לשכת ראש הממשלה פרסמה הערב (שני) תגובה מפורטת על התצהיר שהגיש ראש השב"כ רונן בר לבג"ץ, אך לא התייחסה לכל טענותיו, כמו למשל שבנימין נתניהו ביקש מבר לציית לו ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי. בתגובה תקפו בלשכה את דברי בר וטענו כי "התצהיר שלו רצוף שקרים וחושף את כשליו". עם זאת, הם לא ציינו אם יגישו תצהיר-נגד רשמי לבג"ץ.
בין היתר נטען כי בניגוד לטענת בר ש"העיר את המערכת כולה" - הוא לא העיר את ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט. "לו היה עושה את זה, הטבח היה נמנע", טענו. בתצהיר ציין בר כי "הנחה להעיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ב-05:15", אך לגרסת לשכת רה"מ "הרל"ש שלו התקשר למזכיר הצבאי רק ב-06:13 - כמה דקות בלבד לפני תחילת מתקפת החמאס, וזאת בשעה שהמידע על החשד למתקפה היה ברשותו של רונן בר למעלה מ-3 שעות".
"בכך בר מאמת את קביעת כל שרי הממשלה שהוא נכשל כישלון מחפיר ב-7 באוקטובר", מסרה עוד הלשכה. "סיבה זו לבדה מחייבת את סיום תפקידו".
בהודעה נטען גם כי "רונן בר גם מסתיר את מה שאמר יומיים בלבד לפני הטבח, ב-5 באוקטובר: 'במבט קדימה, חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העיקרון של שקט תמורת הקלות מגלה פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה'". נתניהו, שמכהן כראש ממשלה כבר כ-18 שנה במצטבר, האשים: "רונן בר הוא אבי-אבות הכישלון והוא חייב ללכת הביתה".
לפי לשכת ראש הממשלה, "בלי משים, רונן בר מאמת בתצהיר את טענת הממשלה וראש הממשלה כי כבר בנובמבר 2024 פורסם על הכוונה לפטרו. הדבר סותר את טענת היועצת המשפטית לממשלה לפיה פיטורי בר הגיעו בפברואר על רקע פתיחת החקירה בעניין קטאר. הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, אלא החקירה נועדה למנוע את הפיטורים".
בנוגע לתיקי האלפים ולעדותו של ראש הממשלה נמסר כי "בניגוד להצהרה השקרית של בר, ראש הממשלה מעולם לא ביקש לדחות את משפטו. להיפך - ראש הממשלה התעקש לקיים את משפטו ללא שום דחייה".
לאחר מכן תקפה לשכת נתניהו את בר: "ראש השב"כ נכשל כישלון מחפיר בטיפול בהסתה נגד הדרג המדיני, לרבות הקריאות לרצח נגד ראש הממשלה וההסתה נגד השרים. בר נכשל במניעת ירי פצצות התאורה על ידי מפגינים אלימים לבית ראש הממשלה בקיסריה, שכמעט שרפו למוות מאבטחת והציתו את הבית".
לסיכום נכתב כי "ראש הממשלה ושרי הממשלה טענו פעם אחר פעם בדיוני ממשלה ובקבינט שלא ננקטות שום פעולות אכיפה נגד ההסתה הפרועה והאלימה נגדם ונגד בני משפחותיהם. לא הם ולא ראש הממשלה אי-פעם ביקשו נקיטת פעולה בלתי-חוקית נגד המפגינים, אלא דרשו אכיפה שוויונית שעדיין לא התממשה. בעקבות פניות אלה, ראש השב"כ דיווח לראש הממשלה על פעולות השב"כ בנושא".
לאורך תצהירו טען בר להתנהלות פסולה של נתניהו, שניסה להשתמש בכוחו של השירות נגד פעילי מחאה לכאורה. הוא קשר בינו לבין הקונספירציות שמופצות נגד שב"כ על מחדל 7 באוקטובר, וגם חזר על טענותיו באשר לסיבות האמיתיות שמאחורי "אי-האמון" שהביע בו ראש הממשלה. לצד התצהיר הגלוי, הוגש גם תצהיר חסוי מטעמו. בסיום התצהיר הגלוי, כתב ראש השב"כ לשופטים כי "אודיע בקרוב על המועד שבו אסיים את תפקידי".
בימים האחרונים, על רקע החשש מצד נתניהו מכך שבר יגיש את התצהיר שלו לבג"ץ, נערכו מאחורי הקלעים מגעים כדי להביא לפרישתו בהסכמה של ראש השב"כ - ללא מעורבות בית המשפט. על הרקע הזה ביקש אתמול בר מבג"ץ הארכה בהגשת התצהיר שלו עד היום.
