שובן של אמילי דמארי, דורון שטיינברכר ורומי גונן הביתה, אחרי 471 ימים בשבי חמאס, ריגש מדינה שלמה – וגם את כל משפחות החטופים, שהפכו למשפחה אחת ב-15 החודשים האחרונים. אך לצד ההתרגשות, המשפחות שעדיין לא חיבקו את יקיריהן חוששות שהרגע שלהן לא יגיע – בפרט אלו שמחכות לשלבים הבאים בעסקה, שכלל לא בטוח שייצאו לפועל.
4 צפייה בגלריה
עצרת כיכר החטופים בסוף השבוע. רק 33 חטופים נכללים בשלב א', מה עם השאר?
(צילום: דנה קופל)
במסגרת העסקה, נזכיר, סוכם על הפסקת אש של 42 יום בשלב הראשון – שבה ישוחררו בפעימות שונות 33 חטופים מקטגוריות שמוגדרות "הומניטריות" – כמו נשים, מבוגרים וחולים – כשבשלב השני אמורים להשתחרר שאר החטופים החיים, ובשלב השלישי החטופים החללים. המו"מ על השלב השני יתחיל רק ביום ה-16 של השלב הראשון, וכדי להגיע אליו חמאס דורש את סיום המלחמה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה – בעוד ישראל תדרוש את סיום שלטונו והגליית מנהיגיו, ומתעקשת שתוכל לחזור ללחימה אם המו"מ ייכשל.
"לא אהיה צבוע, קשה היה לי לשמוח אתמול", סיפר ל-ynet חיים הימן, אביה של החטופה ענבר הימן ז"ל – ששמה לא נכלל ברשימת ה-33 של השלב הראשון. "ענבר היא אחת מ-13 הנשים שהיו בשבי, והיא לא ברשימה ההומניטרית. ענבר היא קודם כל אישה, יש לה את תואר הכבוד של אישה, ובהתאם ראש הממשלה יכל לבקש אותה, ועוד שתי נשים נוספות (ג'ודי ויינשטיין חגי ז"ל ועפרה קידר ז"ל – י"צ). אין שום הבדל מבחינת החמאס, הם היו מוכנים לדבר עליה. אנחנו אפילו יודעים שהחמאס היה מוכן להשלים את הקטגוריה עם החללים ולהתחיל עם הנשים.
"כשאני מראה את הפוסטר של ענבר אי-אפשר לטעות, היא אישה. אז למה לא ביקשתם אותה? אם התשובה על כך הייתה שזה יהיה על חשבון החיים – הייתי בולע את צפרדע הבשורה הנוראה הזאת. זאת לא המדיניות. אמנם ענבר חשובה לי כמו שלכל משפחה היקיר חשוב, אבל אני מוכן להבין את סדר העדיפויות הזה, אני לא אומר במקום – אני אומר בנוסף. המחירים של הנשים האלה לא כבדים, הקואליציה לא הייתה נופלת, החמאס היה מוכן לדבר עליהם, ואז שאלתי היא למה ראש הממשלה לא מדבר עליהם?".
הימן סבור כי-אי הכנסת בתו לרשימת הפעימה הראשונה קשורה למניעים פוליטיים. "אם רה"מ היה מכניס את ענבר לרשימה, הוא לא יוכל להצטלם מדבר בטלפון עם גל הירש, החללים פוגעים לו בתמונת הניצחון. בגלל זה הוא לא ביקש אותה, ואני כועס. אני מפחד שלא יגיעו לשלבים הבאים. אני לא יודע מה החמאס מתכוון לעשות, וראש הממשלה הבטיח שתי הבטחות שונות – לטראמפ ולסמוטריץ'. אני לא יודע אם נגיע לפעימה השנייה. אני חי בפחד, למי רה"מ מחויב? לטראמפ או להסכמים הקואליציוניים?".
