בית משפט השלום ברחובות זיכה היום (רביעי) מכל האישומים את ירדן מן, מורה בת 53 מרחובות, שהואשמה בתקיפת השרה עידית סילמן ובאיום עליה. לאחר הזיכוי מן פרצה בבכי, והשופטת קרן וקסלר מתחה ביקורת על אופן איסוף הראיות של המשטרה בפרשה, בדגש על עבירת האיומים. על השרה אמרה השופטת כי "הגברת סילמן התקשתה למסור גרסה סבירה".
תיעוד חלקי מהתקרית
בית המשפט, היום
(צילום: עידו ארז, מאיר תורג'מן)
מן נעצרה בינואר 2024, ולפי האישום שהוגש נגדה תקפה את השרה להגנת הסביבה במרכז מסחרי ברחובות. המשפט נגדה החל בחודש אפריל שלאחר מכן. בדבריה, הסבירה השופטת כי "לא מצאתי הסברים מניחים את הדעת", והזכירה סתירות בעדויות שנמסרו בתיק. היא הדגישה כי מדובר היה ב"עדות מול עדות", וכי "הנאשמת מסרה גרסה יציבה המתיישבת עם ראיות אוביקטיביות. זיכיתי אותה מעבירת איומים".
מן, שיוצגה על-ידי עורכי הדין גבי לסקי ויוני נוסבאום, אמרה לאחר הזיכוי כי "הצדק נעשה. היום זו אני, מחר זה אתה". כמו כן, היא ביקשה להדגיש כי מבחינתה "מה שהכי חשוב כרגע זה להחזיר את החטופים". היא התקבלה בקריאות שמחה כשיצאה מאולם הדיונים עם עורכי דינה. ״יש צדק ויש שופטים בישראל״, אמרה.
השופטת זיכתה את מן גם מעבירת תקיפת עובד ציבור, לאחר שהבהירה כי ניתחה את הראיות והסרטונים. "בעדויות העדים התקשתי למצוא מהימנות", הדגישה. "הייתה אחת שראתה סטירה בעדותה במשטרה, ובבית משפט כבר לא ראתה סטירה אלא 'הרמת יד'. היה אחד שבמשטרה שמע 'רעש של סטירה', אך ספק אם היה במקום כפי שטען".
השופטת התייחסה בדבריה גם לתקרית עצמה, וקבעה: "במצב דברים זה, כאשר מדובר באירוע שקרה כהרף עין, קבע בית המשפט כי תגובתה של הנאשמת היא אוטומטית ובלתי-רצונית, מתוך רפלקס, שנועד להגן על פניה ועיניה. בסופו של דבר, אכן נגרמה תוצאה מצערת של פגיעה בגופה של השרה סילמן ונזק אסתטי קל לטלפון הנייד שלה, אולם זוהי תוצאה מקרית, שנגרמה עקב הדיפת הטלפון בשילוב העובדה שהשרה סילמן החזיקה את הטלפון מול פניה".
"אין בכך כדי ללמד על כוונה של הנאשמת לפגוע בשרה סילמן, או על מודעותה לאפשרות הפגיעה בגופה או ברכושה", המשיכה השופטת. "לאור האמור, קבע בית המשפט כי המאשימה לא הציגה ראיות החוצות את רף ההוכחה הנדרש במשפט פלילי, מעבר לכל ספק סביר. לפיכך, כאמור, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשמת".
השופטת וקסלר גם ביקרה את עבודת החוקרים במשטרת רחובות בחקירת הפרשה, וקבעה כי שם נחפזו להגיש כתב אישום תוך פחות מ-24 שעות מהרגע שבו הוזעקה המשטרה בשעת בוקר למקום האירוע לכאורה. "בעוד שאת תמונות הסטילס העבירה ביום האירוע, השתהתה השרה סילמן בהעברת הסרטון למשטרה, חרף פניות אחדות אליה, והוא הועבר למשטרה רק למחרת, ביום הגשת כתב האישום. התנהלות זו של המשטרה הביאה לדחיית גרסתה של הנאשמת, על פניה, מבלי שנעשה ניסיון כן ואמיתי לבחון את סבירותה.
״רס"ר בניטה ציינה כי הסרטון שצילמה סילמן שולל את טענת הנאשמת, לפיה סילמן הצמידה את הטלפון הנייד לפניה, מתוך הנחה מוטעית כי הסרטון צולם ממש בעת האירוע. שגגה זו ניתן היה למנוע בנקל, לולא מיהרה היחידה החוקרת להסיק מסקנות ללא בחינה מעמיקה של כלל התיעוד מהזירה, ובהסתמך על הזיכרון בלבד, עוד טרם קיבלה את הסרטון לידיה".
השופטת אמרה עוד כי בעדות הנאשמת מן מול המתלוננת סילמן היא בחרה להאמין לעדותה של מן, שמסרה ״עדות קוהרנטית ונתמכת בסרטונים״ לעומת ״גרסה מתפתחת״ כפי שהגדירה את עדות השרה סילמן.
לאחר זיכוי מן, השרה סילמן פרסמה פוסט בחשבונה ברשת X, תוך שהיא רומזת לגזר הדין לזורק הנעל על נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש וכתבה: "אילו רק הייתי שופטת שנזרקה עליה נעל".
בכתב האישום המהיר, שהוגש 27 שעות בלבד לאחר העימות, נחשפו סרטונים שצילמה מן עצמה במכשיר הטלפון שלה, ובהם ניתן לראות שהשרה עידית סילמן התקשרה למשטרה אחרי שהאשימה את מן בתקיפתה. עדי ראייה, שכבר ביום התקרית אמרו ל-ynet שסילמן אכן הותקפה - נראים מטיחים בנאשמת: "למה נתת לה סטירה?". בסרטון נראית השרה סילמן מדברת בטלפון, כשמן, שמצלמת, אומרת לה: "רואים אותך בלייב. בלייב רואים אותך. בלייב רואים אותך".
מוכר באחת החנויות הסמוכות פנה למן בניסיון לגרום לה להפסיק לצלם ואמר: "די כבר, בחייאת דינאק". היא השיבה לו: "שתעוף ממני, שתעוף ממני". "אבל די. למה נתת לה סטירה?", הטיח בה אותו אדם. מן המופתעת שללה את דבריו ואמרה: "אני נתתי סטירה?". מוכר: "אני הייתי לידה".
מן נעצרה מיד לאחר מכן, ועוד באותו יום הובאה בפני שופטת בבית משפט השלום בראשון לציון, בחשד לאיומים, היזק לרכוש בזדון ותקיפת עובד ציבור.
