בזמן שבכנסת מנסחים את חוק הפטור מגיוס משרתי המילואים ממשיכים להתייצב לשירות. הם מספרים על המחירים האישיים, המשפחתיים, המקצועיים והכלכליים שהם משלמים - ודורשים לא לקדם את חוק הפטור מגיוס שגובש עם החרדים.
אמש (שלישי) נחשפה ב-ynet הקלטה משיחת משרתי ארגוני המילואים עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, במהלכה הודה כי הוא צפוי להגיש בקרוב את חוק הפטור הגיוס. היום קיבלו ראשי ארגוני המילואים אינדיקציה לכך שהמתווה - שסוכם עם החרדים ואינו מקובל עליהם - יוגש תוך שעות ספורות ויעלה לקריאה ראשונה.
מסיבת העיתונאים של ארגוני המילואים
(צילום: "כתף אל כתף")
במסיבת עיתונאים שערכו היום נציגיהם הם דרשו מאדלשטיין שינוי כיוון. "יולי, כשאמרת לי בכנסת שלא תתקפל, הסתכלת לי בעיניים. אתה עוד יכול לתקן, עדיין לא מאוחר", אמר לו יונתן שלו מארגון "כתף אל כתף". נעה מבורך מ"שותפות לשירות": "אני קוראת לאדלשטיין לחדש את הברית עם הציבור המשרת. זו הברית הכי נכונה עבור ביטחון המדינה ועתידה. יולי - אם רק תרצה, אתה יכול לבחור שוב בברית המשרתים. אנחנו כאן".
אביב עזרא מ"דור הניצחון" פנה גם הוא ליו"ר ועדת חוץ וביטחון: "יולי, התברברת בניווט. וכשמתברברים בניווט צריך לחזור לנ"צ האחרון. אבל לשמחתך יש לך אותנו המילואימניקים, המצפן המוסרי והערכי. במקרה שלנו מדובר ב'מתווה המשרתים', זה הנ"צ שלך, למען הסר ספק". שבות רענן מתנועת ״המילואימניקים״ הוסיפה: "זאת נקודת שפל מוסרית - המילואימניקים צריכים לעמוד פה להתחנן אליכם להביא מתווה גיוס אמיתי ולא מתווה עסקני. אם לא תעשו אות הדבר הנכון ותתעלו לגודל השעה - אנחנו נחליף אתכם".
פגישה של ח״כ יולי אדלשטיין עם ראשי ארגוני משרתי המילואים
אחד המשתתפים בפגישה אתמול עם אדלשטיין היה רס"ן (במיל') דוידי בן ציון מאלון מורה (39). בן ציון הוא סגן ראש המועצה האזורית שומרון. הוא משרת במילואים בחטיבה 55, והשלים כ-300 ימי מילואים מאז פרוץת המלחמה בעזה. בן ציון נשוי לאיילת ולהם שבעה ילדים. הבכורה בת 14, הקטן בן חודשיים.
בן ציון חבר בארגון "העם דורש גיוס", ושואף לחוק גיוס שיביא להקלה מיידית בנטל המילואים. "ברגע שתונח הצעה כזו נחתום עליה. במידה וזה לא יקרה - לא יהיה חוק. כמו שיולי הבטיח - יהיה חוק טוב, או שלא יהיה חוק. לא יהיה כאן בלוף", הוא אומר.
בן ציון כבר קיבל את צו הגיוס הבא, וגם במהלך החגים יידרש להיפרד מאשתו וילדיו. "תקראו לנו פראיירים, אבל אנחנו תמיד נתייצב ונשרת, זה זורם לנו בדם", הוא אומר - ומדגיש: "אבל זה כבר לא הוגן, גם את החגים האלו, כמו בשנה שעברה, הילדים יחגגו בלי אבא שלהם. אני חייב לצאת למאבק הזה, כדי שכשהם יתגייסו לצה"ל הם יראו מימין חילוני מתל אביב ומשמאל חרדי מבני ברק, וירגישו שהם שווי זכויות ושווי חובות בישראל".
רס"ר (במיל') הדר ובעלה אברהם (41) גרים במודיעין והורים לכרמל (בת 6), ואוריה (בן 4). היא עובדת כיועצת ארגונית, ומשרתת במילואים כפרמדיקית. מתחילת המלחמה, למרות הפטור שיש לה, שירתה הדר במילואים 320 ימים. בעלה הלוחם השלים יותר מ-200 ימים. בתור אמא לשני ילדים, הדר ויתרה על הפטור שלה ובחרה להתנדב למילואים. "מתחשבים בי ביחידה, אחרת לא יכלתי להתייצב. בנוסף, יש המון ג׳ינגולים, המון בייביסיטר וסבתות", היא מספרת.
