מחר (שישי) יחל סוף השבוע השני והאחרון של פסטיבל "טומורולנד" בבלגיה, ובישראל חוששים מניסיונות לעצור אזרחים ישראלים, אחרי שביום שני המשטרה המקומית עיכבה אזרח וחייל צה"ל בשל חשד ל"פשעי מלחמה בעזה". את התלונה נגד השניים, שהניפו באירוע הענק דגלי גבעתי, הגישה הקרן הפרו-פלסטינית הינד רג'אב" ש"צדה" ישראלים בחו"ל. על רקע החשש ממעצרים או עיכובים נוספים, גורמים בישראל הסבירו ל-ynet כיצד להימנע מ"הסתבכויות".
הגורמים המליצו לישראלים להצניע סממנים לנוכחותם בחו"ל ברשתות החברתיות, ולא לפרסם מיקומים בבלגיה או בפסטיבל עצמו, גם אם פרופיל החשבון סגור לחברים בלבד. "בעבר היו מקרים שאנשים קיבלו הצעות לחברות מבחורה נאה, אישרו אותן ולא ידעו שמאחורי הפרופיל עומדים גורמים אנטי ישראלים - כמו הקרן הזו שיש לה קשר עם חיזבאללה וארגונים אנטי ישראלים שתומכים במאבקים נגדנו", הסבירו הגורמים.
לדבריהם, אם הצמיד של הפסטיבל שמשמש לזיהוי לא עובד - כדאי ליצור קשר באופן מיידי עם משרד החוץ. הסיבה: הצמיד זו הדרך של הפסטיבל להרים דגל אדום לגבי אורחים שעולה לגביהם חשד, כך שאם הצמיד לא עובד - ייתכן שהוגשה נגד המבלה תלונה.
"אם חלילה עוכבתם לתשאול ואתם נשאלים על השירות הצבאי שלכם, בשום פנים ואופן לא לענות - ולבקש לדבר עם הקונסול הישראלי, או לפנות מיד לחדר מצב של משרד החוץ במספר 02-5303155", הוסיפו הגורמים. שגרירות ישראל בבלגיה ומשרד החוץ תגברו את הנוכחות במדינה בשל חשש להישנות מקרים כמו אלה של שני הישראלים בתחילת השבוע, והגורמים המליצו "להצניע זהות ישראלית ולהימנע מהצגה של דגלים של יחידות צבאיות, למשל גבעתי וגולני".
עוד ציינו הגורמים כי מומלץ לעבור על אזהרת המסע של המל"ל בנוגע לבלגיה, שעומדת על רמה 2 ועודכנה בחודש שעבר. בעקבות המלחמה ברצועת עזה, הדגישו הגורמים, יש עלייה משמעותית בעוינות כלפי ישראלים ויהודים ברחבי העולם, שכוללת מחאות, הסתה ולא מעט תקריות אנטישמיות. כמו כן, אמרו, נרשמה עלייה במוטיבציה של גורמי טרור לפגוע בישראלים או ביהודים ברחבי העולם.
אזהרת המסע לבלגיה ממליצה להימנע מהחצנת סממנים ישראלים, לא לחשוף מוצא וזהות בפני בני אדם לא מוכרים; להימנע מהשתתפות באירועים רבי משתתפים שאינם מאובטחים על ידי הרשויות המקומיות; להימנע מיצירת קשר עם זרים שאינם מוכרים לכם (לא מתייחס לנותני שירותים, אלא לגורמים שאינם קשורים ישירות לביקור או לשהייה ביעד); לא לפרסם את פרטי הנסיעה ברשתות החברתיות,כמו גם תמונות ופרטי ביקור בזמן אמת; להתרחק מהפגנות וממחאות; לשמור על ערנות בעת שהייה ביעד; ולשים לב למתרחש בסביבה.
כמו כן, מוצע שלא לקיים שיח אודות שירות במערכות הביטחון של ישראל עם גורמים שאינם מוכרים; להצניע, לחסום, או להסיר תכנים המעידים על שירות במערכות הביטחון - לרבות צה"ל - מחשבונות ברשתות החברתיות; לעדכן את המשטרה המקומית על כל איום על הביטחון האישי; לצמצם למינימום את התיעוד והמסמכים שאיתם נוסעים ליעד (למשל, לא לקחת תעודות של מקום העבודה או רישיון נהיגה אם אין צורך): למסור את פרטי הטיול או הביקור - לרבות מסלול, מקומות שהייה, טיסות ודרכי יצירת קשר - לקרוב משפחה בארץ, רצוי מקרבה ראשונה.