האיחוד המרגש אמש של החטופות ששוחררו בבית החולים שיבא
(צילום: לע"מ)
גם עבור אורה רובינשטיין, דודתו של החטוף בר קופרשטיין, הבוקר שאחרי שחרור שלוש החטופות בפעימה הראשונה בעסקה מלווה בתחושות מעורבות: "מאוד שמחנו, כל כך התרגשתי, ברגע שראיתי אותן יוצאות החוצה, זה הרגיע אותי. מצד שני יש מועקה קשה, יש תקווה, אבל יש גם פחד שזה לא יתקיים. בסופו של דבר שום דבר לא סגור, אין עדיין שלב שני, אין עליו אפילו שיח. בהתאם גם אף אחד לא מדבר עליהם, לא עוסקים במה יקרה איתם.
"יש אפילו חברי כנסת נחמדים מהממשלה שבוחרים להגיד אמירות לא מוצלחות, כמו הבוקר כשסמוטריץ' אמר שקודם המלחמה ואחר כך החטופים, שזה סדר העדיפויות", אמרה על דברי שר האוצר בריאיון לגל"צ. "ואני שואלת את עצמי בשביל מה? למה הם צריכים להגיד את זה? אז הפחד שהשלב הבא לא יקרה – מורגש וממשי, התקווה שלנו מגיעה באמירות מחו"ל, מטראמפ", הוסיפה – כשברקע האיתותים של הנשיא האמריקני הנכנס כי בכוונתו לפעול למעשה לסיום המלחמה.
אודי גורן, בן דודו של טל חיימי ז"ל, מאמין שיש רק דרך אחת שבה ניתן יהיה לממש את כל שלבי העסקה: "היציאה של השלבים הבאים לפועל תהיה ביחס ישר למחויבות של הממשלה והעומד בראשה אליה. אין שום דבר שעומד בדרך למתווה הזה להשבת כולם. אנחנו רואים שהמתווכות מחויבות, בנות הברית, עכשיו זה שאלה של רצון של אדם אחד שלא נכנע לקיצוניים, לא נכנע לאנשים שמוכנים לעמוד בין אימהות לילדים, בין בני זוג, להתאחד. בעיקר נוכח העובדה הבלתי נתפסת שבמשמרת שלהם קרה האסון הזה".
לדבריו, "הם מנהלים את המלחמה כבר 15 חודשים ודורשים מאיתנו לפעול בדרך אחרת להשבתם, אבל לא אומרים מה. אני שומע את הקיצוניים, רואה אותם מאוד נחושים לחרב את העסקה הזו. אני מקווה מאוד שלראש הממשלה יש עמוד שדרה ומצפן מוסרי מספיק חזק כדי לשים סוף לקטסטרופה הזו, ולהביא קצת מזור למדינה הזאת".
הכותרת
מה באמת יש בהסכם החטופים ואילו ויתורים עשתה ישראל | רונן ברגמן
28:01
גורן מביע תסכול מכך שהמו"מ על השלב השני יחל למעשה רק בעוד שבועיים: "יצא לנו לשאול למה מתחילים ביום ה-16 והתשובה היא שרוצים לראות קודם שהעסקה קורית ומתנהלת. אני לא יכול להגיד שאני מקבל את התשובה הזאת. ראינו כבר היום חברי כנסת בוועדת חוץ וביטחון ששואלים איזו סיבה יש למשוך את הטרגדיה הזאת יותר ויותר? אנחנו צריכים להפחית את הסיכון לחיי החטופים, החיילים, לקצר את פרק הזמן שהסבל הזה מתמשך ולהגיע יותר מהר לפתרון בר קיימא.
"אז כעת אנחנו עוד על אדי ההתרגשות מאתמול, לזה חיכינו, על זה עבדנו כבר יותר משנה מאז העסקה הקודמת. לראות את הנשים האלה עם האימהות שלהם, ועוד בבוקר כשראינו את גופתו של אורון מוחזרת ומשפחתו אחרי עשר שנים וחצי יכולה לסגור מעגל – ככה זה צריך להיות. זה נורא עצוב שאלה הדברים שגורמים לנו לשמחה אבל זה המצב. אז היום אנחנו עוד על אדי אושר, ומחר אנחנו כבר נחזור למתח ולחרדה שמלווים אותנו, ונמשיך את הספירה לאחור לשובם של עוד 94 חטופות וחטופים".
