יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, אמר אתמול (שלישי) בכנס סגור של האוניברסיטה העברית כי במידה ויש שעת חירום שבמסגרתה לא ניתן לקדם בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים - "דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת – ובלבד שלא תהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו".
"עיקרון המוצא האחרון". השופט סולברג
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הדברים של סולברג נאמרו במסגרת הצגת מאמר משותף שלו ושל ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, שעוסק בבחירות בשעת משבר ובאפשרות של דחייתן. המאמר פורסם תחת הכותרת: "בחירות בשעת חירום – דחיית בחירות, הארכת כהונה וגבולות הלגיטימציה הדמוקרטית". סולברג הציג במפגש עם סטודנטים את המבחנים שצוינו במאמר - שלפיהם יש לקבל החלטה על דחיית בחינות בשעת חירום.
על פי השופט סולברג, בעת קבלת החלטה בנושא זה יש להתייחס לשישה עקרונות:
- העיקרון הראשון הוא "עקרון ההכרח", כלומר נטל ההצדקה מוטל על המבקשים לדחות את הבחירות ולא על מי שמתעקשים על קיום הבחירות. לדברי השופט: "אין די בקיומו של משבר כללי. יש להראות כי הוא פוגע פגיעה מהותית באפשרות לקיים בחירות חופשיות, שוות ואמיתיות".
- העיקרון השני הוא "עקרון הזמניות". השופט סולברג הדגיש כי כל דחייה חייבת להיות מוגבלת בזמן, בצירוף מועד חדש קונקרטי לבחירות או מנגנון ברור לקביעתו של המועד.
- העיקרון השלישי הוא "עקרון הפלורליזם המוסדי". לדברי סולברג, חומרתה של ההחלטה אינה נבחנת רק לפי מספר הימים שנדחו הבחירות, אלא גם לפי היקפה הטריטוריאלי, השפעתה על שוויון ההשתתפות והתחרות. לדבריו, השאלה אם מדובר בדחייה המשמרת את ההליך הקיים, או בדחייה המחייבת הסדרה מחדש של פנקס הבוחרים, המועמדויות וסוגיית המימון.
- העיקרון הרביעי שאליו יש להתייחס הוא עיקרון "המוצא האחרון". כלומר, יש לבחון ולמצות חלופות כגון הצבעה מוקדמת, קלפיות מיוחדות, קלפיות ניידות והסדרים לחיילים, למפונים ולמבודדים - לפני שמעבירים את המערכת כולה למסלול של דחייה.
- העיקרון החמישי הוא עקרון השקיפות וההנמקה. כלומר, החלטה לדחות בחירות חייבת להישען על נימוק ועובדות פומביות שתאפשר ביקורת ציבורית ושיפוטית.
- והעיקרון האחרון, על פי השופט סולברג, הוא עקרון החזרה לשגרה. לדבריו, הסדר דחייה תקין חייב לכלול מראש גם את דרך היציאה ממנו – מהו המועד החדש; מהו היום הקובע לפנקס הבוחרים; כיצד יוסדרו מועמדויות ומימון; ומהו הרגע שבו שיקול הדעת החריג מסתיים והכללים הרגילים שבים לשלוט.
השופט סולברג סיכם: "כדי לצמצם את האירועים שיכולים להפתיע אותנו בתקופת הבחירות, כדי למזער את נזקיהם וכדי להיערך לתגובה הולמת בהקדם האפשרי, אנחנו חושבים בוועדה, ומתרגלים, גם מקרים ותגובות. בכלל זה גם 'בחירות בשעת חירום'. חס וחלילה, אבל צריך להיערך. האם לדחות את הבחירות? האם להאריך את כהונתה של הכנסת המכהנת?'". סולברג ציין שצריך להיערך לכל תרחיש אך ייחל בסיום דבריו: "שלא ניקלע למצב שבו נידרש לשקול דחייה של הבחירות".
מוקדם יותר, פנתה סגנית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן), אל סולברג בבקשה לקבל מידע מפורט על היערכות הרשויות לקראת איומים אפשריים על טוהר הבחירות. בפנייתה ביקשה להתעדכן בצעדים שננקטו להתמודדות עם התערבות זרה, הפצת מידע כוזב ושימוש מטעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית במהלך מערכת הבחירות. רון בן משה הדגישה במכתבה את החשש מפני קמפייני דיסאינפורמציה, ניסיונות השפעה זרים ושימוש מניפולטיבי בכלי בינה מלאכותית לצורך עיצוב דעת הקהל.
פורסם לראשונה: 22:20, 23.06.26
