נשיא המדינה יצחק הרצוג הזהיר הערב (רביעי) בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, על רקע המחלוקות העמוקות בחודשים האחרונים, כי "ההיסטוריה לא תסלח למי שינהגו בחוסר אחריות ויפרקו אותנו מבפנים. ההיסטוריה לא תסלח למי שישמטו את הקרקע תחת המדינה הנהדרת שלנו, האהובה, היחידה, היהודית והדמוקרטית, שקמה מתוך אפר השואה הנוראה".
הנשיא הרצוג בעצרת הממלכתית
(צילום: יד ושם)
הנשיא סיפר על המפגשים שהוא מקיים עם שורדי שואה מדי שבוע, ואמר כי הם באים אליו בדרישה אחת: "אנחנו זוכרים את האפלים שבימים, את הנוראים שבמעשים, את אהובינו שנטבחו, נשרפו, מתו בעינויים איומים. והנה – זכינו, ויש לנו מדינה נהדרת שנבנתה בדם, יזע, וכל כך הרבה דמעות". לדבריו, את דרישתם הם מסיימים ב"זעקה מפלחת לב": "הנשיא, אנא, אנחנו מתחננים - הפילוג בתוכנו נוראי. תעשה שתהיה אחדות בעם".
הרצוג הפציר להנמיך את הלהבות, "שלא ניתן לרעל הרשתות החברתיות, ולמומחי השיסוי והקיטוב, להשתלט על נפש העם ולהחריב אותנו מבפנים". הוא פנה ל-59 החטופים שנמצאים בשבי בעזה: "יש סיכוי שחלקם שומעים אותנו - עם שלם אתכם. עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם כואב ומיוסר, נשמתו חרוכה ממש, ויודע שלא יהיו לו נחמה ומזור – עד שכולכם תחזרו הביתה".
הוא התייחס להשוואות שנעשות בין טבח 7 באוקטובר ליום השואה, ואמר: "על אף שאנחנו יודעים היטב שאין דבר שניתן להשוות להיקף ולשיטתיות של השואה, אי-אפשר היה להיחשף לעדויות מעוררות הפלצות, מלב ליבה של התופת ב-7 באוקטובר ולסיפורים ולתמונות של החטופים שיצאו מגיא צלמוות של מנהרות המרצחים בעזה, ולא להזדעזע מההדים של אותה קטסטרופה היסטורית".
"אם ישראל תפסיד - נחשול הקנאות ישטוף את המערב"
ראש הממשלה נתניהו היה השני לשאת דברים. הוא התייחס לטבח 7 באוקטובר, ואמר כי "בחלוף שנה וחצי ממתקפת הטרור המחרידה אנו מרסקים בשיטתיות את טבעת החנק של ציר הרשע. איננו שוכחים ולו לרגע אחד את הזוועות האכזריות שביצעו אויבנו".
נאום נתניהו בעצרת הממלכתית
(צילום: יד ושם)
הוא הוסיף: "מרצחי החמאס הם בדיוק כמו הנאצים, כמו היטלר, כמו המן. הם רוצים להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים והם מכריזים בגלוי על כוונתם להשמיד את מדינת היהודים, זה לא יקרה אנחנו נחושים להשמיד את מפלצות החמאס שחוללו את הטבח האכזרי ביותר בנו מאז השואה".
ראש הממשלה נתניהו התייחס לדברים שנשא בטקס שהתקיים בשנה שעברה. "דיברתי אז בתקיפות נגד גורמים בקהילה הבינלאומית שביקשו לכבול את ידינו, הם הזהירו אותנו שאם ניכנס לרפיח הם יטילו עלינו אמברגו נשק, הם אף מימשו את האיום הזה", אמר נתניהו.
"אמרתי אז לבני שיחנו ובעלת בריתנו ארה"ב, שכראש ממשלת ישראל, מדינתו של העם היהודי, בן אלפי השנים, העם שעבר רק לפני כמה עשרות שנים את השואה עם מרצחים אכזרים - לא יכבלו את ידינו ואיש לא ימנע מאיתנו להגן על עצמנו, אנחנו נכנסים לרפיח כי זהו תנאי הכרחי לניצחון במלחמה. לכן שום לחץ ושום החלטה לא ימנעו מאיתנו לבוא חשבון עם הברברים הגרועים כמו הנאצים, הנתעבים, שטבחו אנסו וחטפו את יקירינו".
נתניהו סימן את איראן, והשווה אותה לגרמניה הנאצית. "המתקפה של היטלר נגד יהודי גרמניה הייתה מתקפה על החברה האנושית כולה, והיום אני אומר - המשטר באיראן, משטר האימים, הוא איום לא רק על עתידנו אלא על גורלה ועתידה של החברה האנושית כולה, זה מה שיהיה אם הוא ישיג נשק גרעיני. המאבק בינינו לבין אימפריית הטרור יחרוץ את גורלן של כל החברות האנושיות".
