לקראת הדיון הצפוי על מינויו הערב (שלישי), אמר יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן כי "אם אנחנו נרכיב את הממשלה - נדיח את ראש השב"כ דוד זיני, נצטרך לנקות את השירות הציבורי".
את הדברים אמר גולן בריאיון לגלי צה"ל, ובהמשך אף כתב בחשבונו ברשת X: "אנחנו נבחן כל מינוי של הממשלה הזו ואם סטה מן הדרך הדמוקרטית - אנחנו נחליף". לדבריו, "אנחנו נמנה אנשים שישרתו את הממלכה ולא את המלך, נאמני דמוקרטיה שפועלים על פי חוק לטובת כלל אזרחי ישראל ומדינת ישראל".
הממשלה כאמור צפויה להתכנס היום ב-20:00 לישיבה מיוחדת לטובת אישור מינויו של אלוף (במיל') זיני לתפקיד ראש השב"כ. ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע ישר לאחר שובו ארצה לישיבה שתיערך בירושלים.
גולן אמר הבוקר כי בעיניו מינויו של זיני "נגוע בשיקולים זרים". לדבריו, "לא טוב למדינת ישראל שראש השב"כ שלה יהיה דוד זיני. הוא בוודאי לא האיש המתאים ביותר, ונדמה לי שהתכונה היחידה שעושה אותו לזה שנבחר לתפקיד בידי ראש הממשלה זו האמונה שהוא ייתן לו פטור מחקירות בפרשה הקטארית".
הוא אף טען כי אם יהיה חלק מהממשלה הבאה, יצטרכו חבריה "לנקות את השירות הציבורי ולהציב בתפקידים המכריעים לגורלה של מדינת ישראל אנשים ראויים. אנחנו נעסוק במלוא המרץ בניקוי השירות הציבורי ובהצבת אנשים ראויים אחרי שהממשלה הזו למעשה פגעה בו בצורה אנושה".
יו"ר "כחול לבן" בני גנץ מתח ביקורת על דבריו של גולן, וכתב בפוסט ברשת X: "איזה תיקון בדיוק אנחנו מציעים? איך אפשר לומר שנקים ממשלה טובה יותר, ובאותה נשימה לאיים על ראשי הארגונים הביטחוניים ושומרי הסף ולהתנהג בדיוק כמו מה שאנחנו רוצים להחליף, עוד לפני שנכנסו לתפקיד?".
גנץ פנה לגולן: "יאיר, גם לי כמוך יש ביקורת קשה מאוד על הליך מינויו של זיני, אבל מהרגע שהוא ייבחר הוא ראש שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל, שלי ושלך. הצלחתו היא הצלחת כולנו ואסור לנו בשום אופן להכתים אותו לפני שנכנס לתפקידו. תשאירו את ביטחון המדינה מחוץ לפוליטיקה!".
ועדת גרוניס אישרה ביום חמישי האחרון פה אחד את מינויו של זיני לראש השב"כ, ימים אחרי שסיימה את סבב הראיונות שקיימה. מכתב סיכום ההחלטה של הוועדה כלל 17 סעיפים, כשבסעיף ה-16 הובהר כי "הוועדה מוסמכת לבחון את 'טוהר המידות' במינוי, ואין בידי הוועדה הסמכות לבחון ולבדוק האם כישוריו המקצועיים של המועמד לתפקיד ראש השירות אומנם מצביעים על התאמתו לתפקיד".
באשר לטענות שלפיהן נתניהו ביקש מראשי שירות לשעבר לנקוט בפעולות שמנוגדות להגדרת תפקידם, כך לדברי חברי הוועדה, "מן החומר עולה כי אכן היו מקרים בהם ראש הממשלה ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי". עם זאת, כתבו חברי הוועדה כי "הדרישות הועלו בלא נוכחות אדם שלישי ובלא תיעוד".
