זוהראן ממדאני השלים הלילה (בין שלישי לרביעי) את העלייה המטאורית שלו מדמות אנונימית כמעט בפוליטיקה המקומית של ניו יורק לראש העיר הגדולה ביותר בארה"ב – מעמד שיעניק לו במה ציבורית ענקית לקדם את האג'נדה הסוציאליסטית והאנטי-ישראלית שלו, לא רק בניו יורק עצמה אלא ברחבי אמריקה, תוך העמקת השינוי שמתחולל במפלגה הדמוקרטית וחיזוק הפלג הקיצוני בה.
12 צפייה בגלריה
ממדאני עם רעייתו ראמה דוואג'י בנאום הניצחון הבוקר. 33% מיהודי ניו יורק נתנו לו את קולם
(צילום: REUTERS/Jeenah Moon)
נאום הניצחון של ממדאני: "טראמפ - תגביר את הווליום!"
(צילום: רויטרס)
ניצחונו של ממדאני, שהביס את יריבו אנדרו קואומו בפער גדול מהמצופה עם יותר ממיליון קולות – נתון שאף מועמד בניו יורק לא השיג מאז 1969 – התאפשר אחרי שסחף אחריו המוני צעירים תחת הבטחות פופוליסטיות לספק להם אוטובוסים "מהירים בחינם", מעונות יום בחינם, רשתות מזון מטעם העירייה עם מחיר מפוקח והקפאת גובה שכר הדירה להמוני צעירים – הבטחות שפרשנים פוליטיים מטילים ספק ביכולתו לממש אותן, לפחות לא במהירות או בהיקף מלא.
העובדה שממדאני, המוסלמי הראשון אי-פעם בראשות העיר ניו יורק, הוא גם אנטי-ישראלי שמסרב להכיר בישראל כמדינה יהודית וקורא לחרם עליה – לא מנעה גם מיהודים, ואף ישראלים רבים שחיים בניו יורק, לתמוך בו. לפי סקר CNN שפורסם הבוקר אחרי ההצבעה, ממדאני קיבל כ-33% מקולות היהודים בעיר שבה הקהילה הגדולה ביותר בתפוצות, בעוד יריבו קואומו, שהדגיש כל העת את סכנת האנטישמיות, זכה ב-63% מקולות היהודים.
אנטישמיות? "תפקיד זניח בבחירות"
ממדאני מכחיש את טענות מתנגדיו ולפיהן הוא אנטישמי בעצמו, או שתרם לליבוי הזינוק במתקפות האנטישמיות בניו יורק במהלך המלחמה בעזה – בעקבות ההפגנות האנטי-ישראליות שאירעו בעיר ושבהן הוא עצמו השתתף – ובנאום הניצחון שלו הבוקר הבטיח להילחם ב"נגע האנטישמיות". לצד זאת הדגיש את החשיבות של הענקת כוח פוליטי גם למוסלמים כמוהו: "נבנה עיר שבה יותר ממיליון מוסלמים יודעים שהם שייכים, לא רק בחמשת הרבעים של העיר הזו, אלא גם במסדרונות הכוח".
12 צפייה בגלריה
תומכי ממדאני חוגגים. סחף אחריו את הצעירים בהבטחות למאבק ביוקר המחיה
(צילום: REUTERS/Shannon Stapleton)
12 צפייה בגלריה
ממדאני מתחבק עם תומכיו, הבוקר
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הלילה, עוד לפני שהוכרז על ניצחונו הצפוי, כבר היה ברור שהקהילה הישראלית-מקומית מתפצלת לשניים: מי שיצא לרחוב ומי שנשאר בבית. באסטוריה, שכונת מגוריו של ממדאני, עמדו עשרות אנשים על המדרכות מחוץ לבית קפה מקומי, חלקם עם כוסות קפה חד-פעמיות, וחלקם עם בירה אסורה לשתייה בציבור על פי חוק עירוני. מסכי טלוויזיה מאולתרים נתלו על קירות המבנה, וברקע מוזיקה ערבית שבקעה מרמקול קטן שמישהו הביא מהבית. כשהקריינים הכריזו שהבחירות הוכרעו, האנשים בקהל נשענו קדימה רגע, כאילו מבקשים לוודא ששמעו נכון. ואז נשמעה מחיאת כף אחת. ואחריה עוד אחת. לא צעקות, לא חגיגות, פשוט נשיפה של הקלה. כמה חיבוקים בין זרים. תחושה של "זה באמת קרה".
