צה"ל לקח את הנשקים הארוכים של כיתת הכוננות, שנותרה לא כשירה ובלי יכולת להגן על המושב. המיקום של יכיני הביא לכך שכוחות רבים זרמו למקום, ואלו הצילו את המושב מטבח גדול עוד יותר - וחיסלו את המחבלים שהגיעו לא מצוידים.
בבוקר 7 באוקטובר יצאו שמונה מחבלים לא מצוידים יותר מדי למסע הרג במושב יכיני, שהסתיים כבר ב-10:45. ארבעה אזרחים, קצין צה"ל ולוחמת מג"ב נהרגו במושב, ו-11 בני אדם, בהם לוחם צה"ל וכבאי, נרצחו בכביש הסמוך אליו. כך עולה מתחקיר צה"ל שפורסם הבוקר (רביעי) על הקרב ביכיני, שנמצא סמוך לכביש 34, בין שדרות לנתיבות.
• לכל תחקירי 7 באוקטובר - לחצו כאן
את התחקיר ערך סגן-אלוף צפריר הר שושנים, וסיכם אותו מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן. את השתלשלות האירועים במושב חילקו בצה"ל לארבעה שלבים: תחילת ההתקפה; חדירה למרחב ותחילת מסע ההרג; מסע ההרג בכביש 34; והמשך המתקפה.
שלב א': 07:39-06:29
ב-06:38 החל גל החדירה הראשון של מחבלי חמאס בכמה נקודות בעוטף עזה. ב-07:05 החל הגל השני, שבו בין היתר חדרה חוליה של שמונה מחבלים מג'באליה על טנדר מאזור אנדרטת "חץ שחור". אותה חוליה, שבה לא היו מי שהוגדרו "מחבלי נוחבה" ואלו לא נשאו כלי נשק כבדים מלבד נשק אישי ורימונים, החלה בנסיעה צפונה.
אנשי החוליה הגיעו לתחנת הדלק שבקיבוץ גבים וניסו לפרוץ אליה ללא הצלחה, כשבתחנה עצמה הסתגרו 12 אזרחים שניצלו. לאחר זמן קצר החוליה המשיכה לקיבוץ גבים, ניהלה חילופי אש מחוץ לשער הכניסה שהיה סגור, פצעה את הרבש"ץ וקצין נוסף – ונסוגה לאחר כמה דקות.
המחבלים המשיכו לכיוון שדרות ובדרך רצחו שמונה בני אדם: יונתן זיינדמן, ליאם שרם ועילי ברעם, מבלים שנמלטו מהנובה; ד"ר מיכאל מורזחנוב, רופא בכלא "שקמה" שהיה בדרך למשמרת; לורטה אלקרה, ליו זהיגו וליו גי'אנה, שהיו עובדים זרים; ואת הכבאי, רס"ר רועי משה.
שלב ב': 08:45-07:39
ב-07:37 אילן, אילה ושני, שלושה מבלים שנמלטו מהנובה, הגיעו לשער של יכיני שהיה נעול, לכן הם נכנסו למיגונית הסמוכה. שתי דקות אחריהם הגיעה למקום חוליית המחבלים, שהבחינה באילן שכנראה יצא מהמיגונית כדי להביא מים מהרכב. הם לקחו אותו איתם לתוך המושב ובהמשך רצחו אותו בגלל שסירב לסייע להם כדובר שלהם.
המחבלים נכנסו למיגונית והוציאו ממנה את אילה, בת זוגו של אילן, ואת חברתה שני, שהחליטו בהמשך לנסות ולהימלט מהמחבל ששמר עליהן. הן רצו להסתתר מאחורי המכונית שעמדה סמוך לשער, והמחבל בתגובה פתח עליהן באש. שני נורתה בישבנה והשתיים נכנסו לבגאז'. אילה סיפרה בעבר ל-ynet: "לפני דקה רעדתי במיגונית ופתאום אני דופקת לו ספרינט. הסתובבתי, עשיתי לו תנועה של 'לך קיבינימט' והפניתי לו את הגב". מיד לאחר מכן הגיע למקום כוח מג"ב, שהעיד ששמע את הצרחות של השתיים, הדף את המחבלים, והן ניצלו.