בנוסף, מומלץ לברר מה הם מספרי הטלפון של שירותי החירום ביעד שבו מבקרים, וכן את אלה של הנציגות הישראלית אם ישנה, ולהימנע ממסירת פרטים אישיים שלא לצורך. בכל הנוגע לרשתות, במידה שמקבלים פנייה מגורם לא מוכר או מגורם שכן מוכר אבל לא סביר שיפנה אתכם ללינקים - מומלץ לבדוק את חשבון הרשת החברתית שממנו נעשתה הפנייה - ולבדוק את מידת האותנטיות שלו. זה יכול להיות פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, לינקדאין או אתר אינטרנט.
לא רק זאת, במקרה של קבלת פנייה מומלץ לתהות: האם כתובת המייל או הטלפון שממנה התקבלה ההודעה תואמת את מידע המופיע באינטרנט אודות שולח ההודעה? במקרה כזה כדאי לוודא שלא שונה אף לא פרט קטן מהמידע שמופיע באינטרנט, כולל סיומת מייל או שינוי אחת האותיות. כדאי גם לבדוק אם מספר הטלפון של הגורם שיצר קשר תואם את מספר המדינה שבה הוא שוהה לטענתו.
כמו כן, מומלץ להתעקש לקיים שיחת וידאו או שיחה קולית כדי לוודא את זהות הפונה במקרה הצורך, ולא מומלץ להעביר פרטים אישיים, למשל צילום דרכון או תעודת זהות, פרטי בני משפחה, כתובות, ומקום שהייה נוכחי - או למלא טפסים עם פרטים אישיים - עם גורמים שאינם מזוהים. בנוסף, אין לפתוח קבצים ותמונות ללא וידוא כי מדובר בפנייה אותנטית ואמינה, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם חברים או קולגות אודות אמינות הפנייה.
הקרן ש"צדה" ישראלים טוענת: השניים שעוכבו בבלגיה עברו להולנד
מוקדם יותר היום פרסמה הקרן הפרו-פלסטינית הינד רג'אב טענה שלפיה שני הישראלים שעוכבו בבלגיה בתחילת השבוע נמצאים כרגע באמסטרדם, בירת הולנד. "בשיתוף פעולה עם ארגון GLAN, הקרן הגישה תלונה פלילית דחופה לרשויות ההולנדיות בקריאה למעצרם המיידי", נמסר בהודעה מטעם הארגון האנטי ישראלי.
לטענת הקרן, השניים מואשמים ב"תקיפות ישירות על אזרחים ותשתיות אזרחיות בעזה; עינויים, מעצר בלתי חוקי ושימוש במגנים אנושיים; הרס מכוון של בתים, בתי חולים ואדמות חקלאיות; ויצירת תנאים מסכני חיים שמטרתם להשמיד את האוכלוסייה הפלסטינית באופן מלא או חלקי - מעשים המהווים רצח עם על פי המשפט הבינלאומי".
עוד נכתב כי אחד החשודים הוא "מפקד צבאי בעל אחריות מבצעית לפשעים אלה. נכון לעכשיו, לא ברור אם הם הורשו לעזוב את בלגיה באופן חוקי, או שהם נמלטים כעת מהצדק. משרד עורכי דין הולנדי הגיש תלונה משפטית דחופה לשירות התביעה הציבורית ההולנדית, בקריאה לאתר את החשודים ולעצור אותם באופן מיידי, וכן לפתוח נגדם בהליכים פליליים במסגרת סמכות השיפוט האוניברסלית ההולנדית, או לחילופין להסגירם למדינה מוסמכת לצורך העמדתם לדין.
"על פי אמנת רצח העם, אמנות ז'נבה, חוקת רומא והחוק הלאומי ההולנדי, להולנד יש חובה משפטית מחייבת לפעול. מתן אפשרות לאנשים אלה לעבור בחופשיות יהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ותעניק חסינות למבצעי הזוועה ההמונית. הרשויות ההולנדיות נושאות כעת באחריות משפטית ומוסרית ישירה".