"כשאני עולה על מדים הם כבר מתבאסים, 'אוי לא אמא, שוב את הולכת לצבא?'", היא אומרת על התגובה של הילדים. "מצד אחד זה שובר את הלב, ומצד שני זו הזדמנות להסביר להם זו זכות לשרת. אנחנו משפחה מאוד ציונית. הילדים יודעים שיש מלחמה, שאמא ואבא יכולים לתרום ולהילחם ברעים. לצערי הם כבר מבינים הכול, שיש חטופים ושיש אנשים שרוצים להרוג אותנו".
"הכוחות בשטח הידללו עם הזמן", מספרת הדר. "כפרמדיקית אני יודעת גם על המון לוחמים שנפצעו ולא יכולים לחזור לקרב. לא תמיד יש מי שיחליף אותם – לפעמים פשוט אין. חייבים את הכוח הנוסף הזה. אני בעד גיוס שווה לכולם כולל כולם. החרדים חד משמעית צריכים להתגייס, גם ערבים ישראלים, גם אוכלוסיות אחרות שמשתמטות מטעמי מצפון", היא אומרת.
רס"ר (במיל') ש', לוחם ביחידה מיוחדת, השלים כ-200 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. ש', שעובד כמנהל פרויקטים בתחום הבנייה, חי בשוהם, נשוי ואב לשני ילדים (בני 6 ו-9). בחודש הבא יגויס שוב למילואים. "כשקוראים לנו אנחנו מגיעים. זו המשימה שלנו, אלו הערכים עליהם התחנכנו. ועם זאת, אנחנו מרגישים את הקושי, לעזוב שוב את האישה והילדים, העסק והבית", הוא משתף.
ש' מקווה לחוק גיוס שוויוני ואומר שגיוס חרדים לא נועד רק "כדי להקל על העומס שלנו - אלא כדי לקחת חלק פעיל בתרומה למדינה, במשמעות שך להיות יהודי בארץ ישראל", אמר. לטענתו המערכת הצה"לית לא השכילה לעשות את ההתאמות כדי לקלוט חרדים, ומציין בין השאר את המדים של צה"ל. "נער חרדי שיעלה על מדים מסכן את עצמו, פוגע בעתיד השידוך ובקבלה החברתית והמשפחתית. יש לדברים האלו פתרונות, צריך להכיר ולהפנים את התרבות שלה חברה החרדית – ולשקול שירות על אזרחי", הוסיף.
דוד (32) מת"א נשוי ואב לשתיים (בנות שנתיים ו-4). במילואים הוא משרת כלוחם בחטיבה 6, ובאזרחות עובד כמהנדס בניין. עד כה השלים 240 ימי מילואים, ובסוף החודש הוא ייצא ל-90 ימים נוספים. אחרי סבב מילואים בלבנון דוד לא הצליח לחזור לעבודתו, ולקח פסק זמן. "הייתי צריך הפסקה, לא יכולתי לחזור לעבוד. התפטרתי כדי לטפל בעצמי. גויסתי מפרוץ המלחמה ועד פברואר, ואז שוב הופקצתי, וכשחזרתי קצת לעבודה – כבר קיבלתי את הצו הבא. שנתיים כמעט שלא הצלחתי להתקדם בעבודה ברמה האישית", הוא מספר.
"אשתי הפכה לחד-הורית", מתאר דוד את הפגיעה בתא המשפחתי. "היא מטפלת בהן ברמה הנפשית והפיזית. כשיצאתי למילואים היא עוד הייתה בחופשת לידה, אבל כשנדרשה לחזור לעבודה היא הבינה שזה בלתי אפשרי והחליטה לאור הנסיבות להיות עצמאית. יש פה פגיעה כלכלית קשה". על הציפייה לחוק גיוס שויוני שיתף: "ברגע שזה יהיה שוויוני, כמות הימים שאעשה פחות תשנה לי. נבין שכולנו באותה סירה, במקום שארגיש אזרח סוג ב'. עכשיו התחושה היא שאני רק מפסיד במילואים – כי זה היחס של המדינה כלפיי".
"אני תורם ומפסיד כסף, לא מתקדם בקריירה, הבנות שלי נפגעות מזה, אשתי היא חד-הורית, אני חוזר וצריך לטפל בנפש שלי כי נלחמתי בצפון מול חיזבאללה וכל יום שם זה סרט אחר תחת אש. אם אתה מבקש מאזרח לסכן את החיים שלו – את הגוף והנפש שלו, וגם להפסיד כלכלית, פגיעה בבית – הקרבה, אז מגיע לו הכל. אבל בסוף, אנחנו מיעוט קטן שעושה את זה".
"לצערי בגלל זה לאט לאט אנשים פורשים", מספר דוד על השחיקה של הנושאים בנטל. "כל הזמן יש סיבות לא להגיע, עצמאים לא שורדים, לחץ מהבית, נשים בדיכאון וילדים עם צרכים מיוחדים - כל אחד והסיפור שלו״.
הציפייה של דוד מההנהגה היא ״שכל אדם מסביבי יתרום לפחות כמוני״. הוא מסכם: ״אפשר להמשיך עם זה לנצח. או שתמות, או שתיפצע או שתיפגע נפשית. אנשים לא רוצים להגיע לזה".
