לקראת פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסוף החודש, מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים דיפלומטיים בהובלת האמריקנים לפגישה משולשת גם עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. אלא שנשיא מצרים מתנה את קיום הפגישה עם נתניהו בחתימה על הסכם לרכישת גז ממאגר לוויתן, וגורמים במשק האנרגיה בישראל התריעו כי נתניהו עשוי להסכים לכך - מבלי לקבל דבר בתמורה.
2 צפייה בגלריה
האמריקנים רוצים פגישה משולשת - אבל בדרך יש מכשול
(צילום: AP/Mark Schiefelbein, AP/Alexander Nemenov, AFP, חיים צח/לע״מ)
לדברי הגורמים, מדובר בעסקת גז ענקית בהיקף 35 מיליארד דולר בין מאגר לוויתן למצרים - וזאת מבלי שישראל מקבלת התחייבות מפורשת שמצרים תפעל נגד הברחות הנשק. גורמים שמעורים בנושא אמרו כי א-סיסי מתנה את קיומה של הפגישה לא רק בעסקת הגז, אלא גם בדרישה מישראל לסגת מפילדלפי וציר נצרים – דרישה שישראל מתנגדת לה. נתניהו וא-סיסי לא שוחחו למעשה מאז פרוץ המלחמה בעזה, ונשיא מצרים אף התנגד להזמנת רה"מ לפסגה בשארם.
גורמים מדיניים בכירים אמרו כי ישראל ומצרים צמצמו את הפערים שהיו, וכי יש סיכוי טוב שהצדדים יצליחו להגיע להסכם גז שיאפשר את קיומה של הפגישה בין נתניהו לא-סיסי בסוף החודש.
אלא שמה שמקשה כעת על הגעה להסכם שכזה זו התנגדות שר האנרגיה אלי כהן, שלא מוכן לאשר את העסקה עד שייחתם הסכם עם חברת החשמל הישראלית שיבטיח שלא יהיו עליות מחירים לצרכן הישראלי. כהן מפעיל לחצים על בעלי מאגר לוויתן לספק גז לחברת החשמל הישראלית במחיר אטרקטיבי, אך אנשי המאגר הציעו עד כה רק מחירים גבוהים מדי שמונעים חתימה.
גורם שמעורה בנושא תקף, ותהה "ממתי ישראל נותנת מתנות לפני פגישות?". לדבריו, "אם נתניהו יסכים לעסקת הגז לפני שקיבל התחייבות מהמצרים להילחם בהברחות הנשק ולרדת מהדרישה לסגת מפילדלפי – זה דבר הזוי. באיזה זכות א-סיסי מציב תנאים כאלה? הגז הישראלי הוא נכס אסטרטגי ממעלה ראשונה, אבל כדי לחתום על הסכם עם מצרים צריך לוודא שכלל האינטרסים הישראלים נשמרים".
עוד ציין הגורם כי אם ישראל תחתום על העסקה עם מצרים "זה יספק 20 אחוזים מצריכת החשמל של מצרים - וזה יקשה על ישראל לייצא לעוד מקום". הוא הוסיף: "ישראל נותנת להם את כל העוגה ודואגת לביטחון האנרגטי המצרי לפני שהיא דואגת לביטחון האנרגטי הישראלי".
גורם מדיני בכיר הוסיף ואמר כי "השר כהן עומד על כך שיהיו מחירים אטרקטיביים לישראל כתנאי לחתימה על ההסכם עם מצרים". הוא הסביר כי "זה נכון שכהן יצר קשר בין ההסכם עם מצרים לבין זה שיהיה הסכם למכירת גז במחיר אטרקטיבי לשוק המקומי", אך אמר כי "יש סיכוי טוב שיגיעו להבנות ותהיה פסגה במאר א-לאגו כי יש לכל הצדדים אינטרסים לעשות את זה".
לדבריו, "לאמריקנים יש אינטרס להגדיל את היציבות האזורית ואינטרס שחברת שברון בעלת השליטה במאגרי לוויתן ותמר ירוויחו מהעסקה; לישראל יש אינטרס כי כתוצאה מההסכם עם מצרים ישראל תרוויח עשרות מיליארדי שקלים מתמלוגים; למצרים יש אינטרס כי זה יספק להם כמות גדולה של גז.
