הסרט הישראלי-פלסטיני "אין ארץ אחרת" זכה הלילה (בין ראשון לשני) בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. מאחורי הסרט שעורר סערה עומד סיפור של קבוצת כפרים פלסטיניים קטנים, בלתי-מוכרים, בדרום הר חברון - שתושביה נאבקים באיומי פינוי מתמשכים בשל היותם בתוך שטח של צה"ל. הסרט, שצולם מנקודת מבטם של התושבים, מתעד את הריסת הבתים, חסימת צירי התנועה והעימותים עם מתנחלים וכוחות הביטחון, ומציג את מאבקם.
הטריילר לסרט "אין ארץ אחרת"
מסאפר יטא - קבוצת הכפרים שנמצאת במוקד הסרט - היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בלתי-מוכרים בדרום הר חברון, השוכנים בשטח C שבשליטה ישראלית מלאה. מרבית הכפרים נמצאים בתוך שטח אש של צה"ל, מה שהוביל לאורך שנים להליכי פינוי מתמשכים. בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2022, ישראל פועלת לפינוי התושבים הפלסטינים, הריסת בתים וחסימת צירי תנועה, אך לחץ בינלאומי מונע את יישום המהלך – בדומה למקרה של חאן אל-אחמר ליד מעלה אדומים.
מסאפר יטא זוכה להתעניינות בינלאומית גוברת, ועשרות פעילי שלום מבקרים את קבוצת הכפרים כמעט מדי יום. כעת, עם הגעת הסרט "אין ארץ אחרת" לטקס הפרסים המוענקים על-ידי האקדמיה האמריקנית לקולנוע, הסיפור של המקום מקבל תהודה עולמית רחבה. במאי הסרט באסל אדרה, יליד מסאפר יטא, נאבק מאז ילדותו נגד העקירה הכפויה של משפחתו על-ידי צה"ל. הסרט מציג את הנרטיב הפלסטיני שלפיו ישראל שוללת ממשפחות פלסטיניות את זכותן לחיות על האדמה שבה נולדו.
באמצעות תיעוד אישי במצלמה ובטלפון, הסרט מציג את הריסת הבתים, פינוי התושבים, חיתוך צינורות המים, החרמת גנרטורים והרס בית הספר שהוקם על-ידי המקומיים. הוא כולל גם תיעוד של תקיפות מתנחלים, צרחות ועימותים פיזיים, לצד תיעודים של ניסיונות התושבים לשקם את בתיהם באישון לילה. על רקע המלחמה בעזה שהעלתה שוב את הנרטיב הפלסטיני לבמות החשובות בעולם, הסרט זכה לביקורות חיוביות.
טארק חת'לין, פעיל חברתי במאבק על מסאפר יטא, אמר כי תושבי המקום נרגשים לראות "עד כמה הסרט עוד יצליח". "הוא מספר את הסיפור שלנו - הסיפור שישראל לא רוצה לשמוע", אמר. לדבריו, התושבים משלמים מחיר כבד על המאבק שלהם, ללא כל גורם שתומך בהם. "נעשה לנו עוול אנושי, ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר, אנחנו משלמים מחיר כבד מנשוא על משהו שלא עשינו", הוסיף.
חת'לין ציין כי הצלחת הסרט עשויה לתרום להבאת קולם של תושבי מסאפר יטא לעולם הרחב, ואולי אף לסייע בפתרון המצוקה שלהם מול ישראל.
תיעוד: הצתת הרכבים - והריסות הבתים בכפרים
מאבק על הבית, או "קמפיין"?
מבחינת המתנחלים, אנשי הר חברון - מדובר באירוע, קמפיין של ממש לדבריהם, שתכליתו לטרפד את יישום פסק הדין של בגץ שהתיר לצה"ל לפנות את הפלסטינים משטח אש 918 שבהר חברון - על מנת לשוב ולהתאמן בשטח. נזכיר כי במאי 2022 ניתן פסק הדין בבג"ץ שדחה את עתירת הפלסטינים לזכויות על המקום.
בית המשפט קבע כי לחלק ניכר מהעותרים יש בתי קבע בכפר יטא. באשר לשאלת התיישבותם "ההיסטורית" בשטח, ציין בית המשפט כי עתירה לבג"ץ, ככלל, אינה המסגרת המתאימה לבירור מעמיק של שאלות עובדתיות מורכבות. באופן כללי, גם לא ניתן היה להוכיח על-פי צלומי אוויר כי הייתה במקום התיישבות לפני 1980.
לכך, ניתנו סימוכין מהעובדה כי צה"ל ביצע במהלך השנים אימונים באותו שטח. למעשה, המתנחלים מסבירים כי רק במהלך עשרות השנים האחרונות הגדילו הפלסטינים את ההתיישבות במקום. באוקטובר 2022 דחה הרכב שופטים - בראשות הנשיאה דאז אסתר חיות - את הבקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין.
אך המציאות בין כותלי בית המשפט רחוקה מהמציאות בשטח, שמייצרת כמעט בכל שבוע עימותים ולעיתים אלימים. מבחינת המתנחלים, מדובר ב"כמה אנשי שמאל וארגוני זכויות אדם ואנרכיסטים" שבאים למקום על מנת לעורר פרובוקציות עם תושבי היישובים הסמוכים. המתנחלים מסבירים כי הנרטיב שנבנה, ולפיו הפלסטינים מתגוררים בבתים והמתנחלים פולשים אליהם, הוא שקרי.
האירועים במסאפר יטא, נציין, הם חלק ממגמה רחבה יותר של התיישבות יהודית מואצת בשטחי C, בהובלת הממשלה הנוכחית, שמנסה להגדיל את השליטה הישראלית באזור. לאחר שנים של קיפאון, ישראל מקדמת מהלכים שנועדו לבסס את אחיזתה בשטח, בעיקר על רקע טענות פלסטיניות על גירוש חקלאים מאדמות שעיבדו במשך שנים. מנגד, המתנחלים טוענים כי הפלסטינים מתיישבים באזורים הללו באופן בלתי חוקי, בניסיון ליצור עובדות בשטח.
לתוך המתיחות הזו נכנסה בשנים האחרונות תופעת "החוות החקלאיות" - שיטה שבה מספר מצומצם של אנשים, בדרך כלל משפחה וכמה רועים צעירים, מקימים חווה ומנהלים שטחי מרעה נרחבים. מאחר שרוב החוות מוקמות בשטחי C ובתיאום עם משרד הביטחון והמנהל האזרחי, הן הופכות לנקודות חיכוך מתמיד בין מתנחלים לפלסטינים, ומערערות את היציבות הביטחונית באזור.
הרחק מישראל, ארגון Stand With Us Brazil ניצל את מועמדות הסרט הברזילאי לסרט הזר הטוב ביותר כדי להעלות את המודעות לעניין החטופים. הארגון פרסם מודעות תמיכה שהתפרסו על פני עמוד שלם בעיתון גלובו ובעיתון Zero Hora, המשלבת את תמונותיהם של 59 החטופים הנותרים בשבי חמאס ואת התמיכה במועמד הברזילאי לסרט הזר הטוב ביותר בפרסי האוסקר.
מנכ"ל הארגון אנדרה לייסט: "רצינו להזכיר לכל אזרחי ברזיל ש-59 בני ערובה ישראלים עדיין נמצאים בשבי חמאס ברצועת עזה".
פורסם לראשונה: 20:39, 02.03.25