אחת החוגגות, רוני זהבי (26), ישראלית שהתנדבה במטה ממדאני, אומרת שלא הופתעה. "יוקר המחיה פה בלתי אפשרי, ממדאני הוא המועמד היחיד שמבין את זה. הוא אמר שמ-1 בינואר זאת עיר חדשה, עיר שמשרתת את כל התושבים שלה, יהודים או מוסלמים. שבה אדם מוסלמי יכול לרוץ לראשות העיר ולנצח כי התושבים רואים שהוא מייצג אותם יותר מאשר את המיליארדרים". רועי, תומך נוסף, אמר שממדאני "העביר מסר פשוט, וזה עבד. הוא דיבר על מה שכואב. על שכר דירה מעל 4,000 דולר לדירת חדר. על סאבוויי שנראה כאילו ננטש על ידי העירייה. על התחושה שאין דרך לחיות כאן אם אתה לא עשיר מאוד או מתפשר מאוד. אנשים כאן לא חיפשו הצהרות. הם חיפשו מישהו שיראה אותם. לא שינופפו להם מלמעלה. זה הכול".
שי ווזנר (49), פסנתרן ישראלי ומורה בבית הספר לאומנויות ג'וליארד, הצביע לממדאני כבר בבוקר הראשון של ההצבעה המוקדמת. בעיניו התוצאה משקפת דינמיקה עמוקה יותר מעמדות על ישראל. "ממדאני מייצג בעיקר את הזעם כלפי טראמפ שמתייחס לשלטון החוק כמו המלצה בלבד, וזה דבר שבטח יישמע מוכר להרבה ישראלים. תחושת השפלה לפעמים הופכת לצונאמי פוליטי. כך נבחר טראמפ עצמו, ומאז הוא משקיע לא מעט אנרגיות בלהשפיל את הדמוקרטים. התוצאות הלילה הן אותו צונאמי. לדעות האנטי-ישראליות יש תפקיד קטן מאוד בניצחון של ממדאני ולאנטישמיות תפקיד זניח עד לא קיים. הבחירות הן לעירייה והביקורת על ישראל היא רובה ככולה קשורה בכך שהמון אנשים, ביניהם הרבה יהודים, מאמינים שנתניהו העמיד את האינטרסים שלו מעל האינטרסים של ישראל וארה"ב והאריך את המלחמה בלי שום סיבה אחרת".
אבל המרחק הגיאוגרפי בין אסטוריה לבין האפר ווסט סייד היה הלילה גדול יותר מהמרחק הפיזי. מיכל זוסמן, שפעלה בחודשיים האחרונים בארגון טלפונים ובשיחות שכנוע למען קואומו, חזרה מטקס יום הזיכרון המקומי ליצחק רבין עם תחושות קשות כפליים. תוצאות הבחירות, היא אומרת, הן "מכה קשה מאוד, לא רק לקהילה הישראלית אלא לכל מי שדואג לעתידה של העיר. עד הרגע האחרון קיווינו למהפך, קיווינו שהתחזיות יתבדו. בשבועות האחרונים הפעלנו את כל האנרגיות שלנו – טלפונים, הודעות, קבוצות וואטסאפ, שיחות עם אנשים שמעולם לא הצביעו – כדי לשכנע כל מי שאנחנו יכולים להצביע לקואומו. אבל שיעור ההצבעה ההיסטורי עבד לשני הצדדים, ולצערנו, לצד השני זה עבד טוב יותר".
זוסמן דואגת מכך "שמי שנבחר לנהל עיר של 9 מיליון תושבים, עם תקציב של 116 מיליארד דולר, הוא אדם שמעולם לא ניהל כלום מלבד ארגון סטודנטים למען פלסטין. אין לו שום רקע ניהולי, כלכלי או ציבורי אמיתי. חלק גדול מהמצע שלו הוא פופוליסטי, סוציאליסטי, מנותק מהמציאות, והוא רק יגרום נזק לעיר אם ינסה ליישם אותו. ממדאני נבחר לנהל את העיר הכי יהודית בעולם מחוץ לישראל, וכואב לחשוב כמה יהודים וישראלים הצביעו לו. זה פשוט שובר לב. האיש הזה אמר בפומבי שהוא שוקל לבטל את הגדרת האנטישמיות (של ה-IHRA – ד"א) בבתי הספר הציבוריים – החלטה שיכולה להשפיע ישירות על הילדים שלנו. הוא גם הכריז שיבחן מחדש את שיתוף הפעולה בין העיר לבין הקמפוס של קורנל והטכניון. הוא השתתף בהפגנות שקראו ל'אינתיפאדה גלובלית', לא גינה את חמאס אחרי ה-7 באוקטובר ועודד חרמות על ישראל. אלה לא דיבורים תאורטיים – זה ראש העיר שלנו הבוקר".