הירי על שני ואילה: התיעוד ממצלמת האבטחה של מושב יכיני
חוליית המחבלים נכנסה למושב, התפצלה לשניים והחלה במסע הרג. קבוצה אחת, שבה היו חמישה מחבלים, רצחה את אילן ולאחר מכן שניים מתושבי המושב - יזהר חג'בי ואליצור חג'בי.
כבר בשעות הבוקר, כוח מג"ב וכוחות נוספים נכנסו למושב בעקבות המחבלים. ב-07:49 כוח סיירת מטכ"ל, שבכלל היה בדרכו למקום אחר, נכנס ליכיני שלא סמוך לגדר כדי להתארגן, הבין שמתרחשת לחימה והצטרף.
ב-07:54 נהרג רב-סרן פלג סאלם, קצין לוגיסטיקה שמתגורר ביישוב ויצא להילחם באקדח. ב-08:01 קבוצת המחבלים הגיעה סמוך לביתו של הרבש"ץ, שהיה בחופשה בתאילנד, ירתה וזרקה רימונים. יהונתן חג'בי, אחיינו של הרבש"ץ שהיה במרפסת, נפצע אנושות ומת לאחר שלוש שעות בגלל שלא הגיעו לטפל בו. ב-08:04 חמשת המחבלים נמלטו מהיישוב דרך השדות וחזרו לכביש 34.
שלב ג': 08:30-08:04
השלב השלישי, לפי החלוקה שעשה צה"ל בתחקיר, אירע במקביל לשלב השני. בזמן שקבוצה של שלושה מחבלים עדיין הייתה במושב, חמשת המחבלים שעזבו את המקום התמקמו במארב באמצע הכביש. בסביבות השעה 08:10 הם רצחו את שני אמין ואדם אלייב שברחו מהנובה.
ב-08:14 לוחם מגלן, סמל עמית גואטה, זיהה את המחבלים, התקרב אליהם כדי לפתוח באש – ונורה למוות. כוח מג"ב זיהה את המחבלים ופתח לעברם באש, אך אלה הצליחו להימלט ונסעו שוב לכיוון יכיני. סגן מפקד פלגה מהימ"מ ואזרח פתחו במרדף אחריהם, וקצין הימ"מ הסתער וחיסל שלושה מהמחבלים. השניים שנותרו ברחו לכיוון נתיבות – ושם נעצרו בחסימה משטרתית.
שלב ד': 09:30-08:45
כאמור, בזמן הלחימה עם המחבלים שנמלטו מהמושב, המשיכה להתנהל לחימה גם ביכיני מול שלושת המחבלים. סגן מפקד הפלגה מהימ"מ שחיסל את המחבלים בכביש הסמוך, הגיע ליישוב עם טייס מהיחידה האווירית של המשטרה שפגש בשער. שניהם חברו לכוח סיירת מטכ"ל וכוחות נוספים שזרמו למושב, בהם שלושה תושבים ממושב ניר משה הסמוך. הכוחות נלחמו יחד במחבלים שירו ממטע זיתים וממבנה יביל.
סמ"ש רווית חנה אסייג ז"לצילום: דוברות המשטרהב-09:25 הצליחו הכוחות והתושבים לזהות מחבל אחד ולפגוע בו, ובערך ב-09:50, לאחר יותר משעה שהם מנסים לאתר את מיקום המחבלים – הצליחו למצוא את השניים שהיו במטע הזיתים ולחסל אותם. ב-10:17 החלו הכוחות לסרוק את השטח, ובערך בשעה 10:40, לאחר כניסה של צמד לוחמים למבנה יביל, המחבל הראשון שנפצע והסתתר פתח באש והרג את לוחמת המג"ב, סמ"ש רווית חנה אסייג. לאחר מכן לוחמי ימ"מ פרצו למבנה וחיסלו אותו.