לדבריו, "אם ישראל תפסיד במערכה הזו, מדינות המערב יהיו הבאות בתור. זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שהן חושבות. אבל ישראל לא תפסיד, ישראל לא תוותר, וישראל לא תיכנע".
כל ראשי מערכת הביטחון היו ברחבת הטקס בזמן, אך ראש הממשלה ורעייתו לא הגיעו לפתיחתו, התעכבו ונכנסו באיחור של 12 דקות בגלל "עניין ביטחוני". על רקע סערת הפיטורים, לטקס הגיע גם ראש השב"כ רונן בר. הוא נראה משוחח לפני תחילת הטקס עם ראש המוסד דדי ברנע ומפכ"ל המשטרה דני לוי. לטקס הגיעו גם שורדי השבי סשה טרופנוב ובת זוגו ספיר כהן.
"אני קולו של העבר"
בטקס הועלו שש משואות על ידי שורדי השואה אריה דורסט, מוניקה ברזל, פליקס סורין, רחל כץ, אריה רייטר וגד פרטוק. את דבר השורדים נשאה שורדת השואה אווה ארבן. "בית חולים רמב"ם שנת 1949, חדר יולדות, אולם גדול ובו מיטות רבות. בכל המיטות יולדות ותינוקות עטופים בבני משפחה שמחים נרגשים מחבקים. באמצע החדר יולדת אחת לבדה שאותה איש לא ביקר, היא ובתה התינוקת שאך זה נולדה - בודדות. אין סבא, אין סבתא שיבואו לבקר את הנכדה החדשה. היולדת הזו זו אני, אני שנותרתי יחידה מכל משפחתי שנרצחה", סיפרה.
"ביום השחרור מגרמניה הנאצית, כשסביבי הכול חוגגים וצוהלים לי עצוב. לאורך כל שנות המלחמה בפראג, באושוויץ, בצעדת המוות, נאחזתי בחיים ובתקווה שכשהמלחמה תסתיים החיים יחזרו להיות כשהיו. והנה המלחמה נגמרה, הכול השתנה ודבר לא חזר לקדמותו. התקווה, החלום שנגוז.
"שמחת השחרור שלי לוותה ברגשות מעורבים, מצד אחד סוף המלחמה שלו חיכיתי שנים רבות, מצד שני מציאות חיי שעומדת לפניי ברגעים האלה. הרגשתי שנותרתי ילדה בת 15 ללא משענת אחראית לגורלי. אימי מתה בזרועותיי ואבי נרצח במחנה דכאו. בערב הכרזת מדינת ישראל פגשתי את פטר והוא החזיר אותי לחיים.
"נישאנו ויחד החלטנו לעלות לביתו של העם היהודי מדינת ישראל על מנת להבטיח עתיד בטוח לדורות ההמשך שלנו. אני זוכרת את שנינו עומדים על סיפון האונייה, צופים אל הרי הכרמל ופטר חיבק אותי ומבטיח - 'כאן נגדל לנו בית, כאן אני אבנה בית ונגדל בו ילדים שלא יעברו את מה שהיה גורלנו'.
"אני קולו של העבר, ומציבה מולכם היום ומוכיחה כי גם בתחתית התהום אפשר לעלות ולבנות. מרסיסי חיינו הקמנו משפחה, בית ומדינה. המסר שלי אליכם לדורות ההמשך הוא שגם אם אדע שמחר ייגמר העולם, אשתול היום עץ. גם עם האנטישמיות הגוברת גם המצב המדיני-ביטחוני מורכב, אני שבה ואומרת - אם אדע שהעולם ייגמר מחר - אשתול עץ בארץ ישראל".
מחר ייפתחו האירועים לציון יום השואה בשעה 08:00 בהדלקת נרות יזכור במשכן הכנסת. בשעה 10:00 תישמע צפירה בת שתי דקות, ולאחריה - ייפתח טקס הנחת הזרים הממלכתי ביד ושם בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שורדי שואה ומשתתפים נוספים. בשעה 11:00 יתקיים מעמד הדלקת נרות ציבורי ביד ושם, ובמקביל - ייפתח טקס יום הזיכרון הממלכתי לשואה "לכל איש יש שם" בכנסת. באותה שעה ייערך גם טקס "לכל איש יש שם" ביד ושם.
באושוויץ ייערך מצעד החיים העולמי בפעם ה-37, לזכר היהודים שנספו בשואה ולכבודם של אלה ששרדו אותה. האירוע השנה יעמוד בסימן 80 שנה לשחרור מחנות ההשמדה ולסיומה של מלחמת העולם השנייה. הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל יובילו את המצעד תחת אבטחה כבדה, לצד נשיא פולין אנדז'יי דודה ו-80 שורדים מהארץ ומהעולם. בין הצועדים תהיה משלחת של שורדי שבי חמאס, משפחות חטופים ומשפחות שכולות מ-7 באוקטובר.
פורסם לראשונה: 19:58, 23.04.25
