ועדה חוקה, חוק ומשפט בכנסת אישרה היום (שלישי) מחדש לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר. בזמן ההצבעה נעדרו מהדיון חברי הכנסת מהאופוזיציה.
הנוסח המעודכן שאושר קובע כי מבקר המדינה לא ימנה חברים חסרים בוועדה, ושהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר עם מינימום של שלושה חברים מתוך שישה.
2 צפייה בגלריה
חברי האופוזיציה נעדרו. כינוס של ועדת חוקה, חוק ומשפט בינואר
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לפי ההצעה, תוקם ועדה לחקירת אירועי טבח 7 באוקטובר, המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם. הדוח שתרכיב הוועדה יוגש ליו"ר הכנסת ולממשלה. בסעיף המטרה מודגש כי מטרת החוק היא "להביא לחקירה מלאה, יסודית ובלתי-תלויה של אירועי טבח שמיני עצרת (טבח 7 באוקטובר) ומלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם, בוועדת חקירה שתוקם מתוך הכרה במחלוקת הציבורית בעניין זהות הגורם הממנה את חבריה, ובדרך שתאפשר לפיכך מינוי של חברי הוועדה בהסכמה רחבה ובדרך מאוזנת והוגנת בין נציגי העם".
הוועדה תמנה שישה חברים, אזרחי ישראל. בנוגע לכשירות חברי הוועדה נכתב כי לא ימונה אדם לחבר ועדה אם הוא מכהן או כיהן 18 שנה לפני 7 באוקטובר, באחד מהתפקידים הבאים: שופט בית המשפט העליון, ראש הממשלה, שר, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראש שב"כ וסגניו, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי או יועמ"ש השב"כ. עוד מוצע כי לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה מי שכשיר להתמנות לשופט העליון (עו"ד עם ותק של לפחות 10 שנים).
חברי הוועדה ימונו בכנסת - יו"ר הכנסת יניח על שולחן הכנסת, בתוך 14 ימים מפרסום החוק, הצעה שתכלול את שמות יו"ר הוועדה וחבריה, לאחר שהתייעץ ככל הניתן עם נציגי סיעות הקואליציה והאופוזיציה. ההרכב יובא לאישור הכנסת תוך שבעה ימים מיום הנחתו על שולחן הכנסת, ויידרש רוב של 80 חברי כנסת. בהיעדר הסכמה, ימונו חברי הוועדה ע"י יו"ר ועדת הכנסת וראש האופוזיציה - כל אחד מהם ימנה שלושה חברי ועדה, שאחד מהם יהיה כשיר כאמור להתמנות לשופט עליון, ובתנאי שלמינוי הקואליציה הסכימו בכתב לפחות 61 ח"כים מסיעות הקואליציה, ולמינוי האופוזיציה הסכימו בכתב רוב הח"כים מסיעות האופוזיציה.
חברי הוועדה יבחרו יו"ר מתוכם תוך שבוע, ואם לא נבחר - ימנו יו"ר ועדת הכנסת וראש האופוזיציה שני חברי ועדה שיכהנו כיו"רים משותפים. הוועדה תהיה רשאית לפעול כל עוד לא פחת מספר חבריה משלושה, וכן הובהר כי "חבר הוועדה יפעל על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב לעמדת הגורם שמינה אותו לוועדה".
עוד מוצע כי הוועדה תמנה ארבעה משקיפים במעמד מיוחד מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה ונציגי חטופים ששוחררו (כהגדרתם בחוק). המשקיפים ייבחרו על ידי חברי הוועדה, יהיו זכאים לשכר ולהוצאות וייקחו חלק בדיונים ובהתייעצויות שתערוך הוועדה, ללא זכות הצבעה. הוועדה תהיה רשאית לקבוע בסדרי עבודתה הוראות לעניין אופן השתתפותם בהליכים, וכן מקרים שבהם השתתפותם תוגבל בשל חשיפת מסמכים וחומרים מסווגים שלא ניתן לחשוף בפניהם.
לוועדה יוקנו כל הסמכויות לפי חוק ועדות חקירה, וכל מקום שלא הוסדר בחוק זה יחולו עליו הוראות החוק הכללי. ניתן יהיה להפעיל את סמכויות הזימון לעדות והצגת המסמכים של הוועדה באמצעות כל שני חברים, והסמכות לכפות התייצבות חייבת הסכמה של משפטן הכשיר להתמנות לשופט עליון.
דיוני הוועדה יתקיימו בפומבי וישודרו לציבור, אך לא בשידור חי. לוועדה יוקנה שיקול דעת רחב לקבוע כללים ומגבלות לגבי השידור ולפצל בין החלטה על פומביות הדיון לבין החלטה על שידורו. היא תהיה רשאית להטיל מגבלות או לקיים דיונים בדלתיים סגורות או ללא שידור, לשם הגנה על ביטחון המדינה (לרבות דרכי פעולה חסויות של צה"ל ושב"כ), הגנה על פרטיות נפגעי עבירה וקטינים או הגנה על שלומם ופרטיותם של עדים מפני השלכות ופגיעה.
נציג הייעוץ המשפטי אמר בדיון: "בדיונים על הצעת החוק דובר על הסכמה רחבה שנדרשת בחברה מפולגת ומינוי חברים שישקפו את רוב העם, אך ההצעה כרגע חותרת תחת העיקרון הזה. בנוסף, הצעת החוק נחקקת בנסיבות קונקרטיות מאוד, כלומר לא מאחורי מסך בערות, חוק ספציפי ובקונטקסט פוליטי ספציפי. לפי המוצע, ייתכן מאוד שרק הקואליציה תמנה חברי ועדה, כשמטבע הדברים הקואליציה והממשלה פועלות בתיאום".
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, יוזם הצעת החוק, אמר: "לא נאפשר לאף צד להטיל וטו או לסכל את הקמת הוועדה בשבירת כלים. המטרה שלנו היא לא פרסונלית, אלא לשאול את כל השאלות הקשות, גם את אלו שלא נוחות למערכות הביטחון והמשפט, כדי להגיע לחקר האמת וליצור תיקון עומק".