הסריקות במושב נמשכו, אך פינוי תושבים מסודר נערך רק ביום שלישי, 10 באוקטובר. בצה"ל מודים כי על אף האסון, יכיני "נהנה מעודף של לוחמים" ושהתוצאה הייתה יכולה להיות קשה יותר. כוחות רבים זרמו למושב בשל מיקומו ובגלל שהיו בדרכם למקומות אחרים – כמו שדרות הסמוכה, שגם אליה הגיעו כוחות רבים במקום לקיבוצים שנטבחו.
"נתונים מדויקים, בנקודה האסטרטגית"
רוב הכוחות במושב היו כוחות משטרה, בהם ימ"מ וזרוע "רותם" של מג"ב, שעליה פיקד סנ"צ עירן קלימי. בכיתת הכוננות של המושב היו 13 חברים, כולל הרבש"ץ, שהיה כאמור בתאילנד. מלבדו, לחברי כיתת הכוננות היו רק אקדחים אישיים ולא נשקים ארוכים, בגלל שצה"ל החליט לאסוף אותם ב-2018. מעבר לכך, בצבא אומרים שכיתת הכוננות לא הייתה כשירה, ושמלבד שניים מחבריה לא יצאה להילחם.
זכריה חג'בי, מי שהיה יו"ר ועד יכיני במשך 25 שנה ושנכדו שנרצח, שיתף: "לצערי הרב איבדתי את הנכד שלי יהונתן. אף פעם לא חשבנו שיחדרו מחבלים ליכיני אבל מסתבר שאנחנו בנקודה אסטרטגית על כביש 34. הרבש"ץ שלנו ביקש מהצבא שייתן לכיתת הכוננות נשק ארוך ושלא להסתפק בנשקים האישיים – לא נענינו בחיוב".
אחרי שנחשף לתחקיר, אמר חג'בי: "מתברר שהיו למחבלים נתונים מדויקים מאוד על המגורים של כל אחד מהפונקציונרים ביישוב. הם הגיעו למרכז היישוב וידעו משם לפנות ישירות לבית הפינתי של הרבש"ץ שהיה בחו"ל. הנכד שלי, יהונתן, זהה לו לחלוטין מבחינת מבנה הגוף. כשהוא היה במרפסת ולידו היו עוד שניים – הוציאו כדור אחד בודד וירו רק בו. הם חשבו שזה הוא".
חג'בי סיפר: "אני באופן אישי קיבלתי ביום שישי בערב (6 באוקטובר 23', רג"ש) שתי שיחות משג'אעיה מפועל שעבד אצלי 14 שנים. לא עניתי בגלל החג אבל אני חושב שהוא רצה להזהיר אותי לא להישאר בבית". הוא אמר כי לא ראה בתחקיר מסקנות חד-משמעיות לגבי איך מתגברים את ההגנה על היישוב. "העובדה היא שהתחושות במושב הן קשות מאוד. מרבית התושבים עדיין נמצאים בטראומה ועדיין נמשכת הלחימה שמקפיצה אותנו בלילות".
שלום יפרח, יו״ר הוועד הזמני, מסר: "לפי התחקיר התושבים נהגו בגבורה רבה. זה לא היה פשוט לשמוע אלוף אומר פעם אחר פעם 'נכשלנו'. שמענו תחקיר מקצועי עם הרבה מסקנות - אבל לא שמענו מה פרקטית נעשה כדי למנוע את הטבח הבא. הביאו עוד אפודים, ציוד וכלי נשק. אבל בתכלס צריך לאמן את כיתת הכוננות, לראות את הצרכים של המושב, מצלמות וחיבור למערכות מסביב - את זה פחות שמענו".
הוא הדגיש כי "חשוב להוסיף שהנושא של יכיני כמעט שלא נשמע בציבור. שישה נרצחים בתוך המושב ו-11 לידו. איך לא מדברים על זה? זה חשוב בשביל המורשת והזיכרון. ומעבר לזה חשוב לשבח את סא"ל צפריר הר שושנים, עורך התחקיר שעשה עבודה מקצועית מסודרת, והנגיש הכול. הוא הכיר את כל התושבים וכל בית והראה שאכפת לו".