שמרו לי מקום במיאמי
למרות זאת, היא מדגישה כי אף אחד לא הולך לשום מקום: "אנחנו קהילה חזקה ומאוחדת. עברנו תקופות קשות יותר ונעבור גם את זה. יש לנו גם מנהיגים שתומכים בישראל, כמו מארק לוין שנבחר למבקר העייריה. אנחנו לא ניעלם, לא נשתוק, ולא נפחד. נהיה גאים, זקופים, ונשמור על הקול הישראלי-יהודי בעיר הזו. בעזרת חברים במקומות הנכונים ואוהבי ישראל אמיתיים - נעבור את ארבע השנים האלה חזקים יותר".
קבוצות הוואטסאפ הישראליות בעיר רעשו כשנודעו התוצאות הסופיות: "יום עצוב", "שמרו לי מקום במיאמי" ו"מחלק טלאים צהובים למי שרוצה". זה לא היה רק הומור שחור. זו הייתה תחושת זרות, כאילו העיר כבר לא בידיהם. "זה לא רק הפסד פוליטי. זה פחד. פשוט פחד, וזה הרחוב שאנחנו צועדים בו", אמר גיא, דוקטורנט באוניברסיטת קולומביה שארגן מפגש צפייה בסלון דירתו השכורה בהארלם. הם ישבו סביב קערת חטיפים על השולחן, ולא נגעו בה כל הלילה.
בארגוני הגג-היהודיים ניסו להרגיע את הרוחות ולשדר עוצמה. הליגה נגד השמצה והקואליציה היהודית הרפובליקנית פרסמו הודעות שניות אחרי שפורסמו התוצאות. הרפובליקנים היהודים טענו כי "זהו יום אפל לעיר ניו יורק" והאשימו את הנהגת המפלגה הדמוקרטית ב"מסירת העיר לידי שוליים רדיקליים. תוצאות הבחירות הן נקודת מבחן לאומית. ב-2026 וב-2028 יבקשו הבוחרים דין וחשבון". הליגה נגד השמצה מסרה: "ניגש לארבע השנים הקרובות בנחישות. אנו מצפים שראש העיר של העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם יעמוד באופן חד-משמעי נגד אנטישמיות על כל צורותיה, ויבטיח את ביטחונם של כל יהודי ניו יורק".
הקרב הצפוי מול טראמפ: "אני מוסלמי סוציאליסט – ולא מתנצל!"
לאחר מכן הגיעה ההצהרה המשותפת של הפדרציה היהודית של ניו יורק, הוועד היהודי-אמריקאי (JCRC), ארגון AJC, סניף הליגה נגד השמצה של ניו יורק-ניו ג'רזי ובית הדין הרבני של העיר. "קהילתנו לא יכולה להתעלם מהעובדה שראש העיר הנבחר מחזיק בעמדות מהותיות שסותרות את אמונותיה וערכיה היסודיים", נכתב שם. יחד עם זאת הודגש כי הגופים ימשיכו לעבוד מול העירייה, כל עוד תישמר זכותם של יהודים לחיים פתוחים ובטוחים בעיר.
12 צפייה בגלריה
קואומו משתיק קריאות בוז לממדאני בנאום ההפסד שלו הבוקר
(צילום: REUTERS/Brendan McDermid)
עד כה נספרו בבחירות בניו יורק 90.5% מהקולות, וממדאני הדמוקרטי מנצח עם רוב של 50.4%, או 1,036,051 קולות. יריבו קואומו שרץ כעצמאי מקבל 41.6% (854,995) והמועמד הרפובליקני קרטיס סליווה זכה רק ל-7.1% (146,137). בסך הכול השתתפו בבחירות יותר מ-2 מיליון ניו יורקרים, נתון כפול מזה של הבחירות הקודמות ב-2021 – שלא נראה כבר 56 שנה. ממדאני יושבע לתפקיד ב-1 בינואר, ויהפוך כאמור לראש העיר המוסלמי הראשון של ניו יורק, ובגיל 34 בלבד גם לצעיר ביותר בה זה יותר מ-100 שנה.
