מתיחות בין אוקראינה לישראל, על רקע הגעת ספינה עם תבואה אוקראינית גנובה - לנמל חיפה. הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי איים בצהריים (שלישי) להטיל סנקציות על המעורבים בשינוע ועל אלה שמרוויחים מכך בישראל. "אנו מצפים שהרשויות הישראליות יכבדו את אוקראינה ולא ינקטו בצעדים המחלישים את היחסים הדו-צדדיים", כתב בין השאר. האיום של זלנסקי בא אחרי חילופי האשמות פומביים בין שרי החוץ של שתי המדינות סביב הטענות להגעת ספינות הנושאות תבואה אוקראינית גנובה לנמל חיפה.
אחרי זלנסקי, גם באיחוד האירופי מאיימים בסנקציות. גורם בנציבות האיחוד אמר לאתר "יורוניוז" כי "האיחוד האירופי מודע לדיווחים על ספינת רפאים רוסית שנושאת חיטה אוקראינית, וניתן לה אישור לפרוק את מטענה בחיפה - למרות הקשר בין אוקראינה לישראל בנושא. אנחנו מגנים את כל הפעולות שמסייעות לרוסיה לממן את מלחמתה הבלתי חוקית ושוחחנו עם משרד החוץ הישראלי בנושא".
החרפת האיומים הגיעה על רקע המאבק המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, שבמסגרתו מאשימה קייב את מוסקבה בביזה שיטתית של משאבי חקלאות מאז פרוץ הפלישה הרוסית לאוקראינה. לטענת אוקראינה, תבואה שנלקחה משטחים כבושים מוצאת את דרכה לשווקים בינלאומיים דרך מדינות צד שלישי.
בפוסט שפרסם זלנסקי, אחרי חילופי ההאשמות הפומביות בין השרים, הוא כתב: "בכל המדינות הנורמליות, רכישת סחורה גנובה היא מעשה הנושא אחריות פלילית. הדבר חל גם על התבואה הגנובה על ידי רוסיה. ספינה נוספת עם תבואה כזו הגיעה לנמל ישראלי ומתכוננת לפריקה. זה לא, ולא יכול להיות עסק טהור. הרשויות הישראליות לא יכולות להתעלם מאילו ספינות מגיעות לנמלים שלהן, ועם איזה מטען". זלנסקי אמר כי עסקאות כאלה, של רכישת סחורה מהשטחים האוקראיניים הכבושים בידי רוסיה, "מפרות את החוק של ישראל עצמה". הוא ציין כי אוקראינה נקטה כל צעד אפשרי, "אבל ספינה נוספת לא נעצרה".
"על בסיס מידע מאת שירותי המודיעין שלנו, אוקראינה מכינה חבילת סנקציות מתאימה, שתכלול הן את אלה המובילים ישירות את התבואה הזו - והן את אותם יחידים וגופים המנסים להרוויח", הבהיר. "אנחנו נתאם גם עם שותפינו האירופיים כדי להבטיח שהאנשים הרלוונטיים ייכללו במשטרי הסנקציות האירופיים. אוקראינה סומכת על יחסי שותפות וכבוד הדדי עם כל מדינה".
השגריר בקייב כבר זומן
שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה תקף בחריפות את התנהלותה של ישראל, והזהיר כי קבלת משלוחי תבואה שמקורם לכאורה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה עלולה לפגוע ביחסים בין המדינות. לדבריו, "הסחר הבלתי חוקי של רוסיה בתבואה אוקראינית גנובה לא צריך לערער את היחסים הידידותיים בין המדינות", אמר, והוסיף כי קשה להבין את "היעדר התגובה המתאימה מצד ישראל" לפניות קודמות של קייב בנושא.
סיביהה ציין כי ספינה שלטענת אוקראינה נושאת תבואה גנובה, הגיעה לאחרונה לנמל חיפה, והבהיר כי ארצו מזהירה שוב את ישראל מפני קבלת המטען. כחלק מהמהלך הדיפלומטי, הודיע כי משרד החוץ האוקראיני זימן את שגריר ישראל בקייב לשיחת נזיפה רשמית והעברת מחאה.