"השר כהן מתנה את הבטחת המחירים לשוק הישראלי טרם אישור העסקה עם מצרים – ויש מגעים מאוד מתקדמים לפתור את זה", הוסיף. "מדינת ישראל לא נותנת שום מתנה. העסקה עם מצרים היא במחיר של 7.4 דולר לכל יחידת גז. מי שעושה את העסקה זה החברות עצמן והמדינה רק מאשרת אותה. מי שמרוויחה המון כסף זה ישראל שתקבל הכנסות עתק ממסים".
עוד אמר הגורם המדיני הבכיר כי "נתניהו עובד על קבלת הישגים מדיניים מול מצרים, ובדיוק על זה יש מגעים עכשיו". הוא העריך כי "יש סיכוי די טוב לפגישה", וסיכם: "א-סיסי צריך את הגז, טראמפ מבקש, ישראל מרוויחה כסף מהמכירה. יש זהות של אינטרסים. יש סיכויים סבירים שזה יקרה. לשלושת הצדדים יש אינטרס בקידום העסקה".
נתניהו וא-סיסי נמצאים למעשה בנתק מוחלט כבר יותר משנתיים. מצרים סירבה לקבל פליטים מעזה, וחששה מאוד מנהירה שלהם. בתקופת הנתק המשיך קשר ביטחוני שנוהל על ידי השב"כ וצה"ל, וראש המודיעין המצרי חסן רשאד אף ביקר בישראל באוקטובר. מצרים כן מילאה תפקיד חשוב בעסקת החטופים, אך כיום נותרה מתיחות בעיקר סביב הברחות הנשק.
בינתיים, בימים אלה מתקיימות שיחות משא ומתן קדחתניות לקראת אישור הסכם ייצוא הגז ממאגר לוויתן למצרים. במרכז המחלוקת עומדת כמות הגז שישראל תייצא, אל מול זו שתשמור לעצמה. החשש של ארגונים אזרחיים הוא שישראל מיצתה את מרבית משאב הטבע היקר הזה במי הים הכלכליים של ישראל, ושהסיכוי למצוא מקורות גז טבעי נוספים קלוש.
כך, על אף היתרונות הכלכליים, הביטחוניים והמדיניים בעסקת הגז עם מצרים, ולמרות הלחצים העצומים מצד הממשל האמריקני, השר כהן חושש להיות חתום על עסקה שתשאיר את ישראל בלי די גז טבעי לעצמה - מה שישפיע ישירות על מחירי החשמל שיזנקו. העסקה אומנם, אם תתבצע, צפויה להכניס לישראל כ-35 מיליון שקלים - אלא שבעתיד הרחוק האזרחים עלולים לשלם על כך ביוקר.
כיום 70% מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי, כך שמדובר בחששות מוצדקים, שגם נלקחים בחשבון בוועדת דיין שאמורה לפרסם את החלטותיה באשר להגבלת כמות הגז שהמדינה תייצא אל מול הכמות שתשמר. בינתיים, השר כהן הודיע היום כי משרד האנרגיה צפוי לצאת בחודש הבא במהלך לסבב נוסף לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, זאת בהתאם להמלצת מועצת הנפט.
המטרה היא לנסות להגדיל את ייצור הגז הטבעי באזורים שבהם יש סבירות להימצאות גז חדש. במשרד האנרגיה מעריכים כי קיימים בים התיכון עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו. אולם, לפני ביצוע הליכי קידוח בים, ישנן עוד מספר בדיקות וסקרים פרטניים המבטיחים את מניעת הפגיעה הסביבתית.
ארגוני הסביבה לעומת זאת, מתנגדים לסבב נוסף של חיפושים. דנה כהן, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס אמרה היום כי מדובר ב"כניעה ברורה לאינטרסים של תאגידי הדלקים, על חשבון הציבור הטבע, האקלים והחוסן האנרגטי של ישראל". לטענתה "ההכרזה מנוגדת לאינטרס הציבורי ותוביל לפגיעה בחוסן האנרגטי והפיכת כמעט כל הים התיכון בחלק הישראלי לשטחי קידוח מסוכנים שייפגעו במשאבי הטבע, באקולוגיה הימית, ובסיכוי כלשהו לעמידה ביעדי האקלים".
