקיבוץ כי הבחין באש ובירי ממנו. בשעה 11:41 הוא נטל את האחריות על מוקד הלחימה מהרבש"ץ.
בשלב זה, לקראת חצות היום, המחבלים כבר התבצרו בבתי תושבים, בעיקר בשכונת הצעירים. במשך שעות ארוכות, עד אמצע הלילה, הסתערו כוחות הרבמ"ד וסיירת מטכ"ל על מבנים אלו. באחת ההסתערויות נהרג אל"מ לוי מירי מטווח קצר. גם טנק שהגיע אחר הצהריים והפגיז בית עם מחבלים לא הועיל. טרקטור צבאי שהובא במיוחד החל לגלח את הממ"דים עם המחבלים.
אף מחבל חי לא נתפס בקיבוץ באותו יום. רוב הפולשים חוסלו, ומעטים שברחו חזרה לעזה, ונעצרו במהלך התמרון של צה"ל, התקשו לזכור בחקירתם אם נלחמו באותו היום בקיבוץ רעים, בצומת רעים או בבסיס רעים. אבל היה אחד ששרד זמנית: ב-10 באוקטובר חוסל מחבל שהסתתר שלושה ימים בשיחים של הקיבוץ, ויצא חמוש בסכין לעבר חיילי מילואים מבה"ד 1 שאבטחו את היישוב. בסך הכול חוסלו 49 מחבלים בקיבוץ רעים, 22 מהם בשכונת הצעירים.
"התחקיר חשף את פערי המוכנות הגדולים שהיו בצה"ל לעומת, למשל, המשטרה", הסבירו בצה"ל. "השוטרים שהיו ליד הקיבוץ בשעות הראשונות הגיבו והבינו מה מתרחש, ודיווחו מיד בקשר המשטרתי לכל המחוז הדרומי שהם חייבים סיוע. תגבורת הגיעה לקיבוץ מתחנות כמו רהט, בזמן שכוחות תגבור צה"ליים כלל לא היו מחוברים לשום תדר צבאי, בטח לא לקשר המשטרתי, על אף שהפער הזה היה קיים באירועי עבר גדולים. השוטרים ממש הצליחו להדוף על גדרות הקיבוץ את הגל השלישי, שהתברר כקטלני מאוד ביישובים אחרים".
פורסם לראשונה: 14:56, 10.04.25