מנגד, שר החוץ גדעון סער דחה את הטענות והביע מורת רוח מהאופן שבו בחרה אוקראינה להעלות את הסוגייה. "יחסים דיפלומטיים, במיוחד בין מדינות ידידותיות, אינם מתנהלים בטוויטר או בתקשורת", אמר סער, כשהוא מתייחס לתחקיר "הארץ" שנערך בנושא. עוד הדגיש סער כי "טענות אינן ראיות".
במסיבת עיתונאים שקיים עם שר החוץ של סרביה התייחס סער בהרחבה לטענות האוקראיניות ואמר: "אנו דוחים את דיפלומטיית הטוויטר הזאת ועכשיו לעובדות: מנכ"ל משרד החוץ דיבר מוקדם יותר עם רשויות המס בישראל שהחלו בבחינת הנושא. כשאתה בוחן משהו תבדוק את העובדות. האוניה לא נכנסה לנמל ולא הציגה המסמכים שלה. אי אפשר לוודא טענות אוקראינה על זיוף שטר המטען. עד לרגע זה ממשלת אוקראינה לא סיפקה בקשה לסיוע משפטי. היא רק סיפקה ציוצים. זה נדרש כשהטענות על ביצוע עבירות פליליות בחו"ל.
"ממשלת אוקראינה לא סיפקה הוכחות לטענותיה. ישראל מדינה שמצייתת לשלטון החוק והרשויות בישראל פועלות בהתאם לחוק. דיאלוג משפטי צריך להיות מבוסס על ראיות. אנו דוחים דיפלומטיית טוויטר ולא נושפע ממנה. אנו אומרים שוב לחברנו האוקראינים: אם יש להם הוכחות לגניבה תציגו אותם בצינורות הראויים. זה קצת מפתיע כשזה מגיע ממדינה שאנו תמכנו בה בפורומים בין לאומיים, תמכנו בכל כך הרבה דרכים כולל סיוע הומניטרי בכל כך הרבה דרכים, רק בחורף האחרון שלחנו גנרטורים. אבל אלה החיים. נדבוק בעקרונות שלנו".
לפי נתוני מעקב של הפרויקט האוקראיני "מירוטבוריץ", לנמל חיפה הגיעה ב-12 באפריל אוניית מטען רוסית בשם "אבינסק". על סיפונה היו 43,765 טונות של חיטה משטחים אוקראיניים כבושים. לטענת החוקרת האוקראינית מהפרויקט, יקטרינה יארסקו, האוניה הגיעה מקרץ' שבקרים הכבושה על ידי רוסיה. היא יצאה משם ב-17 במרץ עם מטען דגן, ומ-23 במרץ המתינה במעגן החיצוני. ב-12 באפריל התקבלה לפריקה.
לפי הערכות המודיעין האוקראיני, בשנת 2025 ייצאה רוסיה מעל 2 מיליון טונות דגן משטחים כבושים זמנית, בשווי של כ-400 מיליון דולר. הרוכשים היו מדינות באפריקה, במזרח התיכון ובאסיה.
לטענת האוקראינים, הרוסים ממשיכים להוציא "דגן גנוב" בהיקפים גדולים. כך, ב-13 במרץ הגיעה ללטקיה שבסוריה אוניית המטען עם 27,500 טונות חיטה משדות אוקראיניים כבושים. אונייה נוספת, ZAID, עם 35 אלף טונות חיטה, עושה כעת את דרכה לטורקיה. קודם לכן היא עגנה באלכסנדריה, אך מצרים סירבה לקבל את הדגן.
אחד הקונים המרכזיים של דגן מהשטחים הכבושים היא איראן. רוסיה והרפובליקה האסלאמית הקימו מסלול סחר הדדי דרך הים הכספי. בתמורה לדגן, טהרן סיפקה למוסקבה נשק למלחמה באוקראינה.
הפעם הראשונה שבה דווח על כך שדגן אוקראיני גנוב הגיע לישראל הייתה בספטמבר 2024. בפרשה היה מעורב איש עסקים מחצי האי קרים עם קשרים בישראל. לאחר צעדים דיפלומטיים מצד אוקראינה, ירושלים הפסיקה את הרכישות. עם זאת, אז הדגן נפרק, עורבב עם מטענים אחרים והוסווה. מקרה ובו חיטה אוקראינית מגיעה ישירות ובאופן גלוי מקרים לישראל מתרחש לראשונה.