ממדאני נולד באוגנדה להורים הודים-מוסלמים, ועבר עמם לארה"ב בגיל 7. אביו הוא פרופ' מחמוד ממדאני, חוקר בתחום הקולוניאליזם באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, ואמו היא הקולנוענית עטורת הפרסים מירה נאיר. שני הוריו ידועים בעמדותיהם האנטי-ישראליות החריפות, וממדאני העיד כי הושפע רבות מהוריו ומהשיח הפוליטי בבית. כבר כשהיה סטודנט הקים את סניף "סטודנטים למען צדק בפלסטין", בקמפוס של בודואין קולג'.
לפני כניסתו לפוליטיקה ניסה את מזלו כראפר בשם Mr. Cardamom (על שם התבלין האהוב עליו, הל), עבד כמדריך נוער בסיכון והתמחה על סטים של סרטיה של אמו. לאזרח אמריקני הפך רק ב-2018, ושנתיים אחר כך נבחר לאסיפה המדינתית של ניו יורק (הקונגרס המקומי) מטעם קווינס, והפך במהרה לאחד המחוקקים הבולטים שם מטעם השמאל הפרוגרסיבי – אך נותר דמות אנונימית לחלוטין בזירה הלאומית בארה"ב. הוא נשוי לראמה דוואג'י, בת למהגרים סורים ואמנית אנטי-ישראלית.
12 צפייה בגלריה
טראמפ מאיים לשלול תקציבים, ממדאני אתגר אותו: "תגביר את הווליום!"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Kylie Cooper, AP Photo/Alex Brandon)
12 צפייה בגלריה
שער ה"ניו יורק פוסט" השמרני אחרי ניצחון ממדאני, שבו תואר כקומוניסט עם הכותרת: "התפוח האדום"
(צילום: NEW YORK POST)
את הפריימריז הדמוקרטיים במרוץ לראשות ניו יורק הוא החל כאנדרדוג מוחלט - אולם סיים אותם ביוני האחרון בניצחון סוחף על מושל ניו יורק לשעבר קואומו. הניצחון שלו הדהים את הממסד הדמוקרטי הישן, במיוחד בשל העובדה שהעז להגדיר עצמו בפומבי כסוציאליסט, ובכך קרא תיגר על טאבו ארוך שנים בפוליטיקה האמריקנית. קואומו המשיך להתמודד בעקבות ההפסד הפנים-מפלגתי כעצמאי, וכעת הפסיד לממדאני פעם נוספת במרוץ המכריע. בנאום ההפסד שנשא לפנות בוקר הוא איחל הצלחה לממדאני, אבל הזהיר: "תושבי העיר לא יסבלו שום התנהגות שתלבה את להבות האנטישמיות". כשתומכיו השמיעו קריאות בוז למשמע שמו של ממדאני, קואומו השתיק אותם: "לא, זה לא בסדר. הלילה הזה הוא שלהם".
בנאום הניצחון שלו הבטיח מצדו ממדאני לממש את חזונו הסוציאליסטי ולהיאבק באנטישמיות - וגם בנשיא דונלד טראמפ, שאיים לשלול תקציבים פדרליים מניו יורק אם תבחר במי שהוא מתאר כ"קומוניסט". ממדאני אמר בנאומו: "אם יש מי שיכול להראות לאומה שנבגדה בידי דונלד טראמפ כיצד להביס אותו, זו העיר שהביאה לעלייתו. ברגע הזה של אפלה פוליטית, ניו יורק תהיה האור. ואם יש דרך להרתיע עריץ, היא בפירוק אותן נסיבות שאפשרו לו לצבור כוח. זו לא רק הדרך שתעצור את טראמפ, זו הדרך שתעצור גם את הבא בתור. אז דונלד טראמפ, מכיוון שאני יודע שאתה צופה – יש לי ארבע מילים בשבילך: תגביר את הווליום!".
ממדאני טען כי ניצחונו מהווה הוכחה שהדמוקרטים יכולים להביס את יריביהם הרפובליקנים - ובראשם את טראמפ – וקרא לעמיתיו במפלגה להפסיק לחשוש מקידום עמדות פרוגרסיביות. "המוסכמה הקיימת תאמר לכם שאני רחוק מאוד מלהיות המועמד המושלם: אני צעיר, למרות כל מאמציי להתבגר. אני מוסלמי. אני דמוקרט סוציאליסטי. ו'חמור מכול' – אני מסרב להתנצל על אף אחד מהדברים הללו!", אמר. ממדאני בירך בערבית את תומכיו: "אנא מנקום ואלייקום" ("אני מתוככם, ולמענכם"). את רעייתו ראמה כינה "חייאתי".
